טיוטה:אברהם מונסון
רבי אברהם מונסון (ה'ש"כ, 1549/1560, קהיר - ה'שע"ט, 1608/1609, קושטא) היה דיין, פוסק, מקובל וראש ישיבה בקהיר במאה ה-16.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במצרים בשנת ה'ש"כ (1549/1560) לאביו רבי חנניה. למד אצל רבי בצלאל אשכנזי, ובהמשך עבר לצפת, שם למד קבלה מפי האר"י ורבי חיים ויטאל[1], וייתכן שגם למד בישיבתו של רבי יוסף קארו. בגיל 19 כבר היה שוב במצרים, והצטרף כמסכים לפסקיו של רבי יעקב קשטרו[2]. החל משנת ה'שנ"ג ישב בבית הדין[3] ועמד בראשות ישיבה[4]. שמו התפרסם כפוסק משיב תשובות, וכן כמקובל הנוהג מנהגי חסידות[5]. התכתב עם גדולי דורו, בהם רבי שלמה הכהן ורבי שמואל די מודינה. היה סופר סת"ם, וכתיבתו זכתה לשבחים[6], והוא התפרנס ממנה ברווח. החזיק בספרייתו כתבי יד של חיבורים רבים[7].
למשך תקופה מסוימת נאלץ לברוח מקהיר לאלכסנדריה, אולי בעקבות רדיפה הקשורה לתפקידו כדיין[8].
בעשור הראשון של המאה ה-17 (בין השנים ה'ש"ס לה'ש"ע) היגר לקושטא, שם נפטר בשנת ה'שע"ט (1608/1609)
מתלמידיו היה רבי אברהם סכנדרי. בתו נישאה לרבי אברהם קאשטרו, אחיינו של רבי יעקב קאשטרו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החיד"א מעיד כי ראה את ספר דרשותיו בכתב יד. שתיים מדרשותיו שרדו והגיעו לידינו[9].
- קונטרס תשובות להשגותיו של רבי מנחם די לונזאנו על רבי חיים ויטאל[10].
- פירוש ("שיטה") על מסכת סנהדרין (וכנראה גם על מסכתות נוספות) - לא הגיע לידינו[11].
- שאלות ותשובות - כתב יד של חיבור השו"ת שלו היה למראה עיני החיד"א, רבי דוד קונפורטי וחכמים נוספים, אך לא הגיע לידינו. כמה תשובות ממנו נמצאו בספרי חכמי דורו והדורות שלאחריו רבי בצלאל אשכנזי[12], רבי שלמה הכהן (מהרש"ך)[13], רבי יעקב קשטרו[14], רבי יוסף מטראני[15], רבי ישעיהו באסאן[16], רבי אישטרוק אבן שאנג'י[17], החיד"א[18] והרב נסים חיים משה מזרחי[19] ותשובות אחדות נוספות הודפסו מכתב יד[20].
שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא נמנע מלחלוק על גדולי דורו, בהם למשל רבי שמואל די מודינה[21]. לשיטתו, יש לנסות לפרש את דברי "עמודי ההוראה" (הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש) בצורה שבה אין מחלוקת ביניהם[22]. כשאין אפשרות כזו, הוא מבכר את שיטת הרא"ש על פני הרי"ף והרמב"ם, "משום דבתראה [=אחרון] הוא, וראה כל דברי הגאונים ובחר מהם סולת נקייה"[23].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל גליק, תשובות חכמי מצרים האחרונים מגניזת קהיר כרך א בסדרת "חמודות מצרים", בהוצאת מכון שוקן 2018, עמ' יט-לו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לימים הגן על רבו זה מהשגותיו של רבי מנחם די לונזאנו.
- ^ שו"ת אהלי יעקב סימן יח
- ^ שו"ת אהלי יעקב עמ' לב
- ^ שו"ת מהריט"ץ הישנות סימן קנח
- ^ ראו למשל: חמדת ימים חלק ב פרק א אות מט.
- ^ שו"ת מהרש"ך חלק ב סימן רה וחלק ג סימן טז; קורא הדורות קמז; שם הגדולים מערכת גולים א עז
- ^ ראו למשל בשו"ת ר' חיים כפוסי סי' ד ושו"ת מהרי"ט חלק ב אבן העזר סימן מ.
- ^ בשו"ת ר' חיים כפוסי סימן נא נרמז שסיבת המעבר לאלכסנדריה היא משפטית. באותו הזמן פחות או יותר גלו גם הרב כפוסי ורבי מאיר גאויזון, שלושתם מחשובי הדיינים בקהיר, וייתכן שיש קשר בין הדברים.
- ^ "דרוש לנישואין", קובץ בית אהרן וישראל יג, תשנ"ח, עמ' ה-ז; "דרוש במעלת אברהם אבינו", מן הגנזים ב, עמ' נט-סו.
- ^ נדפס על ידי הרב יעקב משה הלל, "קונטרס אמרי אמת מכת"י", מקבצאל לח (ה'תשנ"ח) עמ' נה-פח.
- ^ ראו שו"ת רבי אישטרוק אבן שאנג'י סימן מב עמ' 267.
- ^ שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סימן כג וסימח ח
- ^ שו"ת מהרש"ך חלק ב סימן רד, חלק ג סימן ב וסימן סו
- ^ שו"ת אהלי יעקב סימן יט, כה, נ
- ^ שו"ת מהרי"ט חלק א סימן קד, קכא; חלק ב אבן העזר סימן לט
- ^ שו"ת מהר"י באסאן סימן יח
- ^ שו"ת רבי אישטרוק אבן שאנג'י סימן מב
- ^ ברכי יוסף חושן משפט ז טז
- ^ אדמת קודש חלק א אבן העזר סימן מ
- ^ שמואל גליק, תשובות חכמי מצרים האחרונים מגניזת קהיר כרך א בסדרת "חמודות מצרים", בהוצאת מכון שוקן 2018, עמ' 110-95.
- ^ שו"ת מהרשד"ם אה"ע קעה-קעו
- ^ שו"ת ר"ב אשכנזי סי' כג, ושו"ת מהרש"ך חלק ב סימן רד
- ^ שו"ת מהרש"ך חלק ב סימן ה
קטגוריה:ראשוני האחרונים
קטגוריה:רבנים מצרים
קטגוריה:תלמידי האר"י
קטגוריה:ראשי ישיבות בארצות האסלאם
קטגוריה:ילידי המאה ה-16
קטגוריה:נפטרים במאה ה-17