טכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית
| תחום |
קרדיולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
759135 |
  | |
טכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית (באנגלית: Multifocal atrial tachycardia, או MAT; לעיתים נקראת גם Chaotic atrial tachycardia[1]) היא הפרעת קצב לב מסוג טכיקרדיה על חדרית, כלומר, טכיקרדיה ממקור הנמצא מעל לסיב ההולכה על שם היס. היא נפוצה בעיקר באנשים מבוגרים ומקושרת להחמרה במצב הנשימתי בעיקר אצל חולים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) או מגודש ריאתי בעקבות אי ספיקת לב[1].
פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן תקין, מקורו של הדחף החשמלי בלב האדם הוא בקשר הגת והפרוזדור, שמכונה גם הקוצב הראשי של הלב (SA node). קשר הגת והפרוזדור אחראי על יצירת דחף חשמלי שעובר בעליות הלב, מהן ממשיך אל קשר הפרוזדור והחדר וממנו אל חדרי הלב.
טכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית היא שילוב של קצב לב מהיר מ-100 פעימות לדקה, יחד עם תופעה המכונה "קוצב עלייתי נודד" ("Wandering atrial pacemaker" - "WAP") - מצב שבו מספר קבוצות תאים שונות הנמצאות בעליות, משתלטות על קצב הלב, ומייצרות בכל פעימה דחף חשמלי ממקור שונה[2]. מצב של קוצב עלייתי נודד אך עם קצב לב איטי מ-100 פעימות לדקה, מכונה "קצב עלייתי רב-מוקדי" ("Multifocal atrial rhythm").
טכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית מתבטאת בתרשים הא.ק.ג. בקצב לב מהיר מ-100 פעימות לדקה (לרוב 100–150 לדקה, במצבים מסוימים עשוי לעלות עד 250 לדקה[1]), לא סדיר בצורה לא סדירה, המלווה בקיומם של לפחות שלושה גלי P שונים בצורתם באותו הליד[1]. קומפלקס QRS יהיה לרוב צר ומרווחי P-R עשויים להיות שונים באורכם[1]. השוני בצורתם של גלי ה-P מבטא את מקורו המשתנה של הדחף החשמלי המופק בעליות. בחלק מהמקרים עשויים להופיע שינויים נוספים בא.ק.ג., המקושרים למחלת ריאות חסימתית כרונית[1], בהם סימנים להיפרטרופיה של חדר ימין (הגדלת שכבת השריר של דופן חדר ימין), ציר לב ימני וחסם צרור הולכה ימני.
טכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית מהווה לרוב מצב ביניים בין ריבוי פעימות עלייתיות מוקדמות (פעימות שמקורן הוא בעליות הלב אך לא בקוצב הראשי) לבין פרפור עליות[1].
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם הנפוץ ביותר לטכיקרדיה עלייתית רב מוקדית הוא החמרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. החמרה זו גורמת להיפרטרופיה של חדר ימין ובכך לפגיעה במערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב, וכן גורמת לעלייה בהשפעת מערכת העצבים הסימפתטית וכתוצאה מכך לטכיקרדיה[1]. התפתחות של טכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית אצל חולה עם כשל נשימתי נחשבת לסימן לפרוגנוזה גרועה[1].
גורמים נוספים לטכיקרדיה עלייתית רב-מוקדית כוללים:
- חולים לאחר אוטם שריר הלב
- היפוקלמיה - תת-אשלגן בדם[1]
- היפומגנזמיה - תת-מגנזיום בדם[3][1]
- הרעלת דיגוקסין - תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות קצב ובאי ספיקת לב
- הרעלת תיאופילין - תרופה בעל אינדקס תרפויטי צר (מידת רעילות גבוהה), המשמשת לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית ועלולה לגרום לסוגים שונים של הפרעות קצב. הרעלה נפוצה לרוב בשל טיפול בהחמרה אקוטית של מחלת ריאות חסימתית כרונית או בשל פגיעה בפינוי התרופה מהגוף[1].
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול בהפרעת קצב זו יתמקד לרוב בטיפול בגורם הבסיסי להופעתה, כלומר - טיפול בהחמרה של מחלת ריאות חסימתית כרונית, טיפול בהחמרה של אי ספיקת לב וכדומה. במקרים מסוימים יינתנו תרופות המאטות את קצב הלב בהן חוסמי תעלות סידן כמו ורפמיל או חוסמי בטא כמו מטופרולול[4][5].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Multifocal Atrial Tachycardia (MAT) "Life in the Fast Lane"
- ^ Wandering Atrial Pacemaker (WAP) ECG Review
- ^ Multifocal Atrial Tachycardia The new england journal of medicine
- ^ Intravenous Verapamil for Treatment of Multifocal Atrial Tachycardia with and without Calcium Pretreatment
- ^ A randomized, double-blind, placebo-controlled study of verapamil and metoprolol in treatment of multifocal atrial tachycardia
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.