טרה דונובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרה דונובן
Tara Donovan
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1969 (בת 55 בערך)
פלאשינג, קווינס, ניו יורק
לאום אמריקאית
מקום לימודים
  • 1991 בוגר באמנות BFA מטעם מכללת Corcoran, וושינגטון,
  • 1999 תואר מוסמך באמנות MFA בית הספר לאמנויות המסונף לאוניברסיטת וירג'יניה (VCU)
תקופת הפעילות מ-1991
תחום יצירה פיסול
יצירות ידועות סדרת המייצבים שנקראה site-responsive
פרסים והוקרה
  • 2008, עמית מקארתור,
  • 2005, קרן קלדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טארה דונובן (באנגלית:Tara Donovan; נולדה ב-1969 בפלאשינג, קווינס (אנ'), בעיר ניו יורק[1], ארצות הברית) היא פסלת אמריקאית המתגוררת ופועלת בברוקלין, ניו יורק. המיצבים, הפסלים, הרישומים וההדפסים שלה מבוצעים במידות גדולות. היא ידועה בשל מחויבותה ליצירה. היא זכתה להערכה על יכולתה לנצל את אובייקטים שלה על מנת להפוך אותם ליצירות היוצרות תופעות ייחודיות. עבודתה נקשרה רעיונית לאמנות הכוללת אמני פוסט-מינימליזם ותהליכים כמו של אווה הסה, ג'קי ווינסור, ריצ'רד סרה ורוברט מוריס, יחד עם אמני אור וחלל כמו מרי קורס, הלן פשגיאן, רוברט ארווין וג'יימס טורל . [2] [3]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1987–1988, דונובן החלה את לימודי האמנות הפורמליים שלה בבית הספר לאמנויות חזותיות (אנ') (ניו יורק).[4]  בשנת 1991 הוענק לדונובן התואר בוגר BFA מטעם מכללת Corcoran לאמנות ועיצוב הנמצאת בוושינגטון די. סי. (Washington DC) ותואר שני (MFA) מאוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת'. לאחר שסיימה את לימודיה לתואר, היא הקימה סטודיו בבולטימור והחלה להשתתף בתערוכות קבוצתיות בגלריות ובחללי אמנות ללא מטרות רווח.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכה הגדולה הראשונה שלה הייתה במסגרת התערוכה ArtSites 96 שהתקיימה Maryland Art Place בבולטימור, שם הציגה לראשונה את המיצב קוביות הקיסמים שלה.[5] היא השתתפה גם באירוע האמנות Options 1997 שהתקיים במסגרת המיזם שלא למטרות רווח שנקרא - Washington Project for the Arts, שם הציגה את הפרויקט הראשון שלה תוך שימוש בפיסות נייר זפת קרועים. במסגרת הפרויקט היא הציגה בתערוכות קבוצתיות בגלריות באומגרטנר ובגלריה נומרק בוושינגטון הבירה.[6][7] בשנת 1998 ערכה דונובן את תערוכת היחיד הראשונה שלה שהיא קראה לה, Resonances, בגלריית Hemphill Fine Arts, בוושינגטון הבירה. באותה שנה הציגה פסל חדש בגלריה ריינולדס בריצ'מונד, וירג'יניה. [8]

דונובן חזרה ללימודיה וקיבלה את התואר מוסמך באמנות MFA (אנ') במכללת - VCUarts (אנ'), המסונפת לאוניברסיטת וירג'יניה (VCU) בשנת 1999. עם סיום לימודיה, היא הציגה את תערוכת היחיד המוזיאונית הגדולה הראשונה שלה בגלריית Corcoran of Art בוושינגטון הבירה. שם הציגה את המיצב Whorl. המיצב עשוי מכ-8,000 פאונד של סיבי ניילון שנפרשו על הרצפה בתבנית ספירלה מתרחבת.[9] זמן קצר לאחר מכן היא עברה לניו יורק והוזמנה להשתתף בתערוכת הביאנלה של שנת 2000 במוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, שם הציגה את המיצב ( Ripple, 1998) העשוי מכבל חשמלי חתוך.[10]

