טיוטה:ועדת הטרנספר

ועדת הטרנספר

גוף פרלמנטרי	ממשלת ישראל
ייסוד הוועדה	30 במאי 1948

ועדת הטרנספר הוקמה כדי לפקח על על מה שכונה "טרנספר בדיעבד" – עזיבת ערביי ארץ ישראל את שטחי מדינת ישראל שאך קמה, ובמטרה למנוע את חזרתם.

מטרתה של הוועדה הייתה להפוך את יציאתם של הערבים מישראל במהלך מלחמת העצמאות לעובדה בלתי הפיכה, שתמנע את חזרת הערבים, ולעודד את גדילתה של תופעה זו.

הועדה הוקמה, באופן לא רשמי, על ידי לא-קבינט של ממשלת ישראל הראשונה ב־30 במאי 1948, מעט אחרי הקמת מדינת ישראל. המידה שבה פעלה הוועדה בידיעת ראש הממשלה והקבינט היא עניין של ויכוח מלומד.^{[דרושה הבהרה]}

הקמה

הרעיון להקמת הוועדה הגיע מיוסף ויץ, מנהל מחלקת קרקעות וייעור בקרן קיימת לישראל. וייס, שמאז שנות ה-30 של המאה ה-20 ואילך מילא תפקיד מרכזי ברכישת קרקעות ליישוב, ראה ביציאת הערבים מישראל במהלך מלחמת העצמאות טרנספר בפועל. הוא סבר כי לטובת ישראל יש לנקוט באמצעים שונים, בעיקר בשכנוע, על מנת שתופעה זו תגבר כמה שיותר ותקיף כמה שיותר כפרים ערביים. המחזיקים בדעה זו האמינו גם כי חזרת הערבים תסכן את מדינת ישראל.

אמונותיו הביאו את ויץ לבקש להקים מוסד שיהיה ממונה על עניין זה, אותו כינה "טרנספר בדיעבד", ולעשות מאמצים בחודשים מרץ ואפריל 1948, שקדמו להקמת מדינת ישראל, על מנת להקים מוסד כזה. בחודש מאי החל ללחוץ גם על דוד בן-גוריון ועל משה שרת למען הקמת מוסד שעיקרו מניעת חזרת הערבים לבתים שנטשו. מעט לפני כן, ב-25 באפריל, כאשר יציאת הערבים מחיפה הייתה בעיצומה, שיגר משה שרת לפקידי משרדו בתל אביב: "מציע לשקול אזהרה לערבים היוצאים עכשיו [ש]לא נוכל להבטיח [לאפשר] את שובם".

ב-28 במאי נפגש ויץ עם משה שרת, שכבר היה לשר החוץ, והציע למנות את עצמו, יחד עם אליהו ששון (ראש המחלקה לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ) ועזרא דנין (ראש המדור הערבי בש"י, זרוע המודיעין של ההגנה), לוועדת טרנספר. יומיים למחרת, ב-30 במאי, ערך פגישה בנושא עם שר האוצר אליעזר קפלן, ועוד באותו יום ערכה הוועדה את פגישתה הראשונה, בה הוכנה טיוטה לפעילותה העתידית.

דנין אמר לויץ שכדי למנוע את חזרתם של הפליטים שכבר עזבו, יש "לעמת אותם עם עובדה מוגמרת". הוא הציע להרוס בתים ערבים, ליישב מהגרים יהודים בשטחים מפונים ולהפקיע רכוש ערבי.^{[דרושה הבהרה]}

פעילות

ב-28 במאי הציע יוסף ויץ לשר החוץ משה שרת להפוך את הוועדה לרשמית. ב-30 במאי, במהלך פגישתו של ויץ עם שר האוצר אליעזר קפלן, קיבל את ברכתו לוועדה, על פי דיווחים. כשועדת הטרנספר התכנסה לישיבת העבודה הראשונה שלה באותו יום, עדיין לא היה לה אישור של ראש הממשלה דוד בן-גוריון או של הקבינט המלא. למרות זאת, בני מוריס כותב כי הוועדה החלה להרוס כפרים.^{[דרושה הבהרה]}

ב-5 ביוני פנה ויץ לראש הממשלה דוד בן-גוריון בהצעה בת שלושה עמודים שכללה מניעת חזרת הערבים; עזרה לערבים העוזבים להיקלט במדינות ערביות אחרות; הרס כפרים ערביים^{[דרושה הבהרה]} ככל האפשר במהלך פעולות צבאיות; מניעת ערבים לעבד אדמה;^{[דרושה הבהרה]} יישוב יהודים בכפרים ובעיירות ריקות כדי שלא ייווצר "ואקום" אליו יוכלו הערבים לחזור; חקיקה למניעת החזרת הפליטים; ויצירת תעמולה נגד החזרה.^{[דרושה הבהרה]}

על פי בני מוריס, ויץ רשם את הסכמתו של בן-גוריון להצעתו. לפי טענותיו של מוריס, בן-גוריון רצה להתמקד תחילה בהרס כפרים ערביים, ורק אחר כך בסיוע לתושבים להתיישב מחדש במדינות ערביות אחרות. אולם, התיאור של בן-גוריון לפגישה שונה: לטענתו הוא הסכים להקמת ועדה שתפקח על ניקיון הערים והכפרים הערביים והתיישבותם על ידי יהודים, אך אמר כי בשום מקום לא התייחס לכך במפורש להרס כפרים או מניעת חזרת פליטים. אפרים קארש כותב כי בן-גוריון אמר לויץ במפורש כי הוא מתנגד לרעיון של ועדת הטרנספר. קארש מצטט את ויץ באומרו: "[בן גוריון] רוצה לכנס ישיבה צרה ולמנות ועדה שתטפל בנושא [הכפרים הערביים]. הוא לא מסכים ל[קיום] של הוועדה הזמנית שלנו".

הרס כפרים ערביים

ללא קשר למעמדה העמום של הוועדה, המשיך ויץ להסדיר את הרס כמה כפרים במישור החוף ביוני 1948, ואלו הם: מע'אר, ליד גדרה; פג'ה, ליד פתח תקווה; ביאר עדס, ליד מגדיאל; בית דג'אן, מזרחית לתל אביב; מיסכה, ליד רמת הכובש; סומייריה ליד עכו; ובוטימת וסבארין ליד חיפה. מוריס טוען כי סוכניו של ויץ סיירו באזורי הכפרים כדי לקבוע אילו יש להרוס ואילו לשמר על מנת ליישבם ביהודים.

השר לענייני מיעוטים בכור-שלום שטרית סייע להפסיק את פעילות הוועדה.

התנגדויות מפ"ם

מפלגת מפ"ם, והשר לענייני מיעוטים בכור-שלום שטרית, פתחו בקמפיין נגד לעצירת ההרס, ואילצו את ויץ להפסיק את פעילותו, מה שסיים למעשה את ועדת הטרנספר הלא רשמית הראשונה.^{[דרושה הבהרה]}

ראו גם

• ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות
• חוק המקרקעין

ביאורים

קטגוריה:מלחמת העצמאות קטגוריה:ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות