טרנובקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרנובקה
Тернівка
מדינה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
מחוז מחוז ויניצהמחוז ויניצה ויניצה
תאריך ייסוד 1700 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 42.9 קמ"ר
גובה 209 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,395 (2001)
קואורדינטות 48°32′N 29°58′E / 48.533°N 29.967°E / 48.533; 29.967
אזור זמן UTC+2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טרנובקהאוקראינית: Тернівка, טרניבקה; בפולנית: Ternówka; ביידיש: טערנעווקע) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם העיר טריאנובקה נקראה על ידי חסידי קרלין בשם זה (ברוסית:טרויאן אבקע) על שם שלושת האבות רבי אהרן מקרלין, ורבי אשר מסטולין, ורבי ישראל מסטולין, שהיו המנהיגים הרוחנים של העירה . (רוב יהודי העירה היו חסידי קרלין וסטולין) בית הכנסת בעיירה היה של חסידי סטולין. במשך כל השנים חיו בשלווה יהודי העיר בשל העובדה שלא היו שם מתנגדים וחילוקי דעות בין הקהילות. פשוטי עם ויהודים מאמינים היו יהודי טרנובקה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העשרים של המאה ה-20 נמנו בעיירה כ-3,000 יהודים, רוב תושביה. בתקופה הסובייטית פעלו בעיירה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי, ובאמצע שנות השלושים של המאה ה-20 נסגרו בתי הכנסת ביישוב.

שוחט העיר היה רב יעקב שמשון מלמד לאחר פטירתו נתמנה בנו רבי יצחק מלמד, כרב העיר אשר כיהן כרב העיירה עד שנת 1935. לאחר מכן ירש את מקומו בנו יהושע מלמד שגם היה חזן נחשב בכל החגים. רוב יהודי העירה היו חסידי לוצק. ובכל שנה היה מגיע הרבי מלוצק רבי יוחנן פרלוב (בנו של רבי ישראל פרלוב מסטולין) בתאריך ל"ג בעומר לעיירה שם התקבל בסבר פנים יפות למשך כמה ימים. הוא היה מתארח אצל רב העירה רבי יצחק, אשר כונה דער טרעיניבקער רבי, רבי יצחק מלמד היה רב מאוד נחשב אצל חסידי לוצק בשל העובדה שקיבל סמיכה לרבנות מרבי אהרן מקרלין כשהיה צעיר בגיל 18 בלבד.

בשנת 1920 הייתה מלחמה בין הרוסים הקומוניסטים והפולנים, הרמטכ"ל אז היה פלסודוסקי. באחד מן הקרבות שנמשכו על ידי טרנובקה נסוגו הרוסים, וכוח צבאי פולני נכנס לעירה, והכריז תיכף שיבדקו את הגגות והמרתפות אולי נמצאים שמה רוסים שיתנפלו על הצבא הפולני שצריך תכף להיכנס, היהודים ענו שאין רוסים מבלי שבדקו, וכשנכנסו הפולנים ירו עליהם מכמה גגות. אז צווה הסגן אלוף ברבצקי שנכנס עם הצבא הפולני להוציא בגלל זה את הרב יצחק לתליה פומבית במרכז העיר. בני משפחתו של הרב יצאו בבכי ברחוב, שם פגשם קצין יהודי ששאלם על סיבת בכים, והוא יעץ להם ללכת לרמטכ"ל לבקש רחמים, וכך עשו, הרמטכ"ל נאתר לבקשת משפחתו של הרב ושלח פרש על סוס מצויד עם פקודה לדחות את התלייה עד שהוא ידבר אישית עם הרב, וכשהגיע השליח כבר כרכו את החבל סביב צווארו של הרב. ברגע האחרון הצילו ממוות, לאחר מכן התאחסן הרמטכ"ל פלסודסקי בבית הרב, ואחר כמה שיחות הם נתיידדו מאוד, והרמטכ"ל אף היה מתייעץ עמו בניהול המלחמה במשך תקופה עד גמר המלחמה. הרמטכ"ל פלסודסקי מת ב־13 במאי 1935 כפי התאריך היהודי י"ג שבט תרצ"ה שנפטר הרב. לאחר מות הרמטכ"ל פלסודסקי מונה האלוף ריגז שמיגלי למלא מקומו של פלסודסקי.

בסוף יולי 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו ריכזו את יהודייה תוך זמן קצר בגטו שהוקם בה, וחייבו את יושביו בענידת סרט זרוע. בהמשך, הגיעו לגטו שבעיירה יהודים שניצלו ממעשי הטבח באומן וביישובי הסביבה. בסוף שנת 1941 רצחו הגרמנים והאוקראינים חלק מיושבי הגטו שבעיירה, והעבידו את הגברים במקום בעבודות כפייה, תוך שליחת חלקם למחנות עבודה, בהם נספו.

ב-27 במאי 1942 נערכה בגטו שבעיירה אקציה גדולה, במהלכה רצחו הגרמנים והאוקראינים כ-2,400 יהודים בסמוך לעיירה. למחרת נרצחו 45 יהודים שנתפסו במקומות מסתור בעיירה.

מעט היהודים שהושארו בגטו, ויהודים נוספים שנתפסו, רוכזו בשני בתים בעיירה, ואליהם צורפו יהודים נוספים מהסביבה. כולם נרצחו ב-2 באפריל 1943, לרבות רבה של העיירה יהושע מלמד ומשפחתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרנובקה בוויקישיתוף