יחסי אפגניסטן–רוסיה
| יחסי אפגניסטן–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אפגניסטן | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 652,230 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 43,082,337 | 144,076,611 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 14,583 | 2,240,422 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 338 | 15,550 |
| משטר | |
| אמירות אסלאמית | רפובליקה פדרלית |
יחסי אפגניסטן–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין האמירות האסלאמית של אפגניסטן לבין רוסיה. היחסים בין שתי המדינות חוו עליות ומורדות בעיקר במהלך המלחמה באפגניסטן. בשנים הראשונות לאחר תום הסכסוך האסלאמי בשנת 1989, השתפרו היחסים בין שתי המדינות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)
היחסים בין אפגניסטן לברית המועצות היו קרובים לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917. המועצה הרוסית הייתה המדינה הראשונה שניסתה לכונן יחסים דיפלומטיים עם אפגניסטן. בשנת 1921, חתמו שתי המדינות על הסכם האפגני, שבו התחייבו שתי המדינות על אישור המעבר האפגני דרך ברית המועצות. במהלך ההסכם שתי המדינות שלחו סיוע כספי, אספקת מטוסים, טכנאי תחזוקה ומפעילי טלגרף.[1]
בשנות ה-50, החלה ברית המועצות ליישם תוכניות שנועדו לסיוע כלכלי באפגניסטן. בין השנים 1954–1978, אפגניסטן קיבלה מברית המועצות סיוע כספי בסך יותר ממיליארד דולר.[1]
בשנת 1973, שתי המדינות הודיעו על הסכם שבו שתי המדינות התחייבו לשיתוף פעולה ואספקת גז ונפט, סחר, תחבורה, השקיה ובניית תחנה בסך 200 מיליון דולר.
ברית המועצות תמכה במשטר נג'יבולה גם לאחר נסיגת הכוחות הסובייטיים בפברואר 1989. עם זאת, גם כיום, סוגיות הנוגעות לחיילים שבויים של ברית המועצות נותרו ללא פתרון. מורדים טג'יקיים באפגניסטן תקפו ביולי 1993 את המאחז של קבוצת כוחות הגבול של הפדרציה הרוסית. כתוצאה מכך נהרגו 25 חיילים רוסים. עקב תקיפה זו, רוסיה פתחה במתקפה משמעותית בצפון אפגניסטן. הדיווחים של הצד האפגני, שהביעו תמיכה במורדים, גרמו לקירור היחסים בין שתי המדינות[2]
רוסיה התאכזבה עוד יותר מהטליבאן, בגלל תמיכתו בבדלנים הצ'צ'נים, בכך שסיפק מקלט לקבוצות טרור שפעלו במרכז אסיה וברוסיה עצמה. לאור זאת, העניקה הפדרציה הרוסית סיוע צבאי לברית הצפונית, שהפכה לכוח העיקרי שתרם להפלת משטר הטליבאן במהלך הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ב-2001.
באוקטובר 2005, הודיעו גורמי הביטחון הרוסיים כי הם יעניקו מסוקים וציוד צבאי לצבא אפגניסטן בשווי של 30 מיליון דולר. באוקטובר 2010, נזף נשיא אפגניסטן, חמיד קזראי, ברוסיה לאחר כניסת כוחותיה לכפר ללא אישור. הוא גם הצהיר כי רוסיה הפרה את ההסכם האפגני במשימה משותפת עם סוכני ארצות הברית.[3]
אפגניסטן היא גם אחת המדינות הבודדות שהכירו בסיפוח קרים על ידי הפדרציה הרוסית בשנת 2014.[4]
בין דצמבר 2016 לאפריל 2017, רוסיה אירחה שלושה סבבי שיחות. בסיבוב השלישי הוא כלל גם את אפגניסטן.[5]
בשנת 2022 התרחש פיצוץ בשגרירות רוסיה באפגניסטן.
אמנם רוסיה לא הכירה ב"אמירות האסלאמית של אפגניסטן", קרי שלטון הטליבאן, אבל הלכה למעשה - רוסיה ניהלה עם קאבול קשרי מסחר. התהליך הכלכלי הזה הגיע לשיאו ב-27 בספטמבר 2022, עם חתימת הסכם הסחר הבינלאומי הראשון של משטר הטליבאן, שלפיו אפגניסטן תרכוש בנזין, סולר, גז וחיטה מרוסיה.[6]
ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפגניסטן מיוצגת ברוסיה במוסקבה.
- רוסיה מיוצגת באפגניסטן בקאבול וקונסוליה כללית במזר א-שריף.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Amin Saikal, A. G. Ravan Farhadi, Kirill Nourzhanov, Modern Afghanistan: A History of Struggle and Survival, I. B. Tauris, 2006-11-28. (באנגלית)
- ^ J. P. Garg, RUSSIAN PENETRATION IN THIRD WORLD WITH SPECIAL REFERENCE TO AFGHANISTAN, The Indian Journal of Political Science 42, 1981, עמ' 72–84
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Russia's new role in Afghanistan | DW | 02.03.2016, DW.COM (באנגלית)
- ^ Matthew Rosenberg, Why Afghanistan backs Russian takeover in Crimea, The Seattle Times, 2014-03-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gurganus, Julia (2018-01-02). "Russia's Afghanistan Strategy". Foreign Affairs (באנגלית אמריקאית). ISSN 0015-7120. נבדק ב-2018-03-29.
- ^ אלמס, דין שמואל (2022-10-08). "כך המדינה הענייה בעולם מרוויחה מהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה". Globes. נבדק ב-2022-10-08.
