יעקב אליעזר בראונשווייג

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לליבי'לה וליהושע זליג, שמש ונאמן הקהילה בקוניץ. נישא למיר'ש בת רבי יואל מקראקא, אב בית הדין של קרומנוי.

כיהן כאב בית הדין של שטייניץ, אייבנשיץ וקוניץ, ובסוף ימיו עקר לווינה וכיהן בה כחבר בית הדין של רב המדינה רבי שמשון ורטהיימר^[2].

ספרו "שיח עבדי אבות" נותר בכתב יד, ושאלות ותשובות בודדות שלו בהלכה נדפסו^[3].

בתו שפרינצה נישאה לרבי מרדכי קמפנר שכיהן אחריו כאב בית הדין. אביה לימד אותה תורה והיא התפרסמה כאשה מלומדת, נמסר שהייתה בקיאה בתנ"ך וידעה על פה את ששה סדרי משנה. נכדה, רבי משה קוניץ העיד שידעה גם לצטט קטעי תלמוד רבים^[4]
בתו שרה נישאה לרבי אליקום גטשליק ואניפרידן, דרשן ורב
בתו חנה נישאה ליוסף טייטש קוניצר בן הפרנס ר' מאיר יעקב טייטש
בתו הנדל נישאה לרבי חננאל ב"ר יהודה ליב, אב בית הדין של הוציפלאץ

יצחק דוב פלד, ר' יעקב אליעזר ברונשווייג, בתוך: מפתח השמות "חלקי אבנים", נספח לשו"ת "נשאל דוד", ירושלים תשמ"ב, עמ' רמה, באתר היברובוקס
גוטהרד דויטש, ‏בראונשווייג, יעקב אליעזר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

^ לפי לאו גולדהמר, וינה בתוך: ערים ואמהות בישראל, ח"א, ירושלים תש"ו, עמ' 231, כונה גם: לזרוס שלמה או לזר קוניץ.
^ פסקים חתומים שלו מתקופת שבתו בבית דין זה, מובאים אצל רפאל נתן אוירבך, שומרי משמרת הקודש, ח"ב, ירושלים תש"ע. עמ' 55–58 ועמ' 61.
^ ראו: בעניין טבילת נדה באשה ששערותיה מסובכים, בחוברת ובני ציון יגילו במלכם - א, מכתב יד מינכן. עמ' 16–21 (כולל צילום כתב היד), באתר אוצר החכמה.
^ שלמה אשכנזי, נשים למדניות, תל אביב תש"ב, עמ' ס. וראו: משה קוניץ, הקדמה לספר "בן יוחאי": ”אמרו עליה שהיתה בקיאה בכל החסרות ויתרות והמסורות שבכל ספרי תנ"ך, ולא הניחה משנה ואגדה בש"ס בבלי וירושלמי אשר לא ידעה היטב בעל פה, גם יפיה וצדקתה מפורסם מאד”.