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות הגלריה המסחריות הגדולות הראשונות של דונובן הוצגו בגלריה אייס (אנ') בניו יורק ובלוס אנג'לס. עבודתה נכללה בביאנלה של וויטני 2000.[11] מוקדם יותר, מ-1999 עד 2000, הציגה דונובן את Whorl בגלריית קורקורן לאמנות בוושינגטון. בהצגת המיצב הספציפי הזה, דונובן מצוטטת כאומרת "צרחתי והתרוצצתי במעגלים. . . מה את חושבת?" [12] בסקירה של אותה תערוכה, מבקרת האמנות ג'סיקה דוסון ציינה כי " עבודותיה של האמנית כמו Whorl, הפכו כמויות גדולות של חומרים יומיומיים כגון - קיסמים, לבד קירוי, גלילי נייר - לתצורות טבעיות, יצורים חיים לכאורה, מפות טופוגרפיות וכדומה". [13] בעקבות Whorl, דונובן הוזמנה לסדרת תערוכות בגלריה אייס בלוס אנג'לס, קליפורניה.

בשנת 2003, היא הציגה בכל חלל הלריה של גלריית אייס ברחוב הדסון 274 בניו יורק, סידרה של מייצבים שנקראה 'site-responsive'. סדרת המייצבים כללה את המיצב Haze (2003), המורכב כולו מקשיות שתייה שקופות מפלסטיק המוערמות על קיר, מיצב הרצפה שנקרא Nebulous (2002) העשוי כולו מסרטי סקוטש טייפ שזורים. המיצב Transplanted (2001) העשוי מפיסות נייר זפת קרועים כדי ליצור לוח מונומנטלי של חומר הלוכד טביעות רגלים על שטח הגדול יותר מ-25 רגל מרובעים (2.3226 מטר מרובע). המיצב Strata (2000) הוא עוד מיצב רצפה רחב ידיים העשוי מחתיכות של דבק אלמר מיובש המעורמות בשכבות. המיצב Moiré (1999) מורכבת מגלילי נייר גדולים שעוברים מניפולציות בהתאם למיקומו של הצופה. המיצב Colony (2000) מורכב מחתיכות של עפרונות סטנדרטיים באורכים שונים, המפוזרים על הרצפה. התערוכה זכתה לשבחי ביקורת נרחבים, בניו יורק טיימס, Village Voice, Artforum, Art in America, Flash Art International ו- W Magazine, בין היתר. [14][15][16][17][18]

בהמשך דונובן הקימה סדרה של פרויקטים מוזיאוניים בגלריות כמו, הגלריה לאמנות של אוניברסיטת רייס ביוסטון, [19] המוזיאון לאמנות עכשווית בסן דייגו, מוזיאון Hammer באוניברסיטת UCLA, [20] מוזיאון לאמנות ברקלי, [21] מוזיאון לאמנות עכשווית קליבלנד, [22] והמוזיאון לאמנות סנט לואיס. [23]

דונובן אומרת על עבודתה, "זה לא שאני מנסה לחקות את הטבע. עבודתי היא, חיקוי של דרכו של הטבע, הדרך שבה הדברים צומחים בפועל."[24] האמן העמית של דונובן צ'אק קלוז (אנ') אמר, "אני חושב שהעבודה של טרה מייצגת מהלך אמיץ."[25]

גלריית פייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, דונובן הצטרפה לגלריה פייס (אנ') הבינלאומית, בה עבודתה נכללת הן בתערוכות הקיץ הקבוצתיות שאצר מארק גלימצ'ר. [26] תערוכת היחיד הגדולה הראשונה של דונובן בפייס ב-2006, נקראה טרה דונובן: "עבודה חדשה", (כוסות פלסטיק), מיצב של ערימות של כוסות פלסטיק שהוערמו כנוף טופוגרפי. [27] מאוחר יותר באותה שנה, היא הציגה את Tara Donovan: Rubber Band Drawings. מאז היא המשיכה להציג את רוב הפרויקטים החדשים שלה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בגלריית Pace בכל הגלריות שלה בעולם, בלונדון, בייג'ינג, הונג קונג, סיאול, מנלו פארק ופאלו אלטו, הכוללות את העבודות הבאות:

