יארומיר ויינברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יארומיר ויינברגר
לידה 8 בינואר 1896
פראג, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 8 באוגוסט 1967 (בגיל 71)
סיינט פיטרסברג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה מוזיקה, ניצוח, הוראת המוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Schwanda the Bagpiper עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יארומיר ויינברגר (Jaromír Weinberger) (8 בינואר 1896 - 8 באוגוסט 1967) היה יהודי יליד בוהמיה באימפריה האוסטרית, שהפך למלחין בעל אזרחות אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינברגר נולד בפראג, אוסטריה-הונגריה, למשפחה ממוצא יהודי. הוא שמע שירי עם צ'כיים בנערותו בתקופה שבה שהה בחווה של סבו וסבתו. הוא התחיל לנגן בפסנתר בגיל 5, והלחנה וניצוח בגיל 10. הוא החל בלימודי נגינה אצל יארוסלב קז'יצ'קה, ומאוחר יותר אצל המורים ואצלב טאליך ורודולף קארל.[1] הוא הפך לסטודנט בקונסרבטוריון של פראג בגיל 14, כסטודנט שנה ב', שם למד הלחנה אצל ויטסלב נובאק וקרל הופמייסטר .[2] מאוחר יותר, בלייפציג, הוא למד אצל מקס רגר, שהשפיע על ויינברגר בשימוש בקונטרפונקט .[2] בספטמבר 1922, עבר ויינברגר לארצות הברית שם החל לעבוד כמורה באוניברסיטת קורנל .[2] בין 1922 ל-1926 היה פרופסור להלחנה בקונסרבטוריון איתקה (כיום בית הספר למוזיקה של קולג' איתקה), ניו יורק.

כאשר חזר לצ'כוסלובקיה, הוא מונה למנהל התיאטרון הלאומי בברטיסלאבה, ולאחר מכן קיבל מינויים באגר (הונגריה) ופראג. ב-1926 ויינברגר סיים את "שוונדה הזמר הנודד" (שוונדה דודק), שהפך להצלחה גדולה, עם אלפי הופעות במאות תיאטראות, כולל המטרופוליטן אופרה בניו יורק.[2] האופרטה שלו "שטורם באביב" בוצעה לראשונה בתיאטרון אדמירלספלסט בברלין ב-19 בינואר 1933, עם ירמילה נובוטנה וריצ'רד טאובר בתפקידים הראשיים. מרי לוסף החליפה את נובוטנה בפברואר, אך ההצגה נסגרה על ידי ממשלת הנאצים במרץ. היצירות האירופאיות העוקבות כוללות את הפאסאקליה לתזמורת ולאורגנית, "ששה ריקודים בוהמים" לכינור ופסנתר, האופרה "המוקצים מפוקר פלט" ואורטוריה הייחודית "חג המולד" - אך אף אחת מהן לא הצליחה כמו "שוונדה הזמר הנודד".

ב-1939, לאחר נסיעות נרחבות לארצות הברית, וינה וברטיסלאבה, הוא עזב את צ'כוסלובקיה כדי לחמוק מהנאצים והתיישב במדינת ניו יורק, ולימד שם ובאוהיו. הוא כתב מספר יצירות בהזמנה עבור תזמורות אמריקאיות. הוא קיבל אזרחות אמריקנית בשנת 1948.

בינואר 1949, ויינברגר עבר להתגורר בסנט פטרסבורג, פלורידה.[3] ברבות השנים הוא לקה בסרטן במוח. מחלתו, לצד דאגות כספיות וזלזול ביצירותיו, גרמו לו לקחת מנת יתר קטלנית של משכך כאבים. הוא נפטר בחודש אוגוסט 1967.[4] אשתו, ג'יין למברגר ויינברגר (שנודעה גם כהנזי), נפטרה ב-31 ביולי 1968.[5]

ב-2004 הפסנתרן הצ'כי טומאש וישק והצ'לן פרנטישק בריקציוס ארגנו סיבוב הופעות לציון יצירותיו של ויינברגר.

מסכת המוות של ויינברגר בספריה הלאומית בירושלים

יצירות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינברגר הלחין למעלה ממאה יצירות, כולל אופרות, אופרטות, יצירות קוליות ויצירות לתזמורת.[1] עד לאחרונה, היחידה שנשארה אפילו בשוליים של הרפרטואר הייתה האופרה "שוונדה הזמר הנודד" (שוונדה דודק), אשר זכתה להצלחה עולמית לאחר הבכורה שלה ב-1927.[2] האופרה עדיין מבוצעת לעיתים, והפולקה והפוגה ממנה נשמעות לעיתים קרובות בגרסה קונצרטית. אמני אולפני וולט דיסני שקלו להפוך אותה לפרק עבור "פנטזיה 2000", אך בחרו במקום זאת בקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 במי מז'ור של שוסטקוביץ', בצורה של "חייל הבדיל" מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. ביצועים חדשים של "שטורם באביב" (2019, אופרה קומית בברלין ו-DVD/Blu-ray) ו"וולשטיין" (2012, קונצרטהאוס וינה ותקליט) מצביעים על עניין מחודש ביצירתו הייחודית.

