טיוטה:הפרעת אבל מורכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפסיכיאטריה, הפרעת אבל מורכב (באנגלית: complicated grief disorder; בר"ת: CGD) היא הפרעה מוצעת לאנשים שתפקודם לקוי באופן משמעותי לאור תסמינים של אבל פתולוגי הנמשכים לפחות חודש לאחר שישה חודשי אבל.[1] הפרעה זו נבדלת מאבל שאינו גורם פגיעה[2] ומהפרעות אחרות (כגון דיכאון קליני[3][4][5][6][7][8] והפרעת דחק פוסט-טראומטית).[9][10] הפרעה זו נבדקה על ידי קבוצות העבודה של ה-DSM-5, שהחליטו לקרוא לה הפרעת אבל מורכב מתמשך (באנגלית:Persistent complex bereavement disorder) והציבו אותה בפרק על הפרעות הדורשות מחקר נוסף ב- DSM-5 החדש.[11]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבל מורכב נלקח בחשבון כאשר יכולתו של האדם לחדש פעילויות ומטלות רגילות נפגעת באופן מתמשך מעבר לתקופת אבל של שישה חודשים. שישה חודשים נחשבים לפרק זמן הולם על מנת לשקול הפרעת אבל מורכב, מכיוון שמחקרים מראים שרוב האנשים מסוגלים לשלב את האבל בחייהם בשלב זה.[12][13][14][15][16]

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמינים של אבל מורכב מוזכרים בקריטריונים האבחוניים שהוצעו לאחרונה; הם כוללים מחשבות והתנהגויות לא-מסתגלות הקשורות למוות או למנוח, אי-ויסות רגשי מתמשך ביחס למוות, בידוד חברתי ורעיונות אובדניים .[1]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שיש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את הנתיבים המובילים להפרעת אבל מורכב, תנאים מוקדמים (כגון דיכאון קליני, הפרעת דחק פוסט-טראומטית והפרעות שינה) נחשבים כמחריפים את ההפרעה לתהליך הריפוי הטבעי.[1]

ישנם כמה גורמים מנבאים ידועים עבור הפרעת אבל מורכב.[1] אדם נמצא בסיכון מוגבר לאבל מורכב אם הוא:

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללא טיפול יש להפרעת אבל מורכב השלכות קליניות משמעותיות. רמה גבוהה של פגיעה יכולה להתפשט,[3][4][6][10][17][31][32][33][34][35][36][37][38] כולל מחשבות והתנהגויות הרסניות (כגון שימוש בסמים).[16][39] אבל מורכב עשוי להחמיר את מהלך ההפרעות הקיימות ולתרום להתפתחותן של הפרעות חדשות.[40][41]

קריטריונים מוצעים לאבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי שיר אט אל (2011):[1]

  • האדם חווה אבל (כלומר חווה את מותו של אדם אהוב) במשך שישה חודשים לפחות
  • לפחות אחד מהתסמינים הבאים של אבל מתמיד, עז ואקוטי, מופיעים במשך תקופה ארוכה מהצפוי לאחרים בסביבתו החברתית (או התרבותית) של האדם:
    • כמיהה או געגוע עזים ומתמשכים לאדם המת
    • תחושות תכופות ועזות של בדידות, או שהחיים ריקים או חסרי משמעות ללא האדם המת
    • מחשבות חוזרות ונשנות שזה לא הוגן, חסר משמעות או קשה מנשוא לחיות כאשר אדם אהוב נפטר, או דחף חוזר למות כדי למצוא (או להצטרף) למנוח
    • מחשבות תכופות ומטרידות על האדם שמת; למשל מחשבות או דימויים של האדם פולשים לפעילויות או מפריעים לתפקוד
  • לפחות שניים מהתסמינים הבאים מופיעים במשך חודש אחד לפחות:
    • הרהורים תכופים ומטרידים בנוגע לנסיבות (או לתוצאות) המוות (חששות מאיך או מדוע האדם נפטר, חוסר יכולת להסתדר בלי אהובם, מחשבות שאכזב את הנפטר וכו '.)
    • תחושה חוזרת של חוסר אמון או חוסר יכולת לקבל את המוות
    • תחושת הלם מתמשכת; הימום, סחרחורת או קהות רגשית מאז המוות
    • תחושות חוזרות ונשנות של כעס או מרירות הקשורות למוות
    • קושי מתמשך לסמוך על אנשים אחרים או לדאוג להם, או קנאה באחרים שלא חוו אובדן דומה
    • תחושות כאב תכופות (או תסמינים אחרים) שהיו לאדם הנפטר, שמיעת (או ראיית) האדם הנפטר
    • תגובות רגשיות או פיזיולוגיות עזות לזכרונות של האדם המת או לתזכורות לאובדן
    • שינויים בהתנהגות עקב הימנעות (או ההפך, חיפוש אחר קרבה יתר על המידה - הימנעות ללכת למקומות, לעשות דברים או הימנעות ממגע עם דברים המזכירים את האובדן; משיכה לתזכורות של האדם - רצון לראות, לגעת, לשמוע או להריח דברים כדי להרגיש קרובים לאדם שמת). שני הסימפטומים עשויים להתקיים במקביל אצל אותו אדם.
  • לקות ותסמינים במשך חודש אחד לפחות
  • תסמינים הגורמים למצוקה או ליקוי משמעותי מבחינה קלינית בתחומי התפקוד החברתיים, התעסוקתיים או תחומים אחרים, בהם לא ניתן להסביר את הפגיעה כתגובה מתאימה תרבותית.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת אבל מורכב היא תגובת אבל לא טיפוסית, המתרחשת רק בחלק קטן מן המתאבלים.[16][22] ההפרעה נחשבת נפוצה יותר בקרב אנשים החוו אסונות,[5][17][42][43] אלימות[44][45][46][47] או אובדן של ילד.[48][49][50]

ההפרעה נמצאה גם אצל בני משפחה (או חברים) של:

הפרעת אבל מורכב נפוצה בתרבויות באירופה,[18][21][55][56][57][58][59][60][61] במזרח התיכון,[42][62] באפריקה,[63] ובאסיה.[26][64][65][66][67][68]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרופות נוגדות דיכאון[69] או פסיכותרפיה בין אישית מראים מעט השפעה באופן יחסי על הפרעת אבל מורכב;[70] עם זאת, מחקרים אחרונים תומכים בשימוש בפסיכותרפיה ממוקדת אבל מורכב[51][71][72] (בדומה לפסיכותרפיה ממוקדת בהפרעת דחק פוסט-טראומטית). נחקרות שיטות אחרות לטיפול פסיכו-תרופתי.

הפרעת אבל מורכב והפרעת הסתגלות הקשורה לאבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שקבוצות העבודה של ה- DSM-5 הציעו להשתמש ב"הפרעת הסתגלות, המוגדרת כקשורה באבל" כדי לאבחן אבל מורכב, דעות מנוגדות טוענות כי ההגדרה אינה תואמת את אופי ההפרעה והאבחנה הזו היא בלתי הולמת עבור הסובלים מהפרעת אבל מורכב.[1][73]

שיקולים אתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיקליזציה (או אבחון שגוי) של אבל נורמלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המלצת קבוצות העבודה של DSM-5 להסיר את הקריטריונים שלא כוללים אבל,[74] קיים חשש כי הוספת הפרעת אבל מורכב ל- DSM-5 עשויה להגביר את האפשרות למדיקליזציה של תהליך האבל. עם זאת, התומכים באבחנה טוענים שעם הערכה קלינית מתאימה רק אלו הסובלים מאבל מגביל ברמה חריגה יקבלו אבחנה זו ויועילו מהטיפול. יתר על כן, למרות האפשרות לסטיגמה ביחס לאבחון, הצורך הקליני בטיפול הוא בראש סדר העדיפויות עבור הסובלים מהפרעת אבל מורכב.[1]

