טס לבית דרברוויל (סרט, 1924)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טס לבית דרברוויל
Tess of the D'Urbervilles
מודעה בעיתון על הסרט
מודעה בעיתון על הסרט
מבוסס על טס לבית דרברוויל מאת תומאס הרדי
בימוי מרשל ניילן
הופק בידי לואי ב. מאייר
שחקנים ראשיים בלאנש סוויט
קונרד נייגל
סטיוארט הולמס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברה מפיצה מטרו-גולדווין
הקרנת בכורה 11 באוגוסט 1924
משך הקרנה 80 דקות
שפת הסרט סרט אילם (כתוביות באנגלית)
סוגה סרט דרמה, סרט אילם, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טס לבית דרברווילאנגלית: Tess of the D'Urbervilles) הוא סרט אילם אמריקאי משנת 1924 בכיכובם של בלאנש סוויט וקונרד נייגל.[1][2] זהו הסרט השני המבוסס על הרומן באותו שם מאת תומאס הרדי. הרומן עובד למחזה מצליח בכיכובה של מרת פיסק שהוצג ב-1897.[3] ב-1913 שכנע המפיק אדולף צוקור את מרת פיסק להופיע בגרסה הקולנועית של הרומן. הסרט משנת 1913 נחשב אבוד. גם הגרסה של 1924 נחשבת לאבודה.[4]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתרחש בתקופה הוויקטוריאנית באנגליה. גבר ממעמד בינוני מפתה ואונס משרתת צעירה שעובדת בביתו. אחרי זמן מה שהיא ממשיכה בדרכה, היא מתחתנת. הכל תקין עד שבעלה מגלה מה קרה בעברה. בעקבות זאת היא נגררת לחיי נדודים, רצח והוצאה להורג.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלאנש סוויט – טרזה "טס" דרביפילד
  • קונרד נייגל – אנג'ל קלייר
  • סטיוארט הולמס – אלכסנדר "אלק" דרברוויל
  • ג'ורג' פוסט – ג'ון דרביפילד
  • ויקטורי בייטמן – ג'ואן דרביפילד
  • קורטני פוט – ריצ'רד קריק
  • ג'וזף ג' דאולינג – הכומר

הבדלים בין הסרט והרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי השלמת הסרט, לואי ב. מאייר שינה את הסוף הטרגי של הרומן לסוף שמח, למגינת לבם של ניילאן והרדי.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טס לבית דרברוויל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Variety Film Reviews film review; July 30, 1924, page 24.
  2. ^ Harrison's Reports review; August 2, 1924; page 123.
  3. ^ Tess of the d'Urbervilles at the Internet Broadway Database
  4. ^ Tess of the d'Urbervilles at silentera.com
  5. ^ Eames, John Douglas (1981). "The MGM Story", p 12