טיוטה:פיצוץ תחנת הרכבת חיפה מזרח
 | |
| התחנה לאחר פיצוצה | |
| תאריך | 20 בספטמבר 1946 |
|---|---|
| תאריך עברי | כ"ד באלול תש"ו |
| מקום |
 תחנת הרכבת חיפה מזרח, חיפה, פלשתינה (א"י) |
| מטרה | פיצוץ תחנת הרכבת מזרח חיפה |
| קואורדינטות | 32°48′43″N 35°00′17″E / 32.811841°N 35.004834°E |
| סוג | פיצוץ |
| הרוגים | 0 |
| מבצע |
 אצ"ל |
| מספר מפגעים | 4 |
|
(למפת חיפה רגילה)   תחנת הרכבת חיפה מזרח | |
פיצוץ תחנת הרכבת חיפה מזרח התרחש ביום שישי, 20 בספטמבר 1946. פעילי אצ"ל פוצצו את תחנת הרכבת חיפה מזרח. וכתוצאה מכך, חלקה המרכזי של התחנה, שבו היו אולם ההמתנה, משרד הכרטיסים, משרדי מנהל התחנה, מגדל השעון ומזנון הצבא, נהרסו.[1] עלות שיפוצה של התחנה עמד ב-22,795 לירות שטרלינג.
הפיצוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהג המשאית שהסיעה את פעילי האצ"ל לתחנה, שמואל צ'בנסקי, בן 41 מחיפה. התבקש ב-20 בספטמבר 1946 בשעה 10:00 בבוקר על ידי אחד מהפעילים להעביר בשבילו רהיטים מרחוב החשמונאים לקריית אליהו. לאחר משא ומתן על מחיר ההובלה הוסכם על סכום של 1,250 לא"י. הפעיל עלה למשאיתו של צ'בנסקי והוא נסע לכיוון רחוב החשמונאים. בהגיעם לרחוב הס ליד מדרגות. ציווה הפעיל על צ'בנסקי לעצור וברגע הזה שלף אקדח ופקד עליו לצאת מהמשאית. באותה שעה הגיעו ארבעה פעילים נוספים, שניים מהם עלו על המשאית ונעלמו בה, והשניים הנותרים הובילו את הנהג למורד הכרמל ופקדו עליו לא להפנות את ראשו. בשעה 11:30 בבוקר חזר למקום פעיל אצ"ל אחד, והודיע לצ'בנסקי שהוא חופשי ללכת וכי משאיתו נמצאת ברחוב החלוץ. צ'בנסקי הגיע לרחוב ומצא את משאיתו עם המפתחות שלה ונסע להודיע למשטרת המנדט על המקרה. כוחות המשטרה הגיעו למקום וערכו חיפוש בסביבה, אך לא מצאו דבר.[2]
בשעה 11:30 בבוקר לערך, עצרה המשאית בתחנה. וממנה הוציאו פעילי האצ"ל חבית מלאה בחומר נפץ, הכניסו אותה אל התחנה, והעמידו אותה באולם הכניסה בקרבת התא שבו נמכרים הכרטיסים. על החבית נרשמה הכתובת "סכנה", מה שיצר בהלה בקרב האנשים שהיו אז בתחנה. בזמן הזה נמלטו פעילי האצ"ל שהניחו את הפצצה. כעבור זמן לא רב נקראה המשטרה, שהזעיקה לעזרה גם קבוצת חיילים שהיו מומחים לפירוק חומרי נפץ. כוחות הביטחון פינו את האנשים מהתחנה ואת הרחוב שלפניה. בעת שניסו החיילים להוציא את חומרי הנפץ, התפוצצה החבית מספר דקות לפני השעה 12:00. הדי פיצוץ החבית נשמעו בכמה מחלקי חיפה.
חלקה המרכזי של התחנה, שבו היו אולם ההמתנה, משרד הכרטיסים, משרדי מנהל התחנה, מגדל השעון ומזנון הצבא, נהרסו. גם 2 קרונות רכבת בתחנה ניזוקו, אך לא היו אבדות בנפש.
הדף הפיצוץ היה כה אדיר ששמשות הקטר שקוטרן 200 מטר התפוצצו גם כן.
מכבי האש העירוניים ופועלי הרכבת, שהוזעקו לאחר הפיצוץ כדי לפנות את הכביש מהריסות, יכלו לגשת לתחנה רק כעבור שעתיים. מפאת סכנת התמוטטות הבניין כולו נאלצו מהנדסי הרכבת להרוס את הקיר הראשי בעזרת חומר נפץ. כעבור שעתיים החלו עבודות הפינוי, שנמשכו גם יום למחרת.
סגן מנהל התחנה אמר לעיתונאי הבקר כי למרות הנזק הגדול שנגרם עקב הפיצוץ, לא הופרע מהלך הרכבות. עוד ביום שישי אחר הצהריים נסעו כל הרכבות בשעתן הקבועה. מכירת הכרטיסים הועברה באופן זמני לפינה במחלקת החבילות, אך ליתר המשרדים שנהרסו לא נמצא מקום אחר.[3]
באחד מהבתים הסמוכים לתחנה נמצאה אכסניה ממשלתית לחיילים משוחררים ערבים, ואחד מהחיילים ששהו בה נפצע באורח קל.
בעקבות פיצוץ התחנה, הודיעה הרכבת המנדטורית כי החל מיום הפיצוץ יוכלו הנוסעים לחיפה או ממנה להשתמש רק בתחנה המרכזית בעיר. וכי הנוסעים במסילה הצרה יוכלו לנסוע ממקום סמוך למחסני הסחורות בתחנת חיפה מזרח.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחנת הרכבת המזרחית בחיפה נהרסה בפצצות, הצופה, 22 בספטמבר 1946
- תחנת הרכבת המזרחית בחיפה נהרסה בחלקה, משמר, 22 בספטמבר 1946
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פוצצה תחנת הרכבת המזרחית בחיפה, דבר, 22 בספטמבר 1946
- ^ פוצצה תחנת הרכבת המזרחית בחיפה, המשקיף, 22 בספטמבר 1946; המשך
- ^ פוצצה תחנת הרכבת המרכזית בחיפה, הַבֹּקֶר, 22 בספטמבר 1946
- ^ הרס רב בפיצוץ תחנת הרכבת המזרחית בחיפה, הארץ, 22 בספטמבר 1946