נורמות תרבותיות לאבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות האדם ממלאת תפקיד גדול בקביעת דפוס אבל בלתי הולם, ויש צורך לשקול נורמות תרבותיות לפני שמגיעים לאבחון הפרעת אבל מורכב.[1] קיימים הבדלים תרבותיים ברמות הרגשיות המצופות מהמתאבל, ביטוי האבל ומשך הזמן שלו; הסימפטומים החיצוניים של אבל שונים בתרבויות שאינן מערביות, המציגות סומטיזציה מוגברת.[75]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:שכול

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Shear, MK; Simon, N; Wall, M; Zisook, S; Neimeyer, R; Duan, N; Reynolds, C; Lebowitz, B; Sung, S (בפברואר 2011). "Complicated grief and related bereavement issues for DSM-5". Depression and Anxiety. 28 (2): 103–17. doi:10.1002/da.20780. PMC 3075805. PMID 21284063. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ O’Connor MF, Wellisch DK, Stanton AL, et al. Craving love? Enduring grief activates brain’s reward center. Neuroimage 2008;42:969–972.
  3. ^ 1 2 Silverman GK, Jacobs SC, Kasl SV, et al. Quality of life impairments associated with diagnostic criteria for traumatic grief. Psychol Med 2000;30:857–862.
  4. ^ 1 2 3 Simon NM, Shear KM, Thompson EH, et al. The prevalence and correlates of psychiatric comorbidity in individuals with complicated grief. Compr Psychiatry 2007;48:395–399.
  5. ^ 1 2 Neria Y, Gross R, Litz B, et al. Prevalence and psychological correlates of complicated grief among bereaved adults 2.5–3.5 years after september 11th attacks. J Trauma Stress 2007;20:251–262.
  6. ^ 1 2 3 Melhem NM, Rosales C, Karageorge J, et al. Comorbidity of axis i disorders in patients with traumatic grief. J Clin Psychiatry 2001;62:884–887.
  7. ^ Kersting A, Kroker K, Horstmann J, et al. Association of mao-a variant with complicated grief in major depression. Neuropsychobiology 2007;56:191–196.
  8. ^ Viederman M. Grief: normal and pathological variants. Am J Psychiatry 1995;152:1–4.
  9. ^ Melhem NM, Moritz G, Walker M, et al. Phenomenology and correlates of complicated grief in children and adolescents. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry 2007;46:493–499.
  10. ^ 1 2 Bonanno GA, Neria Y, Mancini A, et al. Is there more to complicated grief than depression and posttraumatic stress disorder? A test of incremental validity. J Abnorm Psychol 2007; 116:342–351.
  11. ^ Conditions Proposed by Outside Sources | APA DSM-5
  12. ^ Bonanno GA, Wortman CB, Lehman DR, et al. Resilience to loss and chronic grief: a prospective study from preloss to 18-months postloss. J Pers Soc Psychol 2002;83:1150–1164.
  13. ^ DeVaul RA, Zisook S. Psychiatry: unresolved grief. Clinical considerations. J Postgrad Med 1976;59:267–271.
  14. ^ DeVaul RA, Zisook S, Faschingbauer TR. Clinical aspects of grief and bereavement. Prim Care 1979;6:391–402.
  15. ^ Zisook S, Shuchter S, Schuckit M. Factors in the persistence of unresolved grief among psychiatric outpatients. Psychosomatics 1985;26:497–503.
  16. ^ 1 2 3 Dopson CC, Harper MB. Unresolved grief in the family. Am Fam Physician 1983;27:207–211.
  17. ^ 1 2 3 Shear MK, Jackson CT, Essock SM, et al. Screening for complicated grief among project liberty service recipients 18 months after september 11, 2001. Psychiatr Serv 2006;57: 1291–1297.
  18. ^ 1 2 Piper WE, McCallum M, Joyce AS, et al. Patient personality and time-limited group psychotherapy for complicated grief. Int J Group Psychother 2001;51:525–552.