  • אור, זמן ותלת־ממדים, גלריית פייס, ניו יורק, 28 ביוני – 24 באוגוסט 2007 [28]
  • טרה דונובן: רישומים חדשים, גלריית פייס, ניו יורק, 10 באפריל – 2 במאי 2009 [29]
  • On the Square, Pace Gallery', ניו יורק, 8 בינואר – 13 בפברואר 2010 [30]
  • 50 שנה בפייס, גלריית פייס, ניו יורק, 17 בספטמבר-16 באוקטובר 2010 [31]
  • טרה דונובן: רישומים (סיכות), 12 בפברואר 2011 – 19 במרץ 2011 כלל יותר משנים-עשר רישומים המורכבים מאלפי פיני פלדה בעלי ראשי ניקל. [32]
  • ללא כותרת (מיילאר), 4 במאי – 9 באפריל 2011 [33]
  • Leaving Realism Behind בייג'ינג, סין, 9 בנובמבר 2011 – 12 בפברואר 2012 [34] [35]
  • מקורקע, 17 בינואר – 22 בפברואר 2014 [36]
  • טרה דונובן, גלריית פייס, ניו יורק, 22 במאי – 23 באוגוסט 2014 [37]
  • טרה דונובן, גלריית פייס, ניו יורק, 9 במאי – 8 ביולי 2015 [38]
  • מדברים על נייר, פייס בבייג'ינג, 17 באפריל – 18 ביוני 2016 [39]
  • טרה דונובן, פייס בפאלו אלטו, 26 בינואר – 26 במרץ 2017 [40] [41]
  • מסטיק II, פייס בהונג קונג, 10 בפברואר – 11 במרץ 2017 [42]
  • טרה דונובן, גלריית פייס, ניו יורק, 17 בפברואר – 18 במרץ 2017 [43]
  • טארה דונובן, פייס בסיאול, 6 בספטמבר – 22 באוקטובר 2017 [44] [45]
  • טרה דונובן: קומפוזיציות, פייס בלונדון, 24 בינואר – 9 במרץ 2018 [46] [47]

בנוסף לפייס, יצירתה של דונובן נכללה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בגלריות אחרות כולל גלריית קרקוב ויטקין [48] בבוסטון, גלריית ריינולדס [49] בריצ'מונד, גלרי פרוטין [50] בפריז, גלריית סטפן פרידמן בלונדון, [51] וגלריה קווינט [52] בלה ג'ולה.

תערוכות במוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונובן הפיקה תערוכות רבות בקנה מידה גדול במוזיאונים. אחת הבולטות היא תערוכתה ב-2007 במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. [53] הפרויקט שנקרא Tara Donovan at the Met, היה הפרויקט הרביעי בסדרת פרויקטים עם אמנים עכשוויים שהוזמנו על ידי המוזיאון. היא הפיקה את המיצב site-responsive באמצעות גלילי צלוטפים (Mylar tape) שהודבקו באשכולות על כל קירות הגלריה, שהקיפו את הצופים בחוויה פנומנולוגית משתנה בזמן שהם נעים בחלל. [54]

יצירתה של דונובן הייתה גם חלק מהתערוכה שנקראה Material Matters שאירח מוזיאון קורנל הרברט פ. ג'ונסון לאמנות ב-2005. התערוכה הציגה עבודות של 20 אמנים שהדגישו "חומר ותהליך" אך גם שאבו ערכים מהאמנות המושגית והמינימליסטית של שנות ה-60 וה-70. העבודה של דונובן שהוצגה בתערוכה הייתה קובייה שנעשתה אמצעות אלפי סיכות שהוחזקו יחד על ידי כוח החיכוך וכוח המשיכה המגנטי.[55]

בשנת 2008, דונובן השתתפה בתערוכת סקר הראשונה שלה שהופקה על ידי המכון לאמנות עכשווית, בוסטון (אנ'). [56] התערוכה נדדה למרכז האמנות של סינסינטי, [57] למרכז האמנות של דה מוינס, [58] ולמוזיאון לאמנות עכשווית בסן דייגו (אנ')[59] בין השנים 2008 ו-2009. דונובן גם הציגה לקהל המוזיאונים פרויקטים חדשים כגון "ללא כותרת (Mylar)". (פרויקט זה הוזמן עבור אוסף האמנות של Lever House [60] ).

