טיוטה:הקבוצה הסלפית להטפה ולחימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקבוצה הסלפית להטפה ולחימה
GSPC
الجماعة السلفية للدعوة والقتال
תקופת הפעילות 1998–2007 (כ־9 שנים)
מנהיגים

חסן חטאב (1998-2003) נאביל סהרוואי (2003-2004)

אבו-מוסאב אבדל וואדוד (2004-2007)
חלק מ
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל
פרמטרים [ size ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה (מאז 2003)
הקודם הקבוצה האסלאמית המזוינת
הבא
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל
פרמטרים [ size ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אל-קאעידהאל-קאעידה אל-קאעידה במגרב האסלאמי
מתנגדים

הקבוצה הסלפיסטית להטפה ולחימה ( ( Arabic </link> ), הידוע בראשי התיבות הצרפתיים GSPC ( Groupe Salafiste pour la Prédication et le Combat</link> ),[1] הייתה פלג טרור אסלאמיסטי אלג'יראי במלחמת האזרחים באלג'יריה שנוסד בשנת 1998 על ידי חסן חטאב, מפקד אזורי לשעבר של הקבוצה האסלאמית המזוינת (GIA). לאחר הדחת חטאב מהארגון ב-2003, הארגון הבטיח רשמית תמיכה באל -קאעידה, ובינואר 2007 שינתה הקבוצה את שמה באופן רשמי ל"ארגון אל-קאעידה במגרב האיסלאמי " (AQIM).[2][3]

חסן חטאב היה מפקד אזורי של הקבוצה האסלאמית המזוינת (GIA). כאשר נפרד מה-GIA ב-1998 הוא הקים את הקבוצה הסלפית להטפה ולקרב (GSPC), כמחאה על הטבח של ה-GIA באזרחים. לאחר חנינה ב-1999, רבים מלוחמי ה-GIA לשעבר הניחו את נשקם, אך קומץ מועט מהם נותרו פעילים, וביניהם חברי ה-GSPC.[4] במרץ 2001 הוכרז ה-GSPC כארגון אסור בבריטניה על פי חוק הטרור 2000 .

ההערכות של מספר חברי ה-GSPC משתנות מאוד, מכמה מאות ועד ל-4,000. בספטמבר 2003 דווח כי חטאב הודח מתפקידו כאמיר לאומי של ה-GSPC והוחלף על ידי נביל סהראוי (שייח' אבו איברהים מוסטפא), שגם הוא מפקד GIA לשעבר, בן 39, שלאחר מכן דווח כי הבטיח את נאמנותו של GSPC לאל. -קאעידה,[5] צעד שחטאב התנגד לו.[4][6] לאחר מותו של סהראוי ביוני 2004, הפך אבו מוסב עבד אל ואדוד למנהיג ה-GSPC.[7] כמו כן, דווח כי עבדאלמדג'יד דיצ'ו עמד בראש הקבוצה. [8]

פיצול או סניף נפרד של קבוצתו של חטאב, ה- Free Salafist Group (GSL), בראשות אל פארה, נקשר לחטיפת 32 תיירים אירופאים באלג'יריה בתחילת 2003.[4] חלק מהמוניטין של אל פארה מיוחס גם לממשלת אלג'יריה, כמעסיקה אפשרית, ונטען כי בוצעו אירועי מפתח מסוימים, כגון חטיפות, וכי היה מסע הונאה ודיסאינפורמציה שמקורו ב- ממשלת אלג'יריה ומונצחת על ידי התקשורת.[9][10]

עד מרץ 2005 דווח כי ה-GSPC "עשוי להיות מוכן לוותר על המאבק המזוין באלג'יריה ולקבל את יוזמת הפיוס של הממשלה". [11] במרץ 2005, מנהיג הקבוצה לשעבר, חסן חטאב, קרא לחבריה לקבל חנינה ממשלתית במסגרתה הוצעה להם חסינות מהעמדה לדין בתמורה להנחת נשקם.[12] עם זאת, בספטמבר 2006, מנהיג אל-קאעידה העליון , איימן אל-זוואהרי, הכריז על "איחוד מבורך" בין הקבוצות בהכרזה על צרפת כאויב. הם אמרו שהם יעבדו יחד נגד האינטרסים הצרפתיים והאמריקאים.[13]

קישורים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הפעילות של GSPC ומדינות יוזמת פאן-סאהל .