  19. ^ Robinson T, Marwit SJ. An investigation of the relationship of personality, coping, and grief intensity among bereaved mothers. Death Stud 2006;30:677–696.
  20. ^ Ott CH. The impact of complicated grief on mental and physical health at various points in the bereavement process. Death Stud 2003;27:249–272.
  21. ^ 1 2 Johnson JG, Zhang B, Greer JA, PrigersonHG. Parental control, partner dependency, and complicated grief among widowed adults in the community. J Nerv Ment Dis 2007;195:26–30.
  22. ^ 1 2 Vanderwerker LC, Jacobs SC, Parkes CM, Prigerson HG. An exploration of associations between separation anxiety in childhood and complicated grief in later life. J Nerv Ment Dis 2006;194:121–123.
  23. ^ Prigerson HG, Shear MK, Bierhals AJ, et al. Case histories of traumatic grief. Omega 1997;35:9–24.
  24. ^ Prigerson HG, Shear MK, Frank E, et al. Traumatic grief: a case of loss-induced trauma. Am J Psychiatry 1997;154:1003–1009.
  25. ^ Van Doorn C, Kasl SV, Beery LC, et al. The influence of marital quality and attachment styles on traumatic grief and depressive symptoms. J Nerv Ment Dis 1998;186:566–573.
  26. ^ 1 2 3 Chiu YW, Huang CT, Yin SM, Huang YC, Chien CH, Chuang HY. Determinants of complicated grief in caregivers who cared for terminal cancer patients. Support Care Cancer 2010;18:1321–1327.
  27. ^ Schulz R, Boerner K, Shear K, et al. Predictors of complicated grief among dementia caregivers: a prospective study of bereavement. Am J Geriatr Psychiatry 2006;14:650–658.
  28. ^ Boerner K, Schulz R, Horowitz A. Positive aspects of caregiving and adaptation to bereavement. Psychol Aging 2004;19:668–675.
  29. ^ Kersting, Anette; Wagner, Birgit (ביוני 2012). "Complicated grief after perinatal loss". Dialogues in Clinical Neuroscience. 14 (2): 187–194. ISSN 1294-8322. PMC 3384447. PMID 22754291. {{cite journal}}: (עזרה)
  30. ^ "Miscarriage and loss". American Psychological Association. 2017. נבדק ב-2017-09-23.
  31. ^ Prigerson HG, Bierhals AJ, Kasl SV, et al. Traumatic grief as a risk factor for mental and physical morbidity. Am J Psychiatry 1997;154:616–623.
  32. ^ Chen JH, Bierhals AJ, Prigerson HG, et al. Gender differences in the effects of bereavement-related psychological distress in health outcomes. Psychol Med 1999;29:367–380.
  33. ^ Boelen PA, Prigerson HG. The influence of symptoms of prolonged grief disorder, depression, and anxiety on quality of life among bereaved adults: a prospective study. Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci 2007;257:444–452.
  34. ^ Ott CH, Lueger RJ, Kelber ST, Prigerson HG. Spousal bereavement in older adults: common, resilient, and chronic grief with defining characteristics. J Nerv Ment Dis 2007;195: 332–341.
  35. ^ Lannen PK, Wolfe J, Prigerson HG, et al. Unresolved grief in a national sample of bereaved parents: impaired mental and physical health 4 to 9 years later. J Clin Oncol 2008;26:5870–5876.
  36. ^ Shear K, Monk T, Houck P, et al. An attachment-based model of complicated grief including the role of avoidance. Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci 2007;257: 453–461.
  37. ^ Cruz M, Scott J, Houck P, et al. Clinical presentation and treatment outcome of African Americans with complicated grief. Psychiatr Serv 2007;58:700–702.
