יחסי איסלנד–ישראל
| יחסי איסלנד–ישראל | |
|---|---|
|
|
.png)
| |
| איסלנד | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 103,000 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 377,099 | 9,881,600 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,842 | 522,033 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 73,831 | 52,829 |
| משטר | |
| רפובליקה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בין מדינת ישראל והרפובליקה של איסלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1949, אשר החלו עם הכרתה של איסלנד במדינת ישראל.
שגרירות ישראל בנורווגיה משמשת גם כשגרירות ישראל באיסלנד, בעוד שלאיסלנד יש קונסוליה השוכנת בתל אביב-יפו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסלנד הצביעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בעד תוכנית החלוקה, הכירה בישראל דה פקטו בפברואר 1949[1] ותמכה בקבלתה לאו"ם במאי 1949[2]. בדצמבר 1950 הכירה איסלנד בישראל דה יורה[3]. בקיץ 1951 הגיש אברהם קצנלסון, ציר ישראל בשבדיה, את כתב האמנתו לנשיא איסלנד[4] ומונה ציר לא תושב של איסלנד בישראל[5].
בדצמבר 1950 נכרת הסכם סחר ראשון בין המדינות. ישראל רכשה מאיסלנד דגים תמורת מוצרי ביגוד[6]. בשנת 1953 התקיימו בין המדינות שיחות לכינון הסכם סחר[7].
ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ביקר באיסלנד במסגרת מסע שערך בארצות סקנדינביה ב-1962[8][9]. בסוף שנת 1964 ביקר ראש ממשלת איסלנד ביארני בנדיקטסון בישראל ונפגש בירושלים עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול.
במרץ 1966 ערך נשיא איסלנד אאוסגייר אאוסגיירסון ביקור ממלכתי בישראל[10]. הוא ביקר בשכונת קריית מנחם בירושלים ויחד עם נשיא מדינת ישראל זלמן שזר וראש עיריית ירושלים טדי קולק חנכו רחוב על שם "איסלנד"[11].
בשנת 1973 תמכה ישראל בדרישתה של איסלנד להרחבה של המים הטריטוריאליים שלה במסגרת "מלחמת הבקלה"[12][13].
באיסלנד קהילה יהודית קטנה אשר מעולם לא הייתה משמעותית. דורית מוסאיוף, מעצבת תכשיטים ממוצא ישראלי, הייתה הגברת הראשונה של איסלנד בעת כהונת בעלה אולפור רגנר גרימסון כנשיא איסלנד.
בעשור השני של המאה העשרים ואחת נוצרה מתיחות מה על רקע פעולות ישראל ברצועת עזה. בעקבות פרשת המרמרה בשנת 2010 גינתה איסלנד את פעולות ישראל ואף איימה בפירוק היחסים עמה[14]. בשנת 2011 הכריז שר החוץ של איסלנד על הכרה בפלסטין. בשבוע הראשון של מבצע צוק איתן ב-2014 אמר שר החוץ האיסלנדי כי "אנו מגנים כל שימוש של אלימות באזור. זו בקשה מפורשת מישראל להפסיק את מתקפתה על עזה שמובילה לטרגדיה גדולה לאזרחים שם. ברוח זו, כל ההתקפות כלפי ישראל חייבות להיפסק"[15]. ב-16 בספטמבר 2015 מועצת העיר של רייקיאוויק בירת איסלנד הצביעה בעד חרם צרכני על מוצרים מישראל[16] ומאוחר יותר הגבילה את החרם למוצרים מהתנחלויות בלבד[17]. משרד החוץ האיסלנדי אמר כי "החלטת מועצת העיר אינה משקפת את יחסיה של איסלנד עם ישראל"[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע משולח, האיסלנדים רוצים גבולות בטוחים, דבר, 1 ביוני 1972
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אירלנד, איסלנד וליבריה הכירו בישראל, חרות, 13 בפברואר 1949
- ^ אתמול הונף דגל ישראל ב"ככר הדגלים" של או"מ , חרות, 13 במאי 1949
- ^ איסלנד הכירה דה־יורה בישראל, הַבֹּקֶר, 7 בדצמבר 1950
- ^ ד"ר ניסן הגיש את כתב ההאמנה לנשיא איסלנד, הַבֹּקֶר, 3 באוגוסט 1951
- ^ נתמנה ציר איסלנד בישראל, על המשמר, 21 באוגוסט 1951
- ^ עסק חליפין עם איסלנד, הַבֹּקֶר, 27 בדצמבר 1950
- ^ לקראת הסכם מסחרי בין ישראל ואיסלנד, על המשמר, 19 במאי 1953
- ^ Ben-gurion Secures Iceland’s Backing at U.N. for Arab-israel Talks
- ^ Ben-gurion Completes Scandinavian Trip; Arrives in Switzerland for Rest
- ^ נשיא איסלנד מבקר בישראל
- ^ נשיא איסלנד מסיים ביקורו בישראל, הצופה, 30 במרץ 1966
- ^ ישראל ערה לבעיות איסלנד, דבר, 31 באוגוסט 1972
- ^ ראובן עשור, המאבק האיסלנדי ועמדת ישראל, דבר, 2 באפריל 1973
- ^ Iceland Considers Breaking Political Ties with Israel, באתר icelandreview, 30 בינואר 2014
- ^ 1 2 Iceland’s Foreign Minister Condemns Gaza Attacks
- ^ סוכנויות הידיעות, איסלנד: חרם על מוצרים מישראל, באתר מאקו, 16 בספטמבר 2015
- ^ חדשות 2, בירת איסלנד: החרם - רק על התנחלויות, באתר מאקו, 19 בספטמבר 2015
