יחיאל בן יקותיאל

**יחיאל בן יקותיאל**
לידה	1260
פטירה	1289 (בגיל 29 בערך)
תקופת הפעילות	?–1289
השתייכות	משפחת הענוים, ראשונים

רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - מחצית ראשונה של המאה ה-14) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

למד תורה מפי דודו רבי יהודה בן בנימין. היה רופא, ונודע כחכם וסופר, משורר, ומעתיק ספרים נכבדים, ביניהם "כתב יד ליידן", כתב היד הקדום והשלם ביותר של התלמוד הירושלמי. חיבר חיבורים בהלכה, ומקובל לייחס לו את חיבור ספר ההלכות והמנהגים "תניא רבתי". גולת הכותרת של יצירתו: ספר המוסר "מעלות המידות", שנדפס במהדורות רבות, נתקבל בכל תפוצות ישראל, והיה חביב על גדולי תורה לדורותיהם, ביניהם רבי יעקב עמדין והחיד"א.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תניא רבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תניא רבתי

כאמור רבי יחיאל הוא מחברו של ספר התניא, חיבור הכולל דינים ומנהגים לכל השנה, שנתפשט בכל ישראל, והתקבל באיטליה.

בספרו הוא מביא פעמים רבות פירושים והלכות כפי הנראה מבני משפחתו - בשם 'מורי הרב חביבי 'רבי יהודה ברבי בנימין הרופא'^[1], וכן בשם 'החבר רבי בנימין בן אברהם הרופא'^[2]. בסוף ספרו אף מביא מזכיר את אחיו 'רבי בנימין' ומביא הלכה בשמו^[3].

ספר מעלות המידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נדפס לראשונה בשם "בית מידות" בקושטא ה'רע"ב (1512). ומאוחר יותר הדפיסוהו בשמו המוכר "מעלות המידות". הספר כולל עשרים וארבעה פרקים העוסקים במעלות המידות, מסודר מהמושכלות למידות טובות, מבוסס על מאמרי חז"ל ועל פסוקים מהמקרא ועל ספרי מוסר קודמים; תוך הסבר כל מידה, מעלתה, צדדיה ופרטיה, וגנות המידה ההפוכה לה; והכל בלשון קצרה ופשוטה.