בשנת 2010, דונובן עבדה עם מוזיאון אינדיאנפוליס לאמנות (אנ') והפיקה את המיצב Tara Donovan: Untitled, בנוסף, הזמין המוזיאון גרסה בקנה מידה גדול של המיצב Untitled (Mylar), שהפך לחלק מאוסף המוזיאון. [61] [62]

בשנת 2012, דונובן הוזמנה על ידי מוזיאון האמנות של מילווקי להשתתף בסדרת פרויקטים של אמנים עכשוויים. בהזדמנות זו היא הקימה מיצב פיסולי חדש של מוטות אקריליים שקופים שהורכבו ליחידות גבישיות דוקרניות. [63]

תערוכת המוזיאונים האירופית הראשונה של דונובן אורגנה ב-2013 על ידי מוזיאון Arp בעיר רמאגן (אנ'), גרמניה. בשיתוף עם מוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית בהומלבאק (אנ'), דנמרק. [64] [65] התערוכה הציגה דוגמאות מהמיצבים והפרויקטים הפיסוליים שלה שהופקו במהלך חמש עשרה השנים שקדמו לתערוכה.

בשנת 2015, דונובן הוזמנה על ידי האוצרת אנדריאה גרובר להשתתף ביוזמה של מוזיאון פאריש, מניו יורק להציג סדרה של פרויקטים של אמנים עכשוויים המתייחסים לארכיטקטורה, ההקשר ותנאי הסביבה של המוזיאון. [66] דונובן הציגה עבודות חדשות הקשורות לניסויים שלה בסלינקי (צעצוע ילדים) כחומר פיסולי. האמנית גם הוזמנה להשתתף בתערוכה הראשונה שלה בבריטניה ב-Jupiter Artland סקוטלנד, שם הציגה מיצב קיר המורכב מסלינקי. [67] [68] תערוכת 2018 Hyperobjects at Ballroom Marfa - שנאצרה בשיתוף עם טימותי מורטון - הציגה את עבודתה של דונובן במסגרת מושגית רחבה של זמן גאולוגי. [69]

בשנת 2018 המיצבים של דונובן במוזיאון לאמנות עכשווית, דנבר (אנ') [70] התפרשו על כל הבניין שעוצב על ידי דייוויד אדג'אי. האוצרת נורה אברמס שילבה את העבודות הדו-ממדיות והתלת-ממדיות הישנות והעדכניות יותר של דונובן על מנת לפתוח תחומים חדשים להתעניינות הצופים. [71] התערוכה, שכללה גם פיסול, רישומים, עבודות על נייר, עוררה תשומת לב לדרך העיצוב המיוחדת של דונובן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים ציבוריים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות של טרה נמצאות באוספים רבים להלן רשימה חלקית:

  • גלריית אומנות אולברייט-נוקס, באפלו [78]
  • מוזיאון בירמינגהם לאמנות, אלבמה [79]
  • מוזיאון ברוקלין לאמנות [80]
  • מרכז פומפידו, פריז [81]
  • מוזיאון דאלאס לאמנות [82]
  • מוזיאון אינדיאנפוליס לאמנות [83]
  • המכון לאמנות עכשווית בוסטון [84]
  • מוזיאון לאמנות של מחוז לוס אנג'לס [85]
  • מוזיאון מטרופוליטן לאמנות, ניו יורק [86]
  • המוזיאון לאמנות עכשווית, סן דייגו [87]
  • המוזיאון לאמנויות, בוסטון [88]
  • Parrish Art Museum, Watermill, NY [89]
  • מוזיאון וירג'יניה לאמנויות, ריצ'מונד [90]
  • מוזיאון ואדסוורת אתניאום לאמנות, הרטפורד [91]
  • מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, ניו יורק [92]

