טיוטה:אברהם כפלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם כפלי
לידה 15 בינואר 1972 (גיל: 52)
סימפרופול, אוקראינה
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1999

ד"ר אברהם כפלי (נולד ב-15 בינואר 1972) הוא קומפוזיטור, חבר איגוד הקומפוזיטורים בישראל, פסנתרן, וחוקר ספרות ופולקלור קראי. הוא חזן וממלא מקום רב אשדוד לקהילת היהדות הקראית מאז שנת 2000, ורכז ליחסי-חוץ במזרח אירופה של היהדות הקראית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסימפרופול שבאוקראינה, ולמד ברוסיה ובישראל.

בשנת 1997 סיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה הממלכתית ברוסטוב על שם ס. ו. רחמנינוב בהתמחות קומפוזיציה אצל פרופסור ו. פ. קרסנוסקולוב ובהתמחות פסנתר-פופ-ג'אז אצל פרופסור ק. א. נזרטוב.

בשנים 1997–2003 המשיך את לימודיו לתואר שלישי בכיתת קומפוזיציה של פרופסור ו. פ. קרסנוסקולוב

בישראל למד קומפוזיציה אצל פרופסור אנדרה היידו בלימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן ברמת גן בשנים 1999–2001, ובנוסף למד גם אתנומוזיקולוגיה אצל פרופסור אדווין סרוסי באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 2001–2002. השלים את הדוקטורט שלו בקומפוזיציה בשנת 2003 באקדמיה למוסיקה ברוסטוב על דון (רוסיה). בשנת 2006 למד הנדסת סאונד בבית הספר לסאונד יואב גרא בתל אביב .

ב-27 באפריל 1999 עלה עם משפחתו לישראל, שם עיברת את שמו הפרטי מאלכסיי ל-אברהם.

עבד כמנצח על תזמורת הג'אז (ביג בנד) של הקונסרבטוריון ברחובות (2007- 2012).

כיום הוא עובד כראש החוג לעיבוד ממוחשב של מוזיקה ומורה לתיאוריה ופסנתר בקונסרבטוריון אקדמה אשדוד (משנת 2007).

חבר באגוד הקומפוזיטורים בישראל משנת 1999[1] .

בקהילה הקראית משנת 2000 מכהן בתפקידי חזן, שוחט וממלא מקום רב-אשדוד בעדה הקראית[2][3] . למד שחיטה קראית אצל הרב חפץ חיים הלוי והרב חיים בן יצחק לוי[2] . חבר ומזכיר "מועצת החכמים" (מועצת החכמים של הקראים בישראל) משנת 2009 עד 2019[2].

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתחומי הפעילות המחקרית של כלפי הוא איסוף, סיווג וסידור המורשת המוזיקלית הלאומית של הקראים. על בסיס תוצאות עבודת-שטח שלו בחצי האי קרים, כפלי פרסם לראשונה אוסף פולקלור מוזיקלי של קראי קרים בשם Sivri Sinek Saz. הספר כולל כ-430 עמודים, ובו מתועדים 199 יחידות של שירים עם תווים, טקסטים בשפה הקראית ותרגומם לרוסית. ספר זה פורסם בשנת 2018 בסימפרופול (חצי האי קרים).[4]

מחקרים של כפלי ברוסית, אוקראינית וקראית פורסמו באופן פעיל במדינות חבר העמים, מסוף שנות ה-90 עד תחילת שנות ה-2000.

כפלי נמנה עם מחברי הקטלוג "בית קברות קראי ליד העליץ'" (לבוב-האליץ 2000)[5], והוציא לאור את הספר "אגדות הקראים בקרים" (קייב 2002)[6].

משנת 2008 עוסק כפלי במחקר ומוציא לאור ספרי חכמי קראים בעברית, ביניהם: פינת יקרת מאת ר' יצחק בן שלמה אלדור (אשדוד 2009), פתח תקווה מאת ר' מרדכי סולטנסקיי (אשדוד 2011), תורת האדם וכבשונו של עולם מאת א.א.קזאז (אשדוד 2014), מהדורה ביקורתית בת שני כרכים של הספר מסה ומריבה מאת ר' אברהם פירקוביץ' (אשדוד 2019–2020)[7], ומלחמת חובה מאת ר' שלמה ידידיה בן אליעזר אפידה כהן (אשדוד 2023)[8].

יצירות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך הכזריה (2005-2018)

מוזיקה קאמרית[9][עריכת קוד מקור | עריכה]

ביג בנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הענן (טקסט מאת המלחין), למקהלה מעורבת, 1995
  • "Karaylarga" (לקראים!) - המנון קראי לפסוקיו של מיכאיל טינפוביץ' (בקראית-טורקית), קלוויר ופרטיטורה לתזמורת סימפונית ומקהלה[10]

ווקאלית[11][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סגיש" ("מחשבה") בשפה הקראית, לטנור ופסנתר, מילים מאת מיכאיל טינפוביץ'[12]
  • "הנערה עם פנים כמו הירח" (טקסט מאת ניזמי גנג'ווי [תרגום המלחין; תרגום רוסי מאת פאבל אנטוקולסקי, V. Uspensky, I. Bruny]), טנור, פסנתר, 1995 (גם גרסה לטנור, תזמורת קטנה, 1995)

פסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

• "אברהם כפלי. מלחין ופסנתרן"

סימפוניה תחנון (2002) המבוססת על ניגון יום-כיפור מצרי-קראי, 3 חלקים: [אלגרו - 9:16] [פסיון - 5:50] [פרסרו - 6:18] 2. סונטה לסולו כינור, 4 חלקים: אלגרו - 5:56 Lyric Pasionate - 4:59 אלגרטו פרסטו סונטה לפסנתר, 2 חלקים: אלגרו פרסטו פונומריוב-קרנליו, כינור; אברהם קפלי, פסנתר; ולרי ה\חלבניקוב/התזמורת הסימפונית הממלכתית האקדמית של רוסטוב-נה-דונו (מוזיקה ABCD: MFEK 0103, 2004)

• אלבום תקליטורים (2 תקליטורים): אברהם כפלי. יצירות מוזיקליות. (130 דקות)

1. קרמקורדינו

2. וריאציות לרביעיית כלי מיתר על שיר קראים קרים

3. "אלף בנך" ("למד את בנך") (1993)

4. "C(e)L(i)H(a"

5. "שיר המעלות", מוזיקת לילה לסינתיסייזר ALESIS (1993)

6. "חלומות הברון הצועני" (2000)

7. בראשית (1993)

8. קונצ'רטו לפסנתר (1997)

התזמורת הסימפונית הממלכתית, ולרי הלבניקוב, מנצח. "סונטת צ'לו" (1993) בישראל מאת ABCD Ltd 2006

• צור משלו. מוזיקה קאמרית מאת אברהם כפלי

התקליטור כולל יצירות קאמריות מאת קפלי אברהם, בין השנים 1992–2007:

צור משלו - היצירה לגיטרה סולו, נכתבה ב-2007 והוקלטה ב-2014 בביצוע של יורם זרביב (גיטרה) המבוססת על שיר העם הקראי והיהודי "צור משלו אכלנו"; סונטה לצ'לו ופסנתר ב-5 חלקים. מבוסס על המוטיב הליטורגי של קראים קרים "ברוך ה' יום-יום יעמס לנו". סובולב (צ'לו) והמחבר (פסנתר); מחזור השירים "הנערה עם הפנים כמו הירח" מאת ניזמי גנג'ווי, תורגם לעברית על ידי אברהם קפלי 2001), נכתב ב-1995 והוקלט על ידי המחבר (טנור, פסנתר) ב-2007, 2015. סוויטה לקלרינט ופסנתר, הולחנה ב-1992 והוקלטה בביצוע של רמזי קורטמולייב (קלרינט) והמחבר (פסנתר) ב-1993. דיסק יוצא לזכרו של אלי הארון בישראל על ידי CDI Ltd 2015 © אקו"ם.

• QARAYLARGA - זמירות קראים במזרח-אירופה

(בשפה הקראית-טורקית)

  • QARAYLARGA
  • אהבת פורים
  • LEBLEBICI
  • AY, QAPU, QARA QAPU !
  • שיר 1942
  • AQYZYM SENI
  • AY YARIQ GECESİNE
  • אבלאמית קפודן
  • EKİ KÖZÜN - EKİ ELMAZ
  • ALTYNLY FESLI
  • EVLERI VAR, HANE HANE
  • QONUSHMA HAVASY
  • ULUM VAR
  • TURNAM
  • TAN YILDIZI
  • QARASU BENIM, ÖZ BAZARIM
  • OREKE
  • פנטזיה על שני שירי קארים
  • SAGYSH
  • כפלי קייטרמסי