  38. ^ Zuckoff A, Shear K, Frank E, et al. Treating complicated grief and substance use disorders: a pilot study. J Subst Abuse Treat 2006;30:205–211.
  39. ^ Hardison HG, Neimeyer RA, Lichstein KL. Insomnia and complicated grief symptoms in bereaved college students. Behav Sleep Med 2005;3:99–111.
  40. ^ Simon NM, Pollack MH, Fischmann D, et al. Complicated grief and its correlates in patients with bipolar disorder. J Clin Psychiatry 2005;66:1105–1110.
  41. ^ Maytal G, Zalta AK, Thompson E, et al. Complicated grief and impaired sleep in patients with bipolar disorder. Bipolar Disord 2007;9:913–917.
  42. ^ 1 2 Ghaffari-Nejad A, Ahmadi-Mousavi M, Gandomkar M, Reihani-Kermani H. The prevalence of complicated grief among bam earthquake survivors in iran. Arch Iran Med 2007;10:525–528.
  43. ^ Shear, M. K., McLaughlin, K. A., Ghesquiere, A., Gruber, M. J., Sampson, N. A., & Kessler, R. C. (2011). COMPLICATED GRIEF ASSOCIATED WITH HURRICANE KATRINA. Depression and Anxiety, 28(8), 648-657. doi:10.1002/da.20865
  44. ^ Mancini A, Prati G, Black S. Self-worth mediates the effects of violent loss on ptsd symptoms. J Trauma Stress 2010, in press.
  45. ^ Mitchell AM, Kim Y, Prigerson HG, Mortimer-Stephens M. Complicated grief in survivors of suicide. Crisis 2004;25:12–18.
  46. ^ 1 2 Vessier-Batchen M, Douglas D. Coping and complicated grief in survivors of homicide and suicide decedents. J Forensic Nurs 2006;2:25–32.
  47. ^ Melhem NM, Day N, Shear MK, et al. Traumatic grief among adolescents exposed to a peer’s suicide. Am J Psychiatry 2004; 161:1411–1416.
  48. ^ Keesee NJ, Currier JM, Neimeyer RA. Predictors of grief following the death of one’s child: the contribution of finding meaning. J Clin Psychol 2008;64:1145–1163.
  49. ^ Meert KL, Thurston CS, Thomas R. Parental coping and bereavement outcome after the death of a child in the pediatric intensive care unit. Pediatric Critical Care Medicine 2001;2:324–328.
  50. ^ Murphy SA. The loss of a child: sudden death and extended illness perspectives. In: Stroebe M, Hansson RO, Schut H, Stroebe W, editors. Handbook of Bereavement Research and Practice: Advances in Theory and Intervention. Washington, DC: American Psychological Association; 2008.
  51. ^ 1 2 Tomarken A, Holland J, Schachter S, et al. Factors of complicated grief pre-death in caregivers of cancer patients. Psychooncology 2008;17:105–111.
  52. ^ Anderson WG, Arnold RM, Angus DC, Bryce CL. Posttraumatic stress and complicated grief in family members of patients in the intensive care unit. J Gen Intern Med 2008;23: 1871–1876.
  53. ^ Siegel MD, Hayes E, Vanderwerker LC, et al. Psychiatric illness in the next of kin of patients who die in the intensive care unit. Crit Care Med 2008;36:1722–1728.
  54. ^ Currier JM, Holland JM, Neimeyer RA. Sense-making, grief, and the experience of violent loss: toward a mediational model. Death Stud 2006;30:403–428.
  55. ^ Forstmeier S, Maercker A. Comparison of two diagnostic systems for complicated grief. J Affect Disord 2007;99:203–211.
  56. ^ Kersting A, Kroker K, Horstmann J, et al. Complicated grief in patients with unipolar depression. J Affect Disord 2009;118:201–204.
  57. ^ Kersting A, Kroker K, Steinhard J, et al. Complicated grief after traumatic loss: a 14-month follow up study. Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci 2007;257:437–443.