ויינברגר השתמש בשפה מוזיקלית מגוונת.[2] לימודיו בפראג ובלייפציג שמו דגש על שליטה פורמלית ושליטה קונטרפונקטית; בעקבות מוריו - קז'יצ'קה, נובאק ורגר - יצירותיו של ויינברגר מציגות שליטה, אך גם שעשוע.[2] שילוב זה קיבל שבחים אך גם ביקורת.[2]

רשימת יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרה ואופרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוונדה דודק (שוונדה הזמר הנודד), אופרה ב-2 מערכות (1926); ליברית של מילוש קארץ' לפי יוסף קיטן טיל

מילובני הלאס (הקול האהוב), אופרה ב-3 מערכות (1930); ליברית של המלחין לפי הרומן מ-1928 של רוברט מישל

לידה ז'פוקרפלטו (המוקצים מפוקר פלט), אופרה (1932); ליברית של מילוש קארץ' לפי הסיפור הקצר מ-1869 של ברט הארטה

יארני בורז'ה (סערות אביב), אופרטה ב-3 מערכות (1933); ליברית של גוסטב ביר

נה רוז'יץ' אוסטלנו (מיטה של ורדים), אופרטה (1933); ליברית של בוהומיר פולץ' ויירז'י ז'למן

אפרופו, קו דלה אנדולה? (אגב, מה עושה אנדולה?), אופרטה (1934); ליברית של בוהומיר פולץ' ויירז'י ז'למן

צ'יסאר פאן נה טרז'שניץ' (הקיסר האדון על השזיפים), אופרטה (1936); ליברית של בוהומיר פולץ' ויירז'י ז'למן

ואלדשטיין, טרגדיה מוזיקלית (אופרה) ב-6 סצנות (1937); ליברית של מילוש קארץ' לפי פרידריך שילר; תרגום גרמני של מקס ברוד

מוזיקה למחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונוס אבלינון (חטיפתה של אבלין), פנטומימה ב-1 מערכה (1915); ליברית של פרנטישק לנגר

קוקורקוב, תיאטרון בובות (1926); ליברית של פרנטישק סמז'יק

סראטוגה, בלט (1941); ליברית של המלחין

לתזמורת

לוסטשפיל, אוברטורה (1914); עם השיר הפופולרי "פפיקו, פפיקו" כנושא ראשי

שלוש יצירות לתזמורת קטנה (1916)

דון קיחוטה (1918)

סקרצו ג'יוקוזו (1920)

קוקורקוב (1923-1924)

פתיחה למחזמר בובות (1924)

פולקה ופוגה מתוך האופרה שוונדה הזמר הנודד (1926, פורסמה 1928)

פוריאנט מתוך האופרה שוונדה הזמר הנודד (1926, פורסמה 1931)

פתיחה הר הלבן (עיבוד לפסנתר 1926)

רונדו מחול (טנצ'ני רונדו, 1927)

וונוצה (חג המולד) לתזמורת ואורגן (1929)

נקרי לתזמורת קאמרית (1929); גם לפסנתר

6 שירים וריקודים צ'כים (1929); גם לכינור ופסנתר

פתיחה למחזה אצילי (1931)

פסאקליה לתזמורת ואורגן (1932 UE)

שיר עברי (עיבוד לפסנתר 1936)

ואלדשטיין, סוויטה מתוך האופרה (1937)

מתחת לעץ הערמון הפרוס, וריאציות ופוגה על לחן אנגלי עתיק (1939, מחודש 1941)

אגדת הכפר הרדום, 4 תנועות מתוך ספר הרשימות של וושינגטון אירווינג (1940)

שיר הימים הגבוהים לתזמורת קאמרית ואורגן (1940)

פרלוד ופוגה על לחן עממי דרומי (1940); גם ידוע כפרלוד ופוגה על "דיקסי"

אופרת ציפורים, סוויטה סימפונית (1940)

רפסודיה צ'כית (1941)

סימפוניה לינקולן (1941)

פרלודים דתיים וחילוניים (1952); מחולק ל-8 חלקים, חלק 4 נקרא "המנון לסנט ונצסלאוס"

מטירול, ריקוד עממי ופוגה (1959)