גורמים רשמיים באלג'יריה ורשויות ממדינות שכנות העלו השערות שייתכן שה-GSPC היה פעיל מחוץ לאלג'יריה. פעילויות אלו עשויות להתייחס למעורבות ארוכת השנים לכאורה של ה-GSPC בהברחות, דמי חסות והלבנת הון בין גבולות מאוריטניה, מאלי, ניז'ר, לוב וצ'אד, ככל הנראה על מנת ליצור תשתית כלכלית לקבוצה.[4] עם זאת, נראה כי ההתפתחויות האחרונות מצביעות על כך שתת-קבוצה שלהם חיפשה מקלט באזורי הטוארג בצפון מאלי וניז'ר בעקבות פעולות של כוחות ממשלת אלג'יריה בצפון ובדרום המדינה מאז 2003. השירותים החשאיים הצרפתיים מדווחים כי הקבוצה קיבלה מימון ממדינת קטאר . [14]

כמה משקיפים, כולל ג'רמי קינן, הביעו ספקות בנוגע ליכולתה של ה-GSPC לבצע תקיפות בקנה מידה גדול, כמו זו שיוחסה לו בצפון מזרח מאוריטניה במהלך התרגיל הצבאי " פלינטלוק 2005 ".[15] הם חושדים שהמעורבות של מחלקת המודיעין והביטחון של אלג'יריה הינה מאמץ על מנת לשפר את מעמדה הבינלאומי של אלג'יריה כשותפה אמינה במלחמה בטרור, ולפתות את ארצות הברית לאזור.[9]

ההאשמות על קשרים של GSPC לאל-קאעידה היו לפני פיגועי 11 בספטמבר. כחסידים של הג'יהאדיזם הסלפי, חברי ה-GSPC נחשבים כשותפים להשקפתו האידאולוגית הכללית של אל-קאעידה. לאחר הפקדתו של חסן חטאב, מנהיגים שונים של הקבוצה נשבעו אמונים לאל-קאעידה. כמה משקיפים טענו כי הקשר של ה-GSPC לאל-קאעידה היה אופורטוניסטי בלבד, לא מבצעי. טענות על פעילות GSPC באיטליה נדונו על ידי מקורות אחרים, שאמרו כי אין ראיות למעורבות כלשהי בפעילות טרור נגד מטרות אמריקאיות, אירופאיות או ישראליות: "בעוד שה-GSPC ... הקים רשתות תמיכה באירופה ובמקומות אחרים, אלה הוגבלו לתפקידים נלווים (לוגיסטיקה, גיוס כספים, תעמולה), לא פעולות טרור או אלימות אחרת מחוץ לאלג'יריה".[4] חקירות בצרפת ובבריטניה הגיעו למסקנה כי מהגרים אלג'יריים צעירים האוהדים את ה-GSPC או אל-קאעידה לקחו את השם ללא כל קשר אמיתי לאף אחת מהקבוצות.

טענות דומות בדבר קשרים בין ה-GSPC לאבו מוסאב אל-זרקאווי בעיראק [16] התבססו על מכתבים לכאורה לזרקאווי של מנהיג ה-GSPC, אבו מוסאב עבד אל-וואדוד. [17] בראיון בספטמבר 2005 בירך וואדוד על מעשיו של זרקאווי בעיראק.[7] כמו הטענות הפומביות הקודמות של ה-GSPC בדבר נאמנות לאל-קאעידה, הן נחשבות למאמצי לגיטימציה אופורטוניסטיים של מנהיגי ה-GSPC בשל היעדר ייצוג בתחום הפוליטי של אלג'יריה.[4]

ב-2005, לאחר שנים של היעדרות, גילתה ארצות הברית עניין צבאי מחודש באזור [18] [19] באמצעות מעורבות בתרגיל "Flintlock 2005", שכלל כוחות מיוחדים של ארצות הברית הכשרה חיילים מאלג'יריה, סנגל, מאוריטניה, מאלי, וצ'אד. ארצות הברית טענה שאזור הסאהל הפך למגרש אימונים למתגייסים איסלאמיסטים.[20] עם זאת, שתי העדויות החשובות ביותר המוכיחות פעילות טרור הן חטיפת התיירים ב-2003 וההתקפה על בסיס הצבא המאוריטני בדיוק עם תחילתה של "פלינטלוק" - הועלו לאחר מכן בסימן שאלה.[15] [21]

משקיפים אמרו שלממשלות האזור יש הרבה מה להרוויח משיוך [22] תנועות חמושות מקומיות ופעולות הברחה ותיקות עם אל-קאעידה ו"המלחמה בטרור" העולמית.[15] ביוני 2005, בעוד תרגיל "פלינטלוק" עדיין בעיצומו, ביקשה מאוריטניה "ממדינות מערביות המעוניינות להילחם בגל הטרור בסאהל האפריקאי לספק לה ציוד צבאי מתקדם". [23]