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abrams, Nora Burnett (2018). Tara Donovan : fieldwork. New York: Rizzoli. ISBN 978-0-8478-6292-4.
  • Donovan, Tara (2008). Tara Donovan (1st ed.). New York: Monacelli Press. ISBN 9781580932134.
  • Donovan, Tara (2013). Tara Donovan. Humlebæk, Denmark: Louisiana Museum of Modern Art/DAP. ISBN 9788792877093.
  • Tara Donovan exhibition catalogues, Pace Gallery[93]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Inside the Artist's Studio, Princeton Architectural Press, 2015. (ISBN 978-1616893040 )

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Great Women Artists. Phaidon Press. 2019. pp. 122–123. ISBN 978-0714878775.
  2. ^ "Contemporary Artist Tara Donovan's Dazzling New Installation Opens at Metropolitan Museum". The Metropolitan Museum of Art (באנגלית). נבדק ב-2019-03-19.
  3. ^ "Tara Donovan Talks Process, Inspiration, and Her Place in the Art World". Surface Mag (באנגלית). נבדק ב-2019-03-19.
  4. ^ Baume, Nicholas; Mergel, Jen; Weschler, Lawernce (2008). Tara Donovan. United States: The Monacelli Press, a division of Random House, Inc., New York, in association with The Institute of Contemporary Art/Boston. ISBN 9781580932134.
  5. ^ John Dorsey (ביוני 1996). "Humor clearly has its place in MAP's ArtSites 96 show". The Baltimore Sun. נבדק ב-2019-03-22. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Michael O'Sullivan (ביולי 1997). "WPA'S LIMITED 'OPTIONS'". The Washington Post. נבדק ב-2019-04-11. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Glen Dixon (ביולי 1997). "Bastards of Young, Options 1997". Washington City Paper. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Hobbs, Robert (2002). Reynolds Gallery Fictions in Wonderland. Richmond, Virginia: Raymond Geary and Associates, Richmond.
  9. ^ Joanne Lewis (בדצמבר 1999). "An Artist With the 'Whorl' At Her Feet". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Christian Viveros-Fauné (באפריל 2000). "Whitney Biennial". New York Press. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Tara Donovan". ArtNet. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ O'Sullivan, Michael. "Tara Donovan's Power Puff 'Whorls'".
  13. ^ "Tara Donovan: Whorl". Washington City Paper (באנגלית). נבדק ב-2019-01-18.
  14. ^ Smith, Roberta. "Art in Review: Tara Donovan".
  15. ^ Lilly Wei (2003). "Materialist". Art in America. pp. 101–103.
  16. ^ David Frankel (Summer 2003). "Tara Donovan, Ace Gallery". ArtForum.
  17. ^ Kim Levin (באפריל 2003). "Material Girl". Village Voice. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Julie L. Belcove (באוקטובר 2003). "Material Girl". W Magazine. pp. 222–223. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Tara Donovan: Haze". Rice Gallery. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Hammer Projects". Hammer Museum UCLA. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Baker, Kenneth (13 בינואר 2007). "Artist's floor installation is made of pencils -- lots and lots of pencils -- but that's not the point". SF Gate. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Pantsios, Anastasia (12–18 בנובמבר 2003). "Ahead of the Curve". Cleveland Free Times. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Currents 98: Tara Donovan". e-flux. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Hammer Projects: Tara Donovan". נבדק ב-2010-02-09.
  25. ^ Diane Solway (בספטמבר 2008). "Grand Illusion". W magazine. נבדק ב-2008-11-18. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Logical Conclusions: 40 Years of Rule-Based Art". Pace Gallery. נבדק ב-2019-06-27.
  27. ^ "Tara Donovan: New Work". Pace Gallery. נבדק ב-2019-06-27.
  28. ^ "Light, Time and Three Dimensions". Pace Gallery. נבדק ב-2019-06-27.
  29. ^ "Tara Donovan: New Drawings". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "On the Square". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "50 Years at Pace: Art in the Twenty-First Century". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Tara Donovan: Drawings (Pins)". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Untitled (Mylar)". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Beijing Voice 2011: Leaving Realism Behind". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Wang, Sue. ""Beijing Voice: Leaving Realism Behind" Presented by Pace Beijing". CAFA Art Info. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "On the Floor". Pace Gallery. אורכב מ-המקור ב-2014-01-03. נבדק ב-2013-12-20.
