טיוטה:חוק ריד'לן
| חקיקה פרסונלית וחוקתית אשר הביאה ליצירת הממלכה המאוחדת |
|---|
  חוק ריד'לן (1284)
|
| חוק חוקי ויילס (1535–42)
|
 חוק הכתר של אירלנד (1542)
|
 איחוד הכתרים (1603)
|
| חוקי האיחוד של 1707
|
 חוק האיחוד של 1800
|
  חוק ממשלת אירלנד (1920)
|
 האמנה האנגלו-אירית (1921)
|
חוק ריד'לן ידוע גם כחוקי ריד'לן וכחוק ויילס (באנגלית: Statute of Rhuddlan בולשית: Statud Rhuddlan), הוא חוק שחולל סדרת שינויים בחוקי ויילס. החוק חוקק על ידי אדוארד הראשון, מלך אנגליה, והוכרז ב-19 במרץ 1284 בטירת ריד'לן אשר בדנבישייר, ממנה לקח החוק את כינוייו.[דרוש מקור] לאחר ניצחון אדוארד הראשון על מרד בהנהגת ל'ואלין אפ גריפיד', ההתמרדויות נגד הסיפוח האנגלי לא פסקו לחלוטין, לכן אדוארד החליט לכפות על ויילס את מערכת המשפט האנגלית בכל הקשור למשפט הפלילי, בניסיון לשבור את ההתנגדות הקלטית. עם זאת, אדוארד התיר מספר מסורות מהמשפט הוולשי על קינן, בעיקר בכל הנוגע לעבירות קלות. בנוסף, החוק פירק את נסיכות ויילס למחוזות והכפיף אותה לשלטון האנגלי.[1]
על אף ההשפעה המוגבלת של החוק בטווח הקצר, החוק היווה בסיס משפטי לניסיונות עתידיים לכפות על ווילס את החוק האנגלי.[1]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שינויים בחוקיי ווילס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלוקה מנהלית חדשה של ווילס[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[1], באתר Sarah Woodbury (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 https://www.britainexpress.com/wales/history/rhuddlan.htm, באתר Britain Express