יהודה נג'אר
| לידה |
המאה ה־18  |
|---|---|
| פטירה |
1830 תוניס, תוניסיה |
| מדינה |
הבייליק של תוניסיה |
| תקופת הפעילות |
?–1830 |
| חיבוריו | לימודי ה', מועדי ה', אהלי יהודה ועוד |
  | |
הרב יהודה נאג'אר (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקצ"ה, 1835) היה דיין, רב ופרשן בתוניס, מחבר ספרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בתוניס לאביו רבי יעקב. למד אצל רבי אברהם כייאט. וכן תלמיד חבר של רבי יוסף זרקא, ושל רבי יצחק לומברוזו. לימים כיהן כחבר בבית דינו של גיסו רבי יצחק טייב. עסק גם בתורת הקבלה.[1] תקופה קצרה התפרנס מחנות שניהל יחד עם עמיתו הרב יצחק טייב, ולאחר מכן מכר את חנותו, ונתמך על ידי הגביר ישועה נטף.[2] ככל הנראה, רבי יהודה שימש כר"מ בישיבה בתוניס,[3] ובין תלמידיו נמנה ר' שלמה שמאמא.[4] לצד עיונו בלימודו, ניכרת מידת בקיאותו, עד שהעיר על מפרשי הגמרא האחרונים שנעלם מהם גמרא מפורשת או מדרש מפורש.[5] נשא ונתן בהלכה עם הרב חיד"א.[6]
חיבר ספרים רבים. ספריו נלמדו בקרב חכמי תוניס עוד בחייו, והרב קיבל הערות מחביריו על מה שהדפיס בספריו, ולעיתים חזר בו.[7] עסק בהגהה וסייע בהוצאת ספרים רבים[8] כמו כן הסכים לספרים רבים בשנת תקצ"ב חתום על פסק דין.[9] נפטר בסביבות שנת ה'תקצ"ה.
שבחיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי חיים פלאג'י מכנהו: ”ועיין להרב מופת דורנו מוהרי"ן נר"ו בספרו הנורא למודי ה” (נפש חיים, מערכת ת, סט) ובמקום אחר קורא לו ”יאודאי גאון” (מי החסד, אזמיר תרמ"א, דף צ"ב ע"א). גם רבי חיים בנימין פונטרימולי מכנהו בתואר הרב המפורסם.[10]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישא לבתו של רבי יצחק טייב. בנו היה ר' יעקב. הוא מביא חידושים רבים בספרו מאחיו, ר' שמואל.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהלי יהודה (תקפ"ג) על הספרי.
- שבות יהודה (ליוורנו תקס"א) על המכילתא
- מועדי ה' (ליוורנו תקס"ח) פירוש לסמ"ג
- לימודי ה' (ליוורנו תקמ"ז) הכולל 240 מערכות של עיון ופלפול למדני. הספר נדפס פעמים רבות, בלמברג ה'תרמ"א, למברג ה'תרנ"ט ועוד כמה פעמים בדפוס צילום. נדפס ב-2021 על ידי מכון זכרון אהרן
- אלפי יהודה (ליוורנו תקנ"ד) - על מסכת שבועות
- שמחת יהודה, חגי יהודה (פיסא תקע"ו) על מסכתות קטנות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל בנימין הכהן, מלכי תרשיש עמודים ריד–רטז
- יעקב שמואל שפיגל, הרב יהודה נאג'אר, בתוך:שמחת יהודה, חגי יהודה, ירושלים: ה'תשע"ב, עמ' 3; מבוא לספר 'למודי ה'' מהד' זכרון אהרן, תשפ"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יהודה נג'אר, למודי ה', באתר היברובוקס
- רבי יהודה נאג'אר, מועדי ה', באתר היברובוקס
- רבי יהודה נאג'אר, שמחת יהודה, באתר היברובוקס
- רבי יהודה נאג'אר, אלפי יהודה, באתר היברובוקס
- אלפי יהודה, ליוורנו ה'תקנ"ד, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה
- רבי יהודה נאג'אר, שבות יהודה, באתר היברובוקס
- שבות יהודה, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה
- חכם יהודה נאג'אר, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו שמחת יהודה, חידושים למסכת סופרים פרק כ הלכה ה; ושם חידושים למסכת עבדים פרק ג אות ב.
- ^ ראו ספר 'תולדות חכמי תונס', עמ' קסט-קע.
- ^ ראו למודי ה' דף ה; שמחת יהודה דף פד.
- ^ בגדי שש, ליוורנו תרכ"ו, דף קמ"ח ע"א
- ^ ראו י. ש. שפיגל, מבוא לספר 'למודי ה', מהד' זכרון אהרן עמ' 7.
- ^ ראו 'חיים שאל' סימן נ.
- ^ ראו אהלי יהודה דף קכד; שם קכו, א; אלפי יהודה דף לז; למודי ה' קא, ב.
- ^ כגון: ספר שופריה דיעקב, בני יוסף, ברית יעקב, סם חיים, נוה שלום, בגדי אהרן ועוד.
- ^ מעשה ב"ד, ליוורנו ה'תרע"ה, דף ט' ע"ב ודף מ"ח ע"ב
- ^ פתח הדביר, סימן ערה