טבח גואנגשי
| חלק ממהפכת התרבות בסין | |
|---|---|
| תאריך |
1966–1976 (כ־10 שנים)  |
| מקום |
גואנגשי |
| סוג |
טבח |
| הרוגים | 100,000-150,000 |
|
(למפת גואנגשי רגילה)  טבח גואנגשי | |
  | |
טבח גואנגשי (בסינית מפושטת: 广西大屠杀; בפין-יין: Guǎngxī Dàtúshā) התרחש על רקע אידאולוגי בגואנגשי במהלך מהפכת התרבות בסין, וכלל לינץ', קניבליזם ורצח שיטתי. על פי הערכות, מספר המתים הכולל בטבח נע בין 100,000 ל-150,000.
הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1966 החלה מהפכת התרבות בסין. בהדרגה, נוצרו בגואנגשי שני פלגים: הפלג המכונה "המפלגה המאוחדת" תמך ללא תנאי ביו"ר גואנגשי, וויי גואוצ'ינג (אנ') הקומוניסטי, בעוד שהפלג המכונה "סיעת 4.22" התנגד לאידאולוגיה של וויי או לא תמך בה במלואה. עד מהרה החלו להתפתח עימותים אלימים בין הפלגים באזורים הכפריים של גואנגשי. האלימות גברה באפריל 1968, כאשר המפקד הצבאי של האזור, הואנג יונגשנג (אנ'), הכריז על סיעת 4.22 כ"ארגון ריאקציוני" והורה על דיכויו. בקיץ 1968 התפשטו העימותים גם אל האזורים העירוניים של המחוז.
בטבח השתתפו בעיקר המשמרות האדומים, חברי המפלגה הקומוניסטית של סין ואנשי המיליציה המקומית. שיטות ההרג כללו עריפת ראשים, הכאה, קבורה בחיים, סקילה, הטבעה, פיצוץ, תלישת איברים פנימיים ועוד.[1] באחד המקרים משנת 1968, מורה בבית ספר תיכון הוכתה למוות בידי תלמידיה, שלאחר מכן התעללו בגופתה ואכלו חלקים ממנה.[2][1] במקרה נוסף, קן גואורונג, שהיה נציג המחוז בכמה מהקונגרסים הלאומיים של המפלגה הקומוניסטית, הוביל רצח אדם באמצעות קשירתו למטען דינמיט ופיצוצו.
בחלקים מסוימים של גואנגשי, כגון וושואן (אנ') ווומינג (אנ'), בוצע קניבליזם נרחב ומאסיבי אף על פי שלא היה רעב המוני. על פי רישומים ציבוריים, לפחות 137 אנשים נאכלו, ואלפים השתתפו בקניבליזם.[3] מתועדות גם מגוון צורות של קניבליזם. באזורים הכפריים נשא הקניבליזם אופי פולחני.[4] הקניבליזם נתמך על ידי משרדי המפלגה הקומוניסטית והמיליציה המקומיים, אך אין ראיות לכך שהובא לידיעתם של מנהיגי המפלגה הקומוניסטית הלאומית. כאשר ראש הממשלה הראשון של הרפובליקה העממית של סין, ג'ואו אנלאי, שמע על מעשי הקניבליזם, הוא הורה לבכירי המפלגה לפעול להפסקתם, אך פקודתו כנראה לא יצאה לפועל.[2]
חקירה והעמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה הקומוניסטית הקימה ועדות חקירה לגבי הטבח הן ב-1981 והן ב-1983. הוועדות קבעו שישנם כ-89,700 מקרי מוות מזוהים, למעלה מ-20,000 נעדרים ולמעלה מ-30,000 מקרי מוות בלתי מזוהים; לפחות 3,700 בני אדם מתו במהלך לחימה ישירה, 7,000 נרדפו למוות ו-79,000 הוכו או נורו למוות באופן מתוכנן ושיטתי.
חלק מהמעורבים בטבח נידונו ונענשו במאסר.[5] בוושואן, 15 אנשים שהשתתפו בקניבליזם הועמדו לדין ונידונו לעונשים של עד 14 שנות מאסר. 91 מחברי המפלגה הקומוניסטית הסינית המקומית הושעו מהחברות במפלגה, ו-39 פקידים נוספים הורדו בדרגה או ששכרם הופחת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 How political hatred during Cultural Revolution led to murder and cannibalism in a small town in China, South China Morning Post, 2016-05-11 (באנגלית)
- ^ 1 2 RUDOLPH, BARBARA (2001-06-24). "Unspeakable Crimes". Time (באנגלית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2023-08-25.
- ^ The New York Times, A Tale of Red Guards and Cannibals, The New York Times, 6 בינואר 1993
- ^ Terry Gross, Newly Released Documents Detail Traumas Of China's Cultural Revolution, NPR, 5 במאי 2016
- ^ Southerl, Daniel (1996-07-07). "DEVOURING THEIR OWN". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-08-25.