טיוטה:ישיבת דרישה
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | תשפ"א–הווה |
| מייסדים | חנה גודינגר |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | חנה גודינגר |
| מיקום | |
| מיקום | כפר עציון |
| https://drisha.co.il/ | |
<להשלים מלא מידע מהאתר: בעיקר על הצוות, על תכניות הלימוד השונות, ועל שיעורים לציבור הרחב. גם בראיונות, שטרם עברתי עליהם, בטח יש המון מידע יקר מפז>
ישיבת דרישה היא ישיבה לנשים, הפועלת בכפר עציון, ישראל. מטרת הישיבה היא לאפשר ללומדות לפתח ולעצב את עולמן התורני ללא תלות, להעמיק בלימוד התורה, ולהשתתף בלימוד והפצת התורה בהמשך חייהן. <...>
הישיבה מתמקדת בלימוד גמרא בעיון ובבקיאות כתחום הלימוד המרכזי[1], תוך היצמדות לסגנון הלימוד המקובל בישיבות. מיקוד זה משפיע גם על הבחירה לכנות את המוסד "ישיבה" במקום הכותרות "מדרשה" או "בית מדרש לנשים", המקובלת במוסדות תורניים אחרים לנשים, גם אלו הכוללים בתוכניות הלימודים שלהם גמרא והלכה כנושאים מרכזיים (כמו בית המדרש לנשים מגדל עוז, מדרשת נשמת ומדרשת לינדנבאום). <באחד מהראיונות המצורפים של הרבנית חנה, כתוב שהשימוש בשם ישיבה נועד לכוון למקום שמרני, למיטב זכרוני. לחשוב על היחס בין זה לבין הנימוק המתבקש שכתבתי בגוף הערך>
בנוסף ללימוד הגמרא, תכנית הלימודים בישיבה כוללת לימוד במחשבת ישראל ומחשבה כללית <איזו כותרת צולעת. מתאים פשוט לקרוא לזה פילוסופיה כללית?>, בעיקר תוך התמקדות בלימוד רוחבי של שיטות מרכזיות, ובלימוד הלכה, הכולל עיון מהמקורות בתלמוד ובראשונים עד הטור, השולחן ערוך והפוסקים האחרונים, תוך בחינת השתלשלות ההלכה מהם, דרכי הפסיקה ואופן גיבוש ההלכה. זאת על מנת לפתח עולם דתי-רוחני מדויק ומעמיק, היודע להתמודד עם אתגרי התקופה <דרושה הבהרה: איך לימודים אלו רלוונטיים במיוחד לפיתוח עולם דתי רוחני מדוייק ומעמיק? האם הדבר מתייחס רק למחשבת ישראל? שם זה אינטואיטיבי. אבל לגבי הלכה זה חידוש, וצריך להסביר אותו: "מתוך אמונה שמסיבות כאלה וכאלה הדבר תורם ליכולת להתמודד עם אתגרי הזמן". דתי-רוחני זה גם ביטוי שהמשמעות שלו פנימית מדי. לפני שאני מחליף אותו למונח אנציקלופדי השווה לרוב נפש, אני צריך הסבר למה בדיוק היתה הכוונה...>
הישיבה מקיימת גם סמינרים, סדנאות ופעילויות נוספות שמאפשרות ללומדות להרחיב את הידע שלהן ולהעשיר את הידע התורני שלהן. <הכותרת המופשטת "סמינרים, סדנאות ופעילויות נוספות", צריך להסביר סמינרים וסדנאות באילו נושאים וכן הלאה.> בנוסף, הישיבה שמה דגש על לימוד פעיל, וכמעט לכל שיעור קודם סדר או שניים של לימוד הנושא בחברותא.
הצוות המלמד בישיבה מורכב ברובו הגורף מנשים. בראש הישיבה עומדת הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס), ולצידה הרבנית יעל שמעוני – סגנית ראש הישיבה. בישיבה מלמדות גם הרבניות נחמה פורת, אילת שלזינגר, מרים רייסלר, ליאור פורת, ד"ר שפרה אסולין, טליה עולמי-שרלו, ומלמדים נוספים.
המסגרת הלימודית בישיבה מיועדת לתקופה משמעותית, החל משנה מלאה אחת ועד מספר שנים. <פיסקה לא מנוסחת טוב, ובטח צריך לשלב אותה איפשהו>
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
<כאן צריך לכתוב מתי הוקמה ועל ידי מי בראש צורים, ומתי עברה לכפר עציון, ועוד כל מיני ציוני דרך>
<צריך גם התייחסות לדרישה העולמית>
בהקמתה, נועדה ישיבת דרישה לנשים צעירות בשנות העשרים לחייהן, לאחר שירות לאומי או צבאי <מי יודעת מבפנים לסדר את זה לפי מה נפוץ יותר, ש״ל או שירות צבאי?>, שהגיעו עם ידע תורני מוקדם, לרוב ממדרשות שלמדו בהן לפני כן. בשנת תשפ"ב נפתח גם מסלול "שיעור א"[2] לנשים שאין להן ידע תורני מוקדם רחב <לא בטוח, דרוש בירור, אולי בדיקה באתר>. ללומדות בשיעורים המתקדמים ניתנת מלגת קיום. הישיבה מציעה מסגרת לימודים מלאה בלבד. <רגע מה עם ימי העיון והשיעור של הבוגרות וכל זה?>
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הודיה כריש חזוני, גמרא בעיון ולימוד בהלכה: הכירו את הישיבה הגבוהה לנשים, בעיתון מקור ראשון, 27 בפברואר 2019- שלמה פיוטרקובסקי, "דרישה": השלב הבא בלימוד התורה לנשים כבר כאן, בעיתון מקור ראשון, 23 במאי 2021
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מערכת שעות לדוגמא, באתר הישיבה
- ^ בהתאם למקובל בישיבות, לכנות את הקבוצה של שנת הלימוד הראשונה בשם זה