יהושע אברהם קריספין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יאושע אברהם קריספין
מקום קבורה איזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ט"ו בתמוז ה'תרט"ו
בני דורו הרב חיים יהודה אברהם, הרב חיים פאלאג'י
חיבוריו אברהם במחזה, וישב אברהם
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חתימת ר' יהושע אברהם קריספין

הרב יהושע (יאושע) אברהם קריספין (? - ט"ו בתמוז ה'תרט"ו, 1855) היה רב, פרשן, דיין, פוסק, וחכם באשי באזמיר.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בישיבת בית יעקב רבי יחד עם הפרד"ס, הרב חיים יאודה אברהם (מחבר ספר אחי וראש) ועוד. כיהן כ-18 שנה בתפקיד דיין באזמיר, בחלקן יחד עם הרב חיים פאלאג'י. נתמנה בשנת תר"ז (1847) לחכם באשי באזמיר.[1] שכל שני בנים ובת שהייתה מעוברת בחייו. שמו המקורי הוא אברהם, והשם יהושע נוסף לו בעקבות מחלתו. היה בקשרי תורה עם הרב חיים דוד חזן.[2]

רצה מאוד לעלות ארצה, אך לא עלה בידו בעקבות קשיים כספיים וסיבות נוספות, ולכן שלח להביא לו מעפר ארץ ישראל, וציווה לבניו שיכסוהו בעפר זה בעת קבורתו, וכך עשו.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בט"ו בתמוז התרט"ו. בצוואתו כתב שלא יספידוהו, בניגוד למנהג הרווח באזמיר בו מניחים את ארונו של 'מרביץ התורה' לבית הכנסת ושם דורש רב בהספדו ולאחר מכן מוליכים אותו לבית הקברות, שם נספד בשנית, וכן בכל שבעת ימי האבלות בביתו, וכן מקדישים לו את דרשות ארבע שבתות, וביום השנה ובתשלום י"ב חודש. השאלה הגיעה לפתחו של רבי חיים פאלאג'י, שפסק לדרוש את שתי הדרשות הראשונות משום כבוד החיים, וכך נעשה כשהוא עצמו דרש בבית הכנסת לפני הארון, אך את ההספד השני מנעו ממנו לומר ילדיו של רבי אברהם.[3] על מצבתו נכתב: "עטרת ראשינו מורינו ורבינו מר קשישא כמוהר"ר יהושע אברהם קריספין זלה"ה בעל ספר אברהם במחזה".[4]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אהרן קריספין, שנפטר בשנת תרי"ד בחיי אביו. מחבר הספר "בית אהרן" (איזמיר תרכ"ג).
  • רבי יום טוב קריספין, נפטר בשנת תרמ"ט. מחבר הספרים "בן אברהם" (איזמיר תרל"ה) ובגדי יום טוב, שני כרכים (איזמיר תרל"ד-תרמ"ז).
  • הרב יצחק קריספין, נפטר בשנת תר"ס בערך. מחבר ספר "שמו יצחק" (איזמיר תרנ"ג) ורבו המובהק של רבי חיים הלוי, רבה של מילאס.[5]
  • הרב שמואל קריספין, שנפטר בשנת תקצ"ב בחיי אביו. מחבר ספר "משק ביתי" (שאלוניקי תקצ"ו).
  • בתו מרים המכונה קאדין, נישאה לרב בנימין רודיטי בשנת תקפ"ה.[6] נפטרה בחיי אביה, בשנת תקצ"ב.
  • בתו לאה נישאה לרב חיים בנימין פונטרימולי, מחבר ספר פתח הדביר. נפטרה בשנת תקמ"ג.
  • ג'ויה, נישאה לבן-ציון רודיטי, נפטרה בשנת תרע"ד.
  • רבקה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים גרבר ויעקב ברנאי, יהודי איזמיר במאה התשע־עשרה, ירושלים תשמ"ה, עמ' 23-21.
  2. ^ נדיב לב, אבן העזר, סימן י"א
  3. ^ שו"ת חיים ביד סימן ק"ה
  4. ^ מצבות רבני וחכמי אזמיר, בתוך: א' פריימן, ענייני שבתי צבי, ברלין תרע"ג, אות פ"ה, עמ' 149.
  5. ^ שפתי ישנים, מכון שובי נפשי, גיליון 56, הערה י״ג
  6. ^ אברהם במחזה, דרוש ד לנישואין