ציר זמן של התקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 23 בנובמבר 2002: מארב על קבוצת חיילים אלג'יראים. תשעה מתו ושנים עשר נפצעו.
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
    שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ]         [דרוש מקור]</link>[ <span title="This claim needs references to reliable sources. (July 2011)">צריך ציטוט</span> ]
  • פברואר 2003: 32 תיירים אירופאים נחטפים. אחד מת ממכת חום, שבעה עשר בני ערובה חולצו על ידי כוחות אלג'יריה ב-13 במאי 2003, והשאר שוחררו באוגוסט 2003. [24]
  • 12 בפברואר 2004: סמוך לטיגרמט, מחוז טאוג'ה, אלג'יריה - קיצוניים מוסלמיים ארבו לסיירת משטרה, הרגו שבעה שוטרים ופצעו שלושה נוספים. התוקפים חטפו גם כלי נשק ושלושה כלי רכב. [25]
  • 7 באפריל 2005: בטבלט, מחוז בלידה, תוקפים חמושים יורים על חמישה כלי רכב לעבר מחסום כביש מזויף, נהרגו 13 אזרחים, פצעו אחד אחר ושרפו חמישה כלי רכב. [26]
  • 15 באוקטובר 2006: בסידי מדג'אהד, עין דפלה, תוקפים והורגים שמונה מאבטחים פרטיים באמצעים לא ידועים. [27]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ Steinberg, Guido; Isabelle Werenfels (בנובמבר 2007). "Between the 'Near' and the 'Far' Enemy: Al-Qaeda in the Islamic Maghreb". Mediterranean Politics. 12 (3): 407–13. doi:10.1080/13629390701622473. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "THE GSPC Newest Franchise in Al-Qa'ida's Global Jihad". Combating Terrorism Center. 2 באפריל 2007. אורכב מ-המקור ב-14 באוגוסט 2014. נבדק ב-30 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Brand al-Qaeda". Sydney Morning Herald. 28 בינואר 2007. אורכב מ-המקור ב-17 בדצמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 "Islamism, Violence and Reform in Algeria: Turning the Page (Islamism in North Africa III)]". International Crisis Group Report. 30 ביולי 2004. אורכב מ-המקור ב-27 במאי 2015. נבדק ב-27 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה) שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "crisisgroup" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  5. ^ Algerian group backs al-Qaeda, BBC News, 23 October 2003
  6. ^ Interview with the Former Leader of the Salafist Group for Call and Combat (אורכב 29.09.2007 בארכיון Wayback Machine), Ash-Sharq al-Awsat, 17 October 2005
  7. ^ 1 2 Interview with Abu Musab Abdel Wadoud, commander of the GSPC (אורכב 21.12.2005 בארכיון Wayback Machine), 26 September 2005 (globalterroralert.com website) (pdf)
  8. ^ "Salafist Group for Preaching and Combat (GSPC)", Terrorist Organizations, World Statesman. Retrieved 8 September 2007.
  9. ^ 1 2 El Para, the Maghreb's Bin Laden – who staged the tourist kidnappings? by Salima Mellah and Jean-Baptiste Rivoire, Le Monde Diplomatique, February 2005
  10. ^ Keenan, Jeremy (26 בספטמבר 2006). "The Collapse of the Second Front". Foreign Policy in Focus. נבדק ב-17 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Georges Rassi, "End of Insurgency", al-Mustaqbal, as reported in MidEast Mirror, 24 March 2005. Quoted in Islamist Terrorism in the Sahel: Fact or Fiction? (אורכב 26.09.2012 בארכיון Wayback Machine)
  12. ^ Top Algerian Islamist slams Qaeda group, urges peace, Reuters, 30 March 2006 (אורכב 17.02.2007 בארכיון Wayback Machine)
  13. ^ "Al-Qaida joins Algerians against France", AP, 14 September 2006
  14. ^ Deep Read: Malian tinderbox – A dangerous puzzle. 9 July 2012.
  15. ^ 1 2 3 US targets Sahara 'terrorist haven', BBC News, 8 August 2005
  16. ^ "'The Al-Qaeda Organization in the Islamic Maghreb': The Evolving Terrorist Presence in North Africa", Inquiry and Analysis, Middle East Media Research Institute, 7 March 2007. Retrieved 8 September 2007.
  17. ^ Algerian terror group seeks Zarqawi's help, UPI 2 May 2006
  18. ^ General Sees Expanding Strategic Role for U.S. European Command In Africa by Charles Cobb Jr., American Enterprise Institute, 16 April 2004 (אורכב 26.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
  19. ^ Africa Command Not European Command, Says Official by Charles Cobb Jr., American Enterprise Institute, 4 May 2004 (אורכב 26.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
  20. ^ DoD Press Release about the "Flintlock 2005" military exercise, 17 June 2005 (אורכב 14.07.2005 בארכיון Wayback Machine)
  21. ^ L'attaque contre la garnison de Lemgheity toujours à la une, Panapress, Jeune Afrique, 16 June 2005
  22. ^ Un Marocain arrêté en Mauritanie pour terrorisme, La Libération (Casablanca), 8 June 2006
  23. ^ Mauritanian authorities transform Lemgheity post into military base(הקישור אינו פעיל, May 2018), Al-Akhbar website in Arabic 1410 gmt 22 Jun 5, BBC Monitoring Service.
  24. ^ "BBC NEWS – Africa – Sahara hostages freed". 18 באוגוסט 2003. נבדק ב-21 בנובמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "View Incident". אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2012. נבדק ב-30 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "View Incident". אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2012. נבדק ב-30 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "View Incident". אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2012. נבדק ב-30 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:הקבוצה_הסלפית_להטפה_ולחימה&oldid=38583418"