  58. ^ Langner R, Maercker A. Complicated grief as a stress response disorder: evaluating diagnostic criteria in a german sample. J Psychosom Res 2005;58:235–242.
  59. ^ Parkes CM. Symposium on complicated grief. OMEGA 2005–2006;52:1–7.
  60. ^ Stroebe M, Schut H. Complicated grief: a conceptual analysis of the field. OMEGA 2005–2006;52:53–70.
  61. ^ Morina N, Rudari V, Bleichhardt G, Prigerson HG. Prolonged grief disorder, depression, and posttraumatic stress disorder among bereaved kosovar civilian war survivors: a preliminary investigation. International Journal of Social Psychiatry 2010;56:288–297.
  62. ^ Prigerson H, Ahmed I, Silverman GK, et al. Rates and risks of complicated grief among psychiatric clinic patients in karachi, pakistan. Death Stud 2002;26:781–792.
  63. ^ Schaal S, Elbert T, Neuner F. Prolonged grief disorder and depression in widows due to the rwandan genocide. Omega (Westport) 2009;59:203–219.
  64. ^ Laor N, Wolmer L, Kora M, et al. Posttraumatic, dissociative and grief symptoms in Turkish children exposed to the 1999 earthquakes. J Nerv Ment Dis 2002;190:824–832.
  65. ^ Bonanno GA, Papa A, Lalande K, et al. Grief processing and deliberate grief avoidance: a prospective comparison of bereaved spouses and parents in the united states and the People’s Republic of China. J Consult Clin Psychol 2005;73:86–98.
  66. ^ Ito M. Complicated grief among general Japanese population: validity and reliability of Brief Grief Questionnaire. Presentation World Congress of Behavioral and Cognitive Therapies, Boston, MA; 2010.
  67. ^ Nakajima S, Shirai A, Maki S, et al. Mental health of the families of crime victims and factors related to their recovery. Seishin Shinkeigaku Zasshi 2009;111:423–429.
  68. ^ Fujisawa D, Miyashita M, Nakajima S, Ito M, Kato M, Kim Y. Prevalence and determinants of complicated grief in general population. J Affect Disord 2010;127:352–358.
  69. ^ Pasternak RE, Reynolds III CF, Schlernitzauer M, et al. Acute open-trial nortriptyline therapy of bereavement-related depression in late life. J Clin Psychiatry 1991;52:307–310.
  70. ^ Reynolds 3rd CF, Miller MD, Pasternak RE, et al. Treatment of bereavement-related major depressive episodes in later life: a controlled study of acute and continuation treatment with nortriptyline and interpersonal psychotherapy. Am J Psychiatry 1999;156:202–208.
  71. ^ Shear MK, Frank E, Foa E, et al. Traumatic grief treatment: a pilot study. Am J Psychiatry 2001;158:1506–1508.
  72. ^ Shear K, Frank E, Houck PR, Reynolds 3rd CF. Treatment of complicated grief: a randomized controlled trial. J Am Med Assoc 2005;293:2601–2608.
  73. ^ Shear, M. K. (2011). BEREAVEMENT AND THE DSM5. Omega-Journal of Death and Dying, 64(2), 101-118. doi:10.2190
  74. ^ Wakefield and First, 2012 Wakefield JC, First MB. Validity of the bereavement exclusion to major depression: does the empirical evidence support the proposal to eliminate the exclusion in DSM-5?. World Psychiatry 2012; 11: 3-10.
  75. ^ Horwitz, A. V., & Wakefield, J. C. (2007). The Loss of Sadness: How Psychiatry Transformed Normal Sorrow Into Depressive Disorder. Oxford University Press.

טאפה, מ', צ'רניגליה, ל', צ'ימינו, ס ', בלארוטו, ג', מרזילי, א' וטמבלי, ר' (2018). גורמים מנבאים של אובדן הורים מוקדם וסיכון פסיכופתולוגי לבעיות גופניות בקרב מתבגרים צעירים. גבולות בפסיכולוגיה, 9.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:הפרעת_אבל_מורכב&oldid=37921854"