יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)
 | |
| ציונו של המראה יחזקאל | |
| לידה |
1783 ה'תקמ"ג ביילסקו-ביאלה, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
9 באפריל 1845 (בגיל 62 בערך) כ' בניסן ה'תר"ה אלבה יוליה, האימפריה האוסטרית |
| תקופת הפעילות |
? – 9 באפריל 1845 |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | חסידות, תורה, אגדה, הלכה, ש"ס, תפילה, קבלה, מחשבה, מוסר |
| רבותיו | הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא, הרב אלעזר פלקלס, הרב מנחם מנדל רבין, החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ר' מנחם מנדל מרימנוב |
| תלמידיו | בניו הרב חיים בצלאל, הרב מנחם מנדל, הרב יהודה לייביש והרב יצחק משה |
| חיבוריו | שו"ת "מראה יחזקאל", "מראה יחזקאל" על מסכת חולין, "מראה יחזקאל" על התורה "שארית ציון" (דרשות על המועדים), "שערי ציון" (מאמרי מוסר על התורה - לרוב נדפס עם השו"ת), "אגרת קודש" (ענייני חסידות) |
  | |
הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה. מכונה "מראה יחזקאל" על שם סדרת חיבוריו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה ליב פישלס, הרב שמואל לנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ.
את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק.
ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקס"ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג וטרנסילבניה. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'.
בהיותו רבה של טרנסילבניה פעל לטובת עגונות רבות: בתקופתו טרנסילבניה שימשה כמקלט בעבור אנשים רבים מדינות אחרות שעגנו את נשיהם מסיבות שונות ועקבותיהם נעלמו. הרב פנט שלח הוראה לכל הקהילות היהודיות בטרנסילבניה שיודיעו לו על כל איש זר שמגיע לקהילה יהודית, ורשם אותם בפנקסו. הוא סבב בין הקהילות שבהן היו אנשים כאלו וחקר ואותם על שמותם ומולדתם ומה מעשיהם באזור זה, וכן שלח לרבני הקהילות שמהן באו להודיע היכן נמצאים בני קהילותיהם. כך הצליח להתיר כמאתיים עגונות.
נודע במאמר שכתב[1] המתאר את גדולתם של האדמו"רים החסידיים ומתפלמס עם טענות ה'מתנגדים' בדבר "ביטול תורה" אצלם. במאמר הוא כותב כי לרבותיו יש גאונות ובקיאות נפלאה ואף התמדה מיוחדת בתורה. רבי חיים מצאנז מייסד שושלת חסידות צאנז, היה נוהג ללמוד את המאמר, בו מבוארים יסודות תנועת החסידות, יחד עם חסידיו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'שו"ת מראה יחזקאל' - שו"ת בתוספת חידושים על סוגיות הש"ס.
- "מראה יחזקאל" על הגדה של פסח.
- "מראה יחזקאל" : חידושים על מסכת חולין בעומק הפשט והעיון.
- "מראה יחזקאל" - חלק ראשון על חמישה חומשי תורה וחלק שני "שארית ציון" שהוא דרשות על המועדים.
- "מראה יחזקאל השלם על המועדים" - נערך מכל כתביו על ידי נכדו, הרב צבי אלימלך פנט, שהוסיף הערות בשם "הגהות הצבי והצדק" (ה'תש"ס, 2000).
- "מראה יחזקאל השלם על התורה והמועדים ופרקי אבות" - יצא בתשס"ד (2004) על ידי מכון "תפארת יחזקאל" במונסי שבארצות הברית מכתב יד שלא הודפס קודם ובהוספת לקט מכל ספריו ומספרי בניו.
- "שערי ציון" - מאמרי מוסר על התורה (בדרך כלל נדפס יחד עם ספר השו"ת והחידושים בשם 'שו"ת מראה יחזקאל ושערי ציון').
- "מראה יחזקאל : חדושי אגדה בענייני נישואין ו'אגרת קודש' בענייני חסידות" בתוך "קובץ עטרת אבות" שערך הרב משה אלכסנדר זושא קינסטליכר.[2]
בנוסף נותרו בכתב יד חידושי הלכה ואגדה על הש"ס, חיבור גדול על ארבעה חלקי השו"ע ועוד.
כן ערך את "מנחם ציון" - דרשות ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו הגדול בחסידות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקס"ב נשא לאישה את מרת חיה-רחל, בתו של הרב משה הניג מלינסק. נולדו להם ארבעה בנים ו-4 בנות:
- הרב חיים בצלאל (כ"ג בסיון תקס"ג-י"ט בניסן תרל"ד) - רב טשנד והגליל ומחבר "דרך יבחר" שבו שו"ת וחידושים על הש"ס.
- הרב מנחם מנדל (תקע"ח-י"ג בתשרי תרמ"ה) - תלמיד החת"ם סופר והישמח משה, מייסד חסידות דֶשׁ[דרושה הבהרה] ורב העיירה. מחבר ספרי השו"ת "אבני צדק" על אה"ע, "אבני משפט" על חו"מ, "שערי צדק" על או"ח ו"שערי צדק" על יו"ד, ו"מעגלי צדק" על התורה בשני חלקים.
- הרב יהודה לייביש מטרצאל, שנשא את עטיל, בתו של הרב דוד יהודה רוטנברג, רבה של סנט-פטר.
- הרב יצחק משה מדש, שנשא לאיש את בלומה-מלכה, בתו של הרב משה מטילטולניק.
- חנטשה שנישאה לרב יוסף אריה ליב כהנא מסיגט, נכד מחבר קונטרס הספקות, הרב יהודה כהנא, אחיו של מחבר קצות החושן.
- שרה, שנישאה לרב יהודה כהנא מסיגט, נכד בעל "קונטרס הספקות".
- ביילה, שנישאה לרב אברהם ישראל רוטמן מטולצ'אבה.
- חוה, שנישאה לרב יצחק אייזיק כהנא ממונקץ', נכד מחבר "קונטרס הספקות".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי יחזקאל ברבי יוסף פאנט, אב"ד קרלסבורג (בעל שו"ת „מראה יחזקאל”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רע"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
יחזקאל בן יוסף פאנעט (1783-1845), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נדפס בשו"ת שלו: מראה יחזקאל, סימן קד. ראה במהדורת תשס"ג את קורות הדברים.
- ^ את הקובץ הוציא לאור לכבוד חתונת בנו יעקב ובו לצד דברי הרב פנט הוסיף בקובץ גם דברים של הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר ושל שני רבנים ממשפחתו.
| תקופת חייו של הרב יחזקאל פנט על ציר הזמן |
|---|
 |