טיוטה:שמעון כלפה
שמעון כלפה
שמעון כלפה (19.10.1933 כ"ג שבט תרצ"ג - 13.9.2016 י' אלול תשע"ו) היה ראש המועצה האזורית שדות נגב במשך 18 שנים, מייסד ויו"ר הוועד המנהל של מכללת חמדת הדרום מיום היווסדה ועד מותו, מנהל בית הספר מעגלים ואיש חינוך. מהיוזמים והמקימים של פארק תעשיות נ.ע.מ בנגב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון כלפה נולד בעיר ביסקרה שבאלג'יריה ב-1933. עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1954 והתיישב במושב שרשרת שבתחומי המועצה האזורית עזתה (כיום המועצה האזורית 'שדות נגב'). בשנת 1960 התחתן עם פורטונה כלפה, ולהם נולדו 10 ילדים, ביניהם ח"כ לשעבר זבולון כלפה. פעילותו הציבורית של שמעון החלה בסניפי תנועת הנוער "בני עקיבא" של המועצה האזורית עזתה. שמעון ריכז את הסניפים שהיו בישובי המועצה, ובמקביל שימש כחבר ההנהלה הארצית של בני עקיבא.
בהמשך, הלך שמעון ללמוד הוראה במכללת גבעת וושינגטון ועבד כמורה צעיר בבית הספר מעגלים שבמועצה האזורית שדות נגב. בהמשך התקדם ונעשה למנהל בית הספר, ואף הקים את בית הספר "תושיה" שבישוב כפר מימון.
שליחות לצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1963, בזמן שהיה נשוי ואב ל2 ילדים, יצאו שמעון ומשפחתו לשליחות בעיר ליון שבצרפת מטעם המחלקת לתרבות יהודית בגולה של הסוכנות היהודית. שליחות זו נמשכה 3 שנים וכללה פעילות קהילתית ענפה בנושאי חינוך, יהדות וזיקה לארץ ישראל. פעילות נוספת הייתה כתיבת מאמרים בתחומי יהדות שונים. בשנת 1966 חזרה המשפחה למושב שרשרת.
פעילות מונציפאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1980 התמודד לראשות המועצה האזורית עזתה וניצח. מאז, כיהן כראש המועצה 4 קדנציות ברציפות עד לפרישתו בשנת 1998. במהלך כהונתו המועצה גדלה והתפתחה רבות. בין היתר הוקמה מכללת חמדת הדרום (נקראת כיום- "האקדמית חמדת") אשר עוסקת בעיקר בלימודי הוראה. גולת הכותרת של עבודתו של שמעון במועצה הייתה הקמת פארק תעשיות נ.ע.מ. רעיון הקמת הפארק התעשייתי עלה לראשונה בסוף שנות השמונים, אז התגלתה מחלוקת בין ראשי המועצות האזוריות "שער הנגב" ו"עזתה" על רקע מהות השותפות וחלקן של המועצות. משלא הצליחו מר שמעון כלפה ומר שי חרמש (ראש מועצה אזורית שער הנגב דאז) להגיע להסכמות שנדרשו ומאחר וגם השותפות האחרות התנגדו לרעיון השותפות עם שער הנגב, החל מר כלפה לקדם יוזמה משלו. בתקופה זו התחולל מאבק עז בין עזתה ושותפותיה לבין מועצה אזורית שער הנגב, שכל צד רצה להוכיח את יתרונות הקמת הפארק בתחומו. לבסוף נפל הפור והוחלט להקים את הפארק בתחומי המועצה האזורית עזתה. הפארק מכיל כ-40 מפעלים (ובהמשך כ-150) המשתרעים על פני שטח של כ-1000 דונם (ובהמשך 3000 דונם), ומספק אלפי מקומות עבודה לתושבי האזור.
בשנת 1997 החליט שמעון לפרוש מראשות המועצה. לאחר פרישתו מהתפקיד המשיך לשמש כיו"ר הנהלת מכללת חמדת הדרום, תפקיד אשר מילא עד מותו.
פעילות תורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעון הינו נצר לשושלת מוהלים, תפקיד אותו מילא גם הוא החל משנת 1964 ועד שנתיים לפני מותו. שמעון מל מעל 1400 מילדי האזור, מבלי לקחת משכורת בתמורה לעבודתו. בנוסף, שמעון למד כתיבת סת"מ, כתב מגילות רבות ואף ספר תורה אשר הוכנס לבית הכנסת במושב שרשרת. מפרישתו מהמועצה ועד סמוך לפטירתו שמעון למד תורה בכולל אשר ביישוב מעגלים הסמוך לשרשרת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על הקמת פארק תעשיות נ.ע.מ]