ידידיה יצחקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ידידיה יצחקי
לידה 31 במאי 1929
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 2023 (בגיל 94)
תל אביב-יפו, ישראל
מקום לימודים
תקופת הפעילות 19502023 (כ־73 שנים)
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות בית לייוויק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טל יצחקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ידידיה יצחקי (31 במאי 192920 בנובמבר 2023) היה אדריכל, חוקר, מבקר ספרות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידידיה יצחקי נולד בירושלים. אביו, דוד פישמן, עלה ב-1920 מהעיירה האוקראינית אנופול, עירו של הצדיק החסידי רבי זושא מאניפולי. אמו, חנה לבית פיקרסקי, הייתה ממשפחה "ליטאית" מן היישוב הישן, שהתיישבה בירושלים בראשית המאה ה-19. נישואיה עם "חסיד" שהוא גם "חלוץ" לא נתקבלו בעין יפה. ההורים פתרו את בעייתם בפרישה מהחברה החרדית, ולכן גם שינו את שם המשפחה ליצחקי. אביו עסק בהנדסת בניין. אחיו הבכור, יהושע יצחקי, היה גאולוג ומרצה באוניברסיטת תל אביב. אחיו הצעיר, יצחק, היה בין מייסדי קיבוץ מעיין ברוך ואיש עסקים.

במלחמת העצמאות שירת בחטיבה 2, בחזית הצפון.

למד אדריכלות בטכניון בחיפה, ועבד כאדריכל. תכנן ובנה עשרות בתי מגורים ובנייני ציבור, בעיקר בתל אביב, בהם "מעונות גדי", בית דירות חדשני, מודולרי, שמאפשר תכנון פנים גמיש.

בשנות ה–40 לחייו עשה תפנית חדה והתחיל בלימודי ספרות עברית וכללית באוניברסיטת בר-אילן, קיבל תואר דוקטור והתמנה למרצה בחוג לספרות עברית. בראשית שנות ה-80 מילא, ביחד עם רעייתו רינה, שליחות חינוכית במכללת שז"ר בבואנוס איירס, ארגנטינה. בראשית שנות ה-90 הוזמן להרצות באוניברסיטת נטאל בדרבן, דרום אפריקה, במחלקה ללימודי יהדות וספרות עברית.

הרצה באוניברסיטת בר-אילן, במכללת עמק הירדן, במכללה האקדמית בצפת וסמינר הקיבוצים. היה מרצה אורח במרכזים ללימודי עברית ויהדות במרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות שבאחוזת יארנטון, אוקספורד ובאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה.

פרסם מחקרים רבים בספרות עברית, בספרות משווה, בחקר היהדות ותרבות אירופה.

ביוזמתו ובעריכתו נוסד כתב-העת "עלי-שיח" בשיתוף עם החוגים לספרות של ברית התנועה הקיבוצית. היה מרכז מכון קורצווייל לחקר הספרות העברית באוניברסיטת בר-אילן, וחבר מערכת כתב-העת של האוניברסיטה "ביקורת ופרשנות".

היה נשוי לרינה, מדריכה פדגוגית בסמינר הקיבוצים, ואב לשניים: טל יצחקי, מעצבת תיאטרון, מתרגמת, ומנהלת האקדמיה לאמנויות המופע ותיאטרון אלפא בתל אביב, ורביב יצחקי, פרסומאי בכיר ומחבר הרומן "קונוורז'ן". חתנו הוא איש התיאטרון אברהם עוז. נפטר בנובמבר 2023[1].

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפסוקים הסמויים מן העין: על יצירת א"ב יהושע, הוצאת בר-אילן, רמת גן 1993
  • בראש גלוי - התרבות היהודית במבט חדש, הוצאת ספרית פועלים, תל אביב 2011
  • "האדם שבקצה הכבל", דיוקנו של האדם בספרות המערב, פרסום דיגיטלי, ליטרטורה.
  • Yedidya Itzhaki, The Uncovered Head: Jewish Culture New Perspectives, The University of Delaware Press, 2011

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפוש הספרות הישראלית, מסות ומאמרים - מאת ברוך קורצווייל, ערך ביחד עם צבי לוז, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב, 1981.

בניינים שתכנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ידידיה יצחקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספד מאת אברהם עוז על ידידיה יצחקי, באתר "פייסבוק", 20 בנובמבר 2023