• "המחפשים והדורשים" - השירים הדתיים המסורתיים של הקראים האירופים

  • מחפשים ודורשים - הסופר ר' מרדכי יוסיפוביץ' סולטנסקי (לוצק, ראשית המאה ה-19)
  • שתה את היין שלך - ליד הנהר שמחה יצחק לוצקי (צופות-קעלא - 1761)
  • אור זורח מביתך - מאת ר. מרדכי;
  • פאר חתני - מחבר ר. תושבי הרופא;
  • יהי ביתך - מאת ר. יהודה;
  • שלום לך - מאת ר. אליהו;
  • יעלה החתן - מחבר לא ידוע;
  • על אהבתך - מחבר ר. יהודה הלוי;
  • יוצר אעולמים - מאת ר. יצחק (צ'ופות-קעלא 1755–1826)
  • יבורך יה - הסופר ר. יצחק (חופות-קייל 1755–1826)
  • אשריכם ישראל - מחבר אלמוני;
  • שמך רם ונשא - ר' שמואל אגא, שופט ונשיא בצ'ופות-קעלא (1716–1769)
  • אודך אל כי דליתני – ר' ישראל בן משה נג'ארה (דמשק תקכ"ה)
  • יחיד ונורא - ר. יוגודה מרולי.
  • עורי נפשי - הרב עזרא בן ניסן הרופא (המאה ה-17 של טראקאי)

בישראל על ידי CDI Ltd 2015 אקו"ם, © אברהם קפלי.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיפור על בחור עצלן: אגדה עממית קאראית / טרנסליטרציה עם תרגום O. Kefeli // תפרים של סיפורי חכמים: סיפורי עם: [אוקר.]. - ק.: ראש התמחות. הוצאה לאור ממשלתית למעוטים, אוקראינה, 1998. - עמ' 86–92. — 221 עמ'. - 1000 עותקים. — ISBN 966-522-051-9.
  • קטלוג מצבות מבית העלמין הקראי בעיר העליץ' (אוקראינית) / I. Yurchenko, O. Kefeli, N. Yurchenko, O. Beregovsky; משרד התרבות והתעלומות של אוקראינה, לאומי. שמורת טבע "דבני גליך", גליצק. Sci. איזט.-תרבויות. t-vo. - לבוב-גליך, 2000. - 256 עמ'. - 500 עותקים.
  • סיפורי הקראים בקרים (Kyrymdaki karailarnyn masallary) . בשפה קראית עם תרגום רוסי מאת א' כפלי. — וצאה לאור ממשלתית למעוטים, אוקראינה, 2002. - 256 עמ'. - 300 עותקים. — ISBN 966-522-177-9.
  • קראים: חוברת הסבר על ההיסטוריה של הקראים של קרים ועל יסודות הדת הקראית / comp. א' כפלי. - אשדוד, 2002. - 28 עמ'.
  • אלבום "Karaite Hadj to the Holy Land" = אלבום "Karaite Hadj (Pilgrimage) to Holy Land"/ הידור א. כפלי - Slippery-Rock, ארצות הברית - Simferopol, אוקראינה: International Institute of Crimean Karaites, 2004 (אנגלית).
  • מוציא לאור הספר "פינת יקרת" מאת הגחם הקראי יצחק בן שלמה. אשדוד, 2008.
  • הוצאת הספר "פתח תקווה" על דקדוק השפה העברית של הקראי גהם מרדכי סולטנסקי. אשדוד, 2011.
  • הוצאת הספר "תורת האדם" מאת המאיר הקראי איליה איליץ' קאזס. אשדוד, 2014.
  • הוצאת הספר "סודות עולם" מאת המאיר הקראי איליה איליץ' קאזס. אשדוד, 2014.
  • אוסף פולקלור מוזיקלי של הקראים קרים / comp. א' כפלי. - סימפרופול: IP Zueva T.V., 2018. - 432 עמ'. - 300 עותקים. — ISBN 978-5-6040876-9-5.
  • הוצאת הספר "מסה ומריבה" מאת אברהם פירקוביץ', בצירוף נספח חיבור ההסבר מאת א' כפלי "צדק ושלום", בשני כרכים. אשדוד, 2020.
  • הוצאה לאור של הספר "מלחמת חובה" מאת החכם שלמה ידידיה בכה"ר אליעזר אפידה הכהן זצ"ל, אשדוד 2023.

מאמרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עדה או לאום דתי" יחד עם "קטעים ממאמרו של א.ס. קויליו "הערות על חיי הקראים" בהערות ותוספות מאת א.ו. כפלי // מפעלים מדעיים יהודיים באוקראינה בשנות ה-20–30 של המאה ה-20. . : NAS של אוקראינה, 1997. עמ' 109–132.
  • המורשת התרבותית של הקראים מהעליץ' ולוצק: היסטוריה ומודרנה // אדמות גליץ' וגליציה בתהליכי יצירת הכוח של אוקראינה: חומרים של ועידת היובל המדעית הבינלאומית. - איבנו-פרנקיבסק - גליץ': מחזה, 1998. - עמ' 322–326. — ISBN 966-7365-30-1.
  • מורשת תרבות של הקראים של העליץ' ולוצק. היסטוריה ומודרנה. - הערות מדעיות. - ק.: המכון למחקרים פוליטיים ואתנו-לאומיים של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה, 1998. - עמ' 104–111. - (מדעי המדינה ואתנולוגיה; גיליון 4). — ISBN 966-02-0538-4.
  • אבולוציה סגנונית של מצבות קראיות וכתובות מצבות.
  • תרבות מוזיקלית מסורתית של הקראים קרים // היסטוריה ותרבות עמי הערבות קיסקוקסיה וצפון הקווקז: בעיות של יחסים בין-אתניים. - רוסטוב-על-דון: קונסרבטוריון רוסטוב על שם. S. V. Rachmaninova, 1999. - עמ' 224–239.
  • על היווצרותה ותפקידה הגלובלי של המחשבה המדעית הקראית באזור מערב אוקראינה וליטא המודרנית // קראימי גליץ': היסטוריה ותרבות: חומרים של הוועידה המדעית הבינלאומית. גליך, ו'-ט' אביב 2002. - לבוב-גליך, 2002. - עמ' 65–75.
  • שירים דתיים מסורתיים של הקראים בקרים / השירים המסורתיים של קריים קרים
  • על מקור הקראימיזם והופעתם של קראים בקרים // קאראימיקה. - 2007. - מס' 1. - עמ' 36–37.
  • תפקידן של הקהילות הקריות בירושלים, קונסטנטינופול, ליטא ופולין בפיתוח הספרות הקראית והעולמית // קאראימיקה. - 2007. - מס' 1. - עמ' 39–42.
  • בעיות של גישתו של מלחין מודרני לפולקלור מוזיקלי. חיפוש נתיבים באמצעות דוגמה של פולקלור קראי // ישראל XXI. - 2008. - מס' 10 (יוני).
  • בעיות של גישתו של מלחין מודרני לפולקלור מוזיקלי. חיפוש נתיבים באמצעות הדוגמה של פולקלור קראי // Uluslararası karay çalışmaları sempozyumu. סימפוזיון בינלאומי על לימודי הקראים: הליכים, 05-08 באפריל 2010. - Bilecik: Bilecik Üniversitesi, 2011. - עמ' 711–742.
  • הלווייתו של חזן יוסף בנו של אליהו סדיק באיסטנבול // חדשות המינהל הרוחני של הקראים של הרפובליקה של קרים. - Evpatoria, 2018. - ינואר (מס' 26 (35). - עמ' 9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית על המלחין הקראי אברהם קפלי ב-NTV
  • אברהם כפלי על עצמו ועל יסודות הקראייזם (מחזור של 7 שיחות)
  • "Abraham Kefeli" (באנגלית). איגוד הקומפוזיטורים בישראל. אורכב מ-המקור ב-2020-07-01. נבדק ב-2020-07-01.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Abraham Kefeli". Ассоциация композиторов Израиля (באנגלית). איגוד הקומפוזיטורים בישראל. אורכב מ-המקור ב-2020-07-01. נבדק ב-2020-07-01.
  2. ^ 1 2 3 "חברי מועצת החכמים". היהדות הקראית העולמית. אורכב מ-המקור ב-2019-06-09. נבדק ב-2018-03-23.
  3. ^ "קהילת אשדוד". היהדות הקראית העולמית. אורכב מ-המקור ב-2017-10-16. נבדק ב-2020-08-06.
  4. ^ Sivri Sinek Saz. Anthology of crimean karaim`s musical folklor. Book+CD, eBay (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Karaite cementary near Galich, eBay (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ The folk tales of Crimean Karaites, eBay (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ מסה ומריבה מאת אברהם פירקוביץ Massah and Meribah Масса Умрива in 2 volumes, באתר eBay (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ ספר מלחמת חובה לחכם קראי שלמה ידידיה בן אליעזר אפידה כהן, באתר eBay (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ CHAMBER MUSIC by Abraham Kefeli - YouTube, www.youtube.com
  10. ^ Qaraylarga Къарайларгъа - гимн караимам, סרטון בערוץ "Abraham Kefeli", באתר יוטיוב (אורך: 04:29)
  11. ^ Vocal Music by Abraham Kefeli, YouTube
  12. ^ Sagysh, סרטון בערוץ "Abraham Kefeli", באתר יוטיוב (אורך: 02:11)