אוברטורה לוולץ (1960)

מוזיקה לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחווה לחלוצים, מארש ניצחון (1940)

רפסודיה מיסיסיפי (1940)

פרלוד לפסטיבל, מארש קונצרטנטי (1941)

אחר הצהריים בכפר (1951)

מוזיקה סימפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטן על פעמון הכנסייה לכינור ותזמורת

קונצ'רטו לטימפני (תוף דוד) עם 4 חצוצרות ו-4 טרומבונים (או 4 חצוצרות, 3 טרומבונים וטובה) (1939)

קונצ'רטו לסקסופון אלט ותזמורת (1940)

העורב לצ'לו, קלרנית בס, ארפה ותזמורת מיתרים (פורסם 1942)

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רביעיית מיתרים

קולוק סנטימנטל, פרלוד לאחר השיר של פול ורלן לכינור ופסנתר (1920)

אונה קנטילן ז'לוז לכינור ופסנתר (1920)

3 יצירות לכינור ופסנתר (1924)

  • בנג'ו
  • חג המולד של הקאובוי
  • לנלי גריי

6 שירים וריקודים צ'כים לכינור ופסנתר (1929); גם לתזמורת

10 סולואים אופייניים לטנבור (snare drum) ופסנתר (1939-1941)

סונטינה לבסון ופסנתר (1940)

סונטינה לקלרינט ופסנתר (1940)

סונטינה לחלילית ופסנתר (1940)

סונטינה לחלילית קרן ופסנתר (1940)

דר רבה לצ'לו ופסנתר

יצירות לעוגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירי תנ"ך (1939)

סונטה (1941)

6 פרלודים דתיים (1946)

מדיטציות, 3 פרלודים (1953)

הקדשות, 5 פרלודים (1954)

יצירות לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סונטינה (1908)

סונטה, אופוס 4 (1915)

אתיוד במי מז'ור על קורל פולני "ז דימם פוז'רוב" (1924; כלול באלבום השיתופי "מחווה לפדרבסקי" מ-1942)

ריטיני, 5 פרלודים ופוגות (1924 UE)

דריי קלוירשטוקה (שלוש יצירות לפסנתר) (1924)

שפינט-סונטה (1925 UE)

נקרי (1929); גם לתזמורת

דופק, לחן עממי (1941)

חמש שמיניות, אתיוד (1941)

מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקווה לקול ופסנתר (1919)

פיסנה ס'פרובודם קלבירו (שירים עם ליווי פסנתר) לקול נמוך ופסנתר (1924)

  1. מה פרבני לסקה בילה אולימפיה (אהובתי הראשונה הייתה אולימפיה); מילים של מילוש קארץ'
  2. רוזהובור (שיחה); מילים של מילוש קארץ'
  3. נמורניצקה; מילים של המלחין

תהילים 150 לקול גבוה ועוגב (1940); טקסט מקראי

הדרך לאמאוס לקול גבוה ועוגב (1940); טקסט מקראי

קהלת, קנטטה לסופרן, בריטון, מקהלה מעורבת, עוגב ופעמונים (1946), בכורה ב-13 במאי 1947 על ידי מקהלת ג'ון הארמס בטאון הול של ניו יורק.

על עבודת האל, המנון למקהלה מעורבת (1946); טקסט מקראי מקהלת

חמישה שירים מ"דס קנאבן וונדרהורן" לסופרן ופסנתר (1962)

אווה, רפסודיה למקהלה ותזמורת (1962)

טרז'י פיסנה (3 שירים) למקהלת ילדים ופסנתר

וולנוסט ל-4 קולות; מילים של יוזף ואצלאב סלאדק

דבה פיסנה (2 שירים) לקול ופסנתר

  1. פאן וורכ'ני; מילים של פבל מטרנוב
  2. או וורטק; מילים של יוזף ואצלאב סלאדק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 David Z. Kushner, Jaromir Weinberger (1896-1967): From Bohemia to America, American Music 6, 1988, עמ' 293 doi: 10.2307/3051885
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "OREL Foundation. Jaromir Weinberger. (2008) Michael Beckerman".
  3. ^ David Z. Kushner, Jaromir Weinberger (1896-1967): From Bohemia to America, American Music 6, 1988, עמ' 313 doi: 10.2307/3051885
  4. ^ Leslie Norton, Léonide Massine and the 20th century ballet, Jefferson, NC: McFarland, 2004, ISBN 978-0-7864-1752-0
  5. ^ David Z. Kushner, Jaromir Weinberger (1896-1967): From Bohemia to America, American Music 6, 1988, עמ' 312 doi: 10.2307/3051885

הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יארומיר ויינברגר בוויקישיתוף