טיוטה:פני גינור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פני גינור
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1911
אוטיניה, גליציה המזרחית
פטירה 2007 (בגיל 96 בערך)
ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1934

פני גינור (דולברג) (19112007) הייתה כלכלנית ישראלית. מילאה תפקידים ציבוריים רבים ובהם יועצת לנגיד בנק ישראל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, חברה בוועדה לניירות ערך, חברה בהנהלת הבורסה לניירות ערך בתל אביב ויועצת כלכלית למשלחת ישראל לאו"ם.

מחקרה הכלכלי התמקד בכלכלה הישראלית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם "" בעיירה אוטיניה שבמזרח גליציה אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה. כשהייתה בת שנתיים עברה עם משפחתה לשטוטגרט שבגרמניה.[1] שם קיבלה חינוך קלאסי בבית ספר תיכון.

בילדותה חלמה להיות עיתונאית, לאחר בחינות הבגרות ניסתה לרשום מספר רשימות אך נוכחה לדעת כי כתיבתה יבשה ודייקנית מידי וכי לא תצליח.[2]

לימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינור למד כלכלה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטת מינכן, שם נכחה בהרצאותיו של אלפרד ובר (אנ'), מנחה הדוקטורט של סאלין.

מקיץ 1930 ואילך למדה כלכלה ומשפט אזרחי באוניברסיטאות פרנקפורט, היידלברג ומינכן, במינכן רצתה לקבל תואר דוקטור אצל אוטו פון צווידינק (Otto von Zwiedineck-Südenhorst). כאשר זמן קצר לאחר מינויו של אדולף היטלר לקנצלר קבוצה של נאצים במדים בהנהגתו של רודולף הס צעדה לתוך אולם ההרצאות במהלך אחת מהרצאותיו של אדולף ובר, החליטה גינור, שבינתיים הפכה ליושבת ראש מועדון הסטודנטים הציוני, להמשיך את לימודיה בשווייץ. שם היא הייתה אחת מכלכלנים מהגרים רבים מגרמניה הנאצית שעשו את הדוקטורט שלה עם אדגר סאלין באוניברסיטת בזל.

למרות שסטודנטים יהודים עדיין לא הודרו מלימודיהם וגינור כבר קיבלה הבטחה מפרופסור שיפקח עליה בדוקטורט, היא ברחה מגרמניה לפני תפיסת השלטון הסופית וחידשה את לימודיה בבזל. עם זאת, ללא התלהבות רבה, שכן היא חששה מרמה מדעית נמוכה יותר.

בשנות לימודיה הייתה חברה בתנועות סטודנטיות ציוניות.

גינור כתבה את עבודת הדוקטורט שלה, בנושא "מסה תאורטית על אימפריאליזם כלכלי", בהנחיית אדגר סאלין (אנ') והאנס ריטשל (אנ').

עלייה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קבלת תואר דוקטור, במאי 1934 עלתה גינור לישראל. בישראל לא מצאה עבודה במקצועה בשל העובדה שהשוק הוצף בבעלי מקצועות חופשיים באותה עת. משלא מצאה עבודה הצטרפה גינור למשק הפועלות בתל אביב שהקימה חנה צ'יזיק. אולם בשל הקושי בעבודה הפיזית עזבה גינור את משק הפועלות ודחתה הצעה לעבוד בפרדסים. לבסוף מצאה עבודה כמנהלת חשבונות בבנק אשראי בתל אביב ובשעות לאחר העבודה למדה עברית.[3][2]

בשנת 1943 הקימה הסוכנות היהודית מחלקה כלכלית בראשות דוד הורוביץ. הורוביץ שהכיר את גינור ממספר עבודות שביצעה עבורו קודם לכן, הציע לה להצטרף למחלקה כחוקרת. כחלק מעבודתה במחלקה כתבה חומר רקע עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.[3][2]

עם השנים הפכה גינור ליד ימינו של דוד הורוביץ.

בשנים 1962 - 1964 הושאלה למשרד החוץ

בשנת 1966 לבקשת משרד החוץ ייצגה את ישראל בוועדה הפיננסית של מועצת הסחר והפיתוח של האו"ם שהתקיימה בז'נבה.[4]

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שטוטגרט, תל אביב : חיים בצל ההתרחשויות, הוצאת גוונים, 2002
  • שיקה - פרקי חיים, גל הפקות, 1989

ספריים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פערים חברתיים וכלכליים בישראל, עם עובד, 1983
  • עשרים שנות כלכלת ישראל, סמינריון הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1968

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A biographical dictionary of women economists

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://catalog.archives.gov.il/catalog/#!/Catalog/0b071706800228c0/Unit/0b071706800246ee#anchor0b071706800246ee

Fanny Ginor, unigeschichte.unibas.ch

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ טלילה בן זכאי, טיפול שורש, מעריב, 25 במאי 1979
  2. ^ 1 2 3 אביבה סטן, גלגולה של חתיכה, הַבֹּקֶר, 11 ביולי 1960
  3. ^ 1 2 דורית דרור, הכלכלנית מבנק ישראל, למרחב, 24 במרץ 1969
  4. ^ החברה והפרט, היום (עיתון ישראלי), 13 באפריל 1966