יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "מראה יחזקאל" מפנה לכאן. לערך העוסק בנבואת יחזקאל בן בוזי, ראו יחזקאל#נבואות יחזקאל.
הרב יחזקאל פנט
ציונו של המראה יחזקאל
ציונו של המראה יחזקאל
לידה 1783
ה'תקמ"ג
ביילסקו-ביאלה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1845 (בגיל 62 בערך)
כ' בניסן ה'תר"ה
אלבה יוליה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 באפריל 1845 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק חסידות, תורה, אגדה, הלכה, ש"ס, תפילה, קבלה, מחשבה, מוסר
רבותיו הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא, הרב אלעזר פלקלס, הרב מנחם מנדל רבין, החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ר' מנחם מנדל מרימנוב
תלמידיו בניו הרב חיים בצלאל, הרב מנחם מנדל, הרב יהודה לייביש והרב יצחק משה
חיבוריו שו"ת "מראה יחזקאל", "מראה יחזקאל" על מסכת חולין, "מראה יחזקאל" על התורה "שארית ציון" (דרשות על המועדים), "שערי ציון" (מאמרי מוסר על התורה - לרוב נדפס עם השו"ת), "אגרת קודש" (ענייני חסידות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה. מכונה "מראה יחזקאל" על שם סדרת חיבוריו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה ליב פישלס, הרב שמואל לנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ.

את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק.

ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקס"ז נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג וטרנסילבניה. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'.

בהיותו רבה של טרנסילבניה פעל לטובת עגונות רבות: בתקופתו טרנסילבניה שימשה כמקלט בעבור אנשים רבים מדינות אחרות שעגנו את נשיהם מסיבות שונות ועקבותיהם נעלמו. הרב פנט שלח הוראה לכל הקהילות היהודיות בטרנסילבניה שיודיעו לו על כל איש זר שמגיע לקהילה יהודית, ורשם אותם בפנקסו. הוא סבב בין הקהילות שבהן היו אנשים כאלו וחקר ואותם על שמותם ומולדתם ומה מעשיהם באזור זה, וכן שלח לרבני הקהילות שמהן באו להודיע היכן נמצאים בני קהילותיהם. כך הצליח להתיר כמאתיים עגונות.

נודע במאמר שכתב[1] המתאר את גדולתם של האדמו"רים החסידיים ומתפלמס עם טענות ה'מתנגדים' בדבר "ביטול תורה" אצלם. במאמר הוא כותב כי לרבותיו יש גאונות ובקיאות נפלאה ואף התמדה מיוחדת בתורה. רבי חיים מצאנז מייסד שושלת חסידות צאנז, היה נוהג ללמוד את המאמר, בו מבוארים יסודות תנועת החסידות, יחד עם חסידיו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף נותרו בכתב יד חידושי הלכה ואגדה על הש"ס, חיבור גדול על ארבעה חלקי השו"ע ועוד.
כן ערך את "מנחם ציון" - דרשות ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו הגדול בחסידות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקס"ב נשא לאישה את מרת חיה-רחל, בתו של הרב משה הניג מלינסק. נולדו להם ארבעה בנים ו-4 בנות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדפס בשו"ת שלו: מראה יחזקאל, סימן קד. ראה במהדורת תשס"ג את קורות הדברים.
  2. ^ את הקובץ הוציא לאור לכבוד חתונת בנו יעקב ובו לצד דברי הרב פנט הוסיף בקובץ גם דברים של הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר ושל שני רבנים ממשפחתו.


תקופת חייו של הרב יחזקאל פנט על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן