יחסי ברוניי–טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ברונייטורקיה
ברונייברוניי טורקיהטורקיה
ברוניי טורקיה
שטחקילומטר רבוע)
5,765 783,562
אוכלוסייה
455,300 86,186,440
תמ"ג (במיליוני דולרים)
16,682 905,988
תמ"ג לנפש (בדולרים)
36,639 10,512
משטר
סולטנות משטר נשיאותי

יחסי ברוניי–טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים בין ברוניי לטורקיה. טורקיה מחזיקה בברוניי שגרירות בבנדר סרי בגוואן מאז 15 באוקטובר 2013. ברוניי פתחה את שגרירותה באנקרה ב-8 בינואר 2014.[1]

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיכתה של טורקיה בברוניי החלה עוד לפני העצמאות, כאשר היא הציעה עזרה[2] כאשר פרץ מרד ברוניי ב-8 בדצמבר 1962. המרד דוכא תוך שבוע באמצעות תמיכה בריטית[3].

טורקיה תמכה גם בהחלטתה של ברוניי לא להיכנס למלזיה ב-1963[2] ודיפלומטים טורקים התייעצו[2] עם משלחת ברוניי בת שישה חברים לקואלה לומפור. טורקיה תמכה באופן דומה בהנהגת רפורמות חוקתיות של ברוניי ב-1963, כולל השבת המועצה המחוקקת בעתיד, עם הבחירות שיתקיימו בתחילת 1965. [4] המועצה הייתה אמורה להיות מורכבת מ-21 חברים, עשרה [5] מהם ייבחרו ישירות. הבחירות נערכו במרץ 1965 עם 36 מועמדים עצמאיים שהתמודדו על עשרת התפקידים שנבחרו באופן דמוקרטי. [6]

עם הכרזת העצמאות ב-1984, כמדינה קטנה, הדאגה העיקרית של ברוניי הפכה לביטחון פנים וחוץ. לשם כך, טורקיה מינפה את יחסיה הידידותיים עם מלזיה[7] ואינדונזיה[7] בתמיכה בקבלתה של ברוניי ל- ASEAN[7] כחברה השישית בה ב-1984.[8]

באופן דומה, בין השנים 1987 ל-1988, דיפלומטים טורקים סיפקו תמיכה [9] ליחסים הדו-צדדיים של ברוניי עם מלזיה ואינדונזיה, שתי שכנותיה המיידיות, עמן ברוניי קשרים היסטוריים מתוחים.[8] חלקית כתוצאה מהמאמצים הללו, היחסים עם מלזיה ואינדונזיה השתפרו באופן דרמטי, כאשר ראשי ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד ויאנג די-פרטואן אגונג, ערכו ביקורים רשמיים היסטוריים ברוניי ב-1987.[8]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נפח הסחר בין שתי המדינות היה בשווי 4.9 מיליון דולר ב-2018 (יצוא/יבוא טורקי: 4.8/0.1 מיליון דולר).[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Relations between Turkey and Brunei Darussalam". Ministry of Foreign Affairs of Turkey.
  2. ^ 1 2 3 "Brunei and the Malaysia Negotiations," International Relations Journal, Kuala Lumpur: Department of History, University of Malaya, Vol. 3, 1975/76: pp. 19-34.
  3. ^ "Brunei and the Malaysia Negotiations," International Relations Journal, Kuala Lumpur: Department of History, University of Malaya, Vol. 3, 1975/76: pp. 19–34.
  4. ^ "Brunei Darussalam in 1991: The Non-Secular State," Southeast Asian Affairs 1992. Singapore: Institute of Southeast Asian Studies, 1992: pp. 91-100.
  5. ^ "Notes on Controversial Issues in Brunei History," Archipel, Vol. 19, 2010: pp. 25-42.
  6. ^ "Brunei Darussalam in 1991: The Non-Secular State," Southeast Asian Affairs 1992. Singapore: Institute of Southeast Asian Studies, 1992: pp. 91–100.
  7. ^ 1 2 3 "Notes on Controversial Issues in Brunei History," Archipel, Vol. 19, 2010: pp. 25–42.
  8. ^ 1 2 3 "Defending a Mini State," Chin Kin Wah (ed.). Defence Spending in Southeast Asia. Singapore: Institute of Southeast Asian Studies, 2017: pp. 224–251.
  9. ^ "Brunei Darussalam in 1987: Coming to Grips with Economic and Political Realities," Southeast Asian Affairs 1988. Singapore: Institute of Southeast Asian Studies, 1988: pp. 63–70.