טיוטה:יצחק וירצברגר
| לידה | כ"ט אב תק"צ (1830) |
|---|---|
| פטירה |
כ"ח שבט תרפ"ב (1922) דע'ש (Dej), רומניה, טראנסילבניה. |
| כינוי | ר' איצק'ל דיין |
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי בעיר דע'ש. |
| תחומי עיסוק | הלכה, דיינות, חסידות, שחיטה. |
| צאצאים | אליעזר, חיים יוסף דוד, טאטעל, יוטא פערל, מרדכי, שמואל, יהודית, יוסף. |
הרב יצחק ("ר' איצק'ל דיין") בן אליעזר וירצברגר (ווירצבערגער) היה רב דיין ומורה צדק בעיירה דעע"ש (Dej) שבטרנסילבניה משנת תרמ"א (1881) עד קרוב לפטירתו בשנת תרפ"ב (1922). היה תלמיד של הרב מאיר א"ש מאונגוואר תלמיד החת"ם סופר, ושל הרב שמואל שמעלקא קליין רבה של סעליש. בנוסף היה מקורב לאדמורים ורבנים חשובים באותה תקופה, כרבי חיים הלברשטאם מצאנז ואדמורי חסידות דעעש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת תקץ (1830) ביום ד' כ"ט אב לר' אליעזר וירצברגר (קודם ענגלשטיין) ורחל. ר' אליעזר היה שוחט ובודק בעיר אויבר – ווישיווא, שבסוף ימיו נתמנה לאב"ד בעיירה סילאטשום.
כשהגיע לגיל 13 טרם נישואיו שלחו אביו ללמוד בישיבה של ר' מאיר א"ש אב"ד אונגוואר שהיה תלמידו של החת"ם סופר, ובישיבה של הרב שמואל שמעלקא קליין רבה של סעליש[1].
בשנת תרי"א (1851) נישא ליהודית בתו של הנגיד הרבני שמשון טולע מקאזארוורא, ונולדו להם שבעה ילדים. באותה תקופה היה נוסע תדיר לאדמור"ים חשובים כרבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל דברי חיים), רבי מנחם מנדל פנט האדמו"ר השני לחסידות דעע"ש (בעל מעגלי צדק), רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, ורבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא (בעל דברי יחזקאל). בשנת תר"ל (1870) עבר להתגורר בכפר קאזארוורא שליד העיר דעעש, מקום מגוריו של חותנו.
בשנת תרמ"א (1881), אחר שכבר גדלה הקהילה של חסידות דעעש תחת הנהגתו של הרב מנחם מנדל פנט, נקרא ר' יצחק לשמש כדיין בעיר [2] בהוראתו של הרב פנט. מעת שנתמנה לדיין, עבר ר' יצחק עם משפחתו לגור בעיר דעש. ר' יצחק ישב על כס הדיינות במשך קרוב ל40 שנה. במהלך כהונתו נודע בתור חכם גדול בתורה וצדיק שרבנים גדולים באזור טרנסילבניה היו מפנים אליו שאלות הלכתיות, וכן היה אחראי על סידור גיטין וקידושין בעיר. לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא את חיה סאשה זאלטע בתו של הרב משה שטיין מסענזשארץ (בעל באר משה), שהיא ביתו החורגת של ר' יששכר בער קאהן מסיינט ג'ורג' (בעל הבינת יששכר). נולד להם בן אחד.
נפטר בשנת תרפ"ב (1922) ביום כ"ח שבט בגיל 91. לאחר פטירתו נמצאו חליפת מכתבים שנשלחו אליו מאת הקיסר פראנץ יוזף שהיה בקשר עמו, אך אלו נאבדו בשואה[3]. ר' יצחק לא הותיר אחריו כתבים, אך הוא נזכר בשו"ת מאור יהושע[4] של הרב אברהם יהושע פריינד אב"ד נאסוד שבהונגריה, בשאלה ששלח אל המחבר בעניין כתיבת שמות בגיטין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חכמי טרנסילבניה, כהן יצחק יוסף , באתר הספריה הלאומית..
שם הגדולים מארץ הגר א, פ. ז. שווארץ, באתר הספריה הלאומית.
שו"ת מאור יהושע, הרב פריינד אברהם יהושע, באתר Hebrew Books.