יסעור קטן
 יסעור קטן
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יסעוראים |
| משפחה: | יסעוריים |
| סוג: | יסעור |
| מין: | יסעור קטן |
| שם מדעי | |
 Puffinus assimilisגולד, 1838 | |
| |
יסעור קטן (שם מדעי: Puffinus assimilis) הוא מין עוף ימי קטן ממשפחת היסעוריים הנודד לאורך האוקיינוסים השונים. היסעור הקטן הוא אחד ממיני היסעורים הפחות נודעים בגלל נטייתו שלא להתלהק. המין דומה ליסעור האטלנטי אך קטן ממנו, במעופו מרבה לחתור וממעיט לדאות בשונה מציפורים אחרות.[2]
בישראל היסעור מזדמן באופן נדיר ביותר. תצפית אחת הייתה במעגן מיכאל בחורף 1988.
מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזונו של היסעור הקטן הוא בעיקר דגים, דיונונים וסרטנים. היסעור צולל מתחת למים ורודף אחרי הטרף בעזרת כנפיו העוזרות לו לנוע אל הטרף במהירות.
מבנה גופו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך גופו בין 25–39 ס"מ ומוטות כנפיו באורך 58–67 ס"מ.
בחלק העליון צבע גופו כהה ובחלק התחתון לבן (בהיר), שפת הזרימה וקצות הכנפיים בצבע שחור. הגבול שעובר בין הצבעים מתוח על קן העין וניתן לראות הפרדה בין הצבעים, מקורו צר וארוך ורגליו בצבע כחול בהיר.
תקופת הקינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסעור הקטן מקנן על איים קטנים, בונה את הקן במערות וחללים קטנים. היסעורים הקטנים הם עופות מונוגמיים הדוגרים על הביצה היחידה לסירוגין במשך 52–58 ימים. ההורים מאכילים את הצאצא במשך 70–75 ימים עד עזיבתו את הקן במאי\יוני בזמן שבו יסעורים גדולים ומינים נוספים מסדרת היסעוראים תופסים את הקן. מזון הצעירים מורכב מדגים, סרטני קריל ודיונונים הניצודים בצלילות מהירות, בזמן חיפוש המזון היסעורים גולשים בכנפיים מורמות במרחק קטן מפני המים.[2]
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסעור נמצא בטבע באוסטרליה, בניו זילנד, באי נורפוק ובארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת. מחוץ לעונת הקינון הוא מעופף לאורך האוקיינוסים וחופי ים סלעיים. היסעור נודד לצפון מערב אפריקה, ספרד, פורטוגל ומערב אירלנד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יסעור קטן, באתר ITIS (באנגלית)
- יסעור קטן, באתר NCBI (באנגלית)
- יסעור קטן, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- יסעור קטן, באתר GBIF (באנגלית)
