טיוטה:גישת התמורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גישת התמורות היא דרך ללימוד תנ"ך שהתפתחה בישיבת עין צורים על ידי הרב דוד ביגמן והרב אביה הכהן (שהיה ר"מ בישיבה) עם ד"ר חזי כהן. לפי גישה זו, בדומה לשינויים בהלכה לאורך הדורות שלאחר המקרא (תורה שבעל פה), כך הפערים והסתירות בחוקי המקרא נובעים משינויים במהלך התהוות התורה עצמה. דוגמה רווחת לתמורות שכאלה היא שינויים שהתרחשו בספר דברים, בעקבות המעבר ממציאות נוודית לישיבת קבע בארץ. השינויים יכולים לנבוע מהתפתחות מוסרית, אירועים היסטוריים, שינויים תאולוגיים ועוד. הישיבה הוציאה לאור ספר[1] שעוסק בגישה ומפתח אותה.

דוגמאות לגישה[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשיית סוטה[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיון בפרשיית סוטה[3] ניכר כי הכתוב מחוספס ולא רציף, ושיש בו כפילויות רבות וניסוחים סותרים, בייחוד בשאלה האם האישה אשמה בוודאות או שיש ספק באשמתה. חידושה של גישת התמורות היא בטענה שיש לחלק את הפרשייה לשני רבדים. ביסוד הפרשה עומדת פרשייה קדומה המניחה כי האישה אשמה בניאוף, וטקס הסוטה נועד לחשוף את אשמתה ולהביא עליה עונש ראוי. אך על גבי פרשייה זו נוסף רובד של הערות המבקש להטיל ספק באשמתה של האישה, ולא להעניש אותה באופן אוטומטי. רובד ההערות משקף את החידוש המוסרי של התורה, המבקשת להיטיב עם מעמדה של האישה בימי קדם, מגמה שהתעצמה בדברי חז"ל.

לימוד הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה נלמדת כיום בישיבת מעלה גלבוע במסגרת שיעורי פרשת שבוע עם הרב יהודה גלעד ובמסגרת שיעורי תנ"ך עם ד"ר חזי כהן.

  1. ^ 1 2 חזי כהן, אביעד עברון, גישת התמורות, ירושלים: ספרי מגיד, הוצאת קורן, 2019
  2. ^ הרב דוד ביגמן, הרב אביה הכהן, מוודאות לספק: עיון בפרשת סוטה, משלב כט, תשנ"ו, עמ' 11-25
  3. ^ ספר במדבר, פרק ה', פס' י"א - ל"א