  37. ^ "Tara Donovan". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Tara Donovan". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Talking on Paper". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Tara Donovan". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Salazar, Alejandra (22 בפברואר 2017). "Tara Donovan show at Pace Palo Alto gallery". SFGate. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ "Chewing Gum II". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Tara Donovan". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Tara Donovan". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Martinique, Elena (17 באוגוסט 2017). "Pace Gallery Seoul Delivers Tara Donovan's First Solo Exhibition in Asia". WideWalls. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ "Tara Donovan: Compositions". Pace Gallery. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Tara Donovan: Compositions". BBC - Culture. נבדק ב-27 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Tara Donovan". Krakow Witkin Gallery. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Tara Donovan". Reynolds Gallery. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Paulin, Paulin, Paulin". Perrotin Gallery. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Tara Donovan at Stephen Friedman Gallery". Stephen Friedman Gallery. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Tara Donovan at Quint Gallery". Artsy. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Tara Donovan at the Met". The Met. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Tara Donovan at the Met, Installation". The Met. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Inselmann, Andrea. Material Matters. Ithaca, NY: Herbert R Johnson Museum of Art. pp. 26–27.
  56. ^ "Tara Donovan". ICA Boston. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Tara Donovan". CAC. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Tara Donovan". Des Moines Art Center. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Tara Donovan". MCaSD. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Tara Donovan: Untitled". Lever House Art Collection. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Tara Donovan: Untitled Trailer". YouTube. ארכיון מ-2021-12-19. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "IMA Collections". Indianapolis Museum of Art. נבדק ב-25 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Currents 35: Tara Donovan". Milwaukee Art Museum. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Tara Donovan". Louisiana Contemporary. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Tara Donovan". Arp Museum Rolandseck. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Platform: Tara Donovan". Parrish Museum. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "WONDER". Smithsonian American Art Museum. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "WONDER: Tara Donovan". Smithsonian American Art Museum. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Hyperobjects". Ballroom Marfa. נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Fieldwork: Tara Donovan". MCA Denver. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "MCA: Tara Donovan: Fieldwork". Denver Arts. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "MacArthur Fellows Program". MacArthur Foundation. נבדק ב-28 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Calder Prize". Calder Foundation. נבדק ב-28 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "The Calder Prize 2005–2015". Pace Gallery. נבדק ב-28 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Metcalf Awards". Awards - American Academy of Arts and Letters. נבדק ב-28 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ admin, Past Honorees | Women's Caucus for Art, ‏2018-08-02 (באנגלית אמריקאית)
  77. ^ "Catalogue WCA" (PDF). Women's Caucus for Art. נבדק ב-28 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Tara Donovan". Albright-Knox Museum. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "The Collection at the BMA". Birmingham Museum of Art. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Brooklyn Museum Collections". Brooklyn Museum. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ "Tara Donovan". Centre Pompidou. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ Cantrell, Scott (בדצמבר 2012). "Art Review: Three displays of art at the DMA". Dallas News. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  83. ^ "Untitled (Mylar)". Indianapolis Museum of Art. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "Tara Donovan". Institute of Contemporary Art / Boston. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "LACMA Collections". Los Angeles County Museum of Art. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ "The Met Collections". The Metropolitan Museum of Art. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ "MCASD Collections". Museum of Contemporary Art, San Diego. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "MFA Collections". Museum of Fine Arts, Boston. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ "PAM Collections: Tara Donovan". Parrish Art Museum. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ "VMFA Collections: Tara Donovan". Virginia Museum of Fine Arts. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "Wadsworth Collection: Tara Donovan". Wadsworth Atheneum Museum of Art. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "Whitney Collections: Tara Donovan". Whitney Museum of American Art. נבדק ב-5 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ "Tara Donovan". Pace Gallery. Pace Gallery. נבדק ב-8 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "טרה דונובן".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טרה_דונובן&oldid=37804356"