טאקע מאמע
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | אריאל כהן |
|---|---|
| הופק בידי | אריאל כהן, שלום אייזנבך |
| תסריט | אריאל כהן |
| עריכה | שיר קומאי, יניב צדיק |
| שחקנים ראשיים |
זוהר כהנוב חני פרץ ענבל גלאם הדס קלדרון |
| מוזיקה | חגי דיין |
| צילום | יאיר בניסטי |
| מדינה |
 ישראל |
| הקרנת בכורה | 2011 |
| משך הקרנה | 75 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| הכנסות | 80,000 צופים בישראל |
| דף הסרט ב־IMDb | |
טאקע מאמע (בעברית: אכן אמא) הוא סרט נשים חרדי משנת 2011 בכתיבה, הפקה ובימוי של אריאל כהן, עם זוהר כהנוב, חני פרץ, ענבל גלאם והדס קלדרון בתפקידים הראשיים.
סרט נשים חרדי הוא סרט שנוצר במקור עבור קהל של נשים חרדיות. בסרטים אלה מופיעות רק נשים חרדיות צנועות ויש בו מסר יהודי חינוכי. הסרטים מופקים ומופצים באופן עצמאי ומוקרנים בחגי ישראל לנשים חרדיות.
העלילה היא על אישה חרדית עיוורת שבתה נחטפת. מסע החיפושים מפגיש אותה עם עברה המפוקפק. בסרט משתתפות רק נשים. הגבר היחיד נשמע רק בקולו.
הסרט היה הבחירה הרשמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, במסגרת סרטי הפרינג'. (אוקטובר 2011).
בסרט צפו כ-80,000 איש בישראל רובן נשים חרדיות אך הוא הוקרן גם בסינמטקים לקהל מעורב.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעמי כץ (זוהר כהנוב) היא צעירה חרדית עיוורת שמגדלת את בתה אלישבע בת שבעת החודשים ביחד עם העוזרת המסורה שלה חיה (ענבל גלאם). בעלה הוא אברך בישיבה ומבלה שם את רוב זמנו.
באחד הימים הן יוצאות לפארק עם אלישבע. חיה יוצאת לקנות מים בסופרמרקט סמוך וליד נעמי מתיישבת בחורה שמציגה עצמה כאסתי שוורץ ופותחת בשיחה עם נעמי. בסוף השיחה מרגישה נעמי שאלישבע נעלמה, היא פותחת בצעקות, נופלת, נפצעת ומועברת לבית חולים.
המשטרה פותחת בחקירה, רכב עם כרוז נוסע ברחבי בני ברק עם בקשה לעזור במציאת הילדה. הבעל נמצא כל הזמן בישיבה ומשוחח אתה בטלפון. החקירה והחיפושים לא עוזרים.
רבנית מציעה לנעמי לפנות לחוקרת הפרטית תיקי (חני פרץ) שהיא אמנם אינה חרדית אבל מעולה. תיקי מניחה שאסתי ביקרה בסופרמרקט הסמוך כדי לקנות בקבוק מים לאלישבע. הן מזהות את אסתי במצלמות האבטחה ותיקי עולה על זהותה בעזרת כרטיס האשראי שלה. היא מגלה ששמה האמיתי הוא אפרת קופר (הדס קלדרון) וכי הייתה מאושפזת בבית חולים. הן ממהרות לבית החולים ומגלות כי הייתה מאושפזת שם בגלל מניה דיפרסיה. הן מקבלות את כתובתה וממהרות אל דירתה שנמצאת ריקה. תיקי מוצאת שם הזמנה לכרטיסים לפריז. הן ממהרות לנתב"ג שם מסתבר להן שהטיסה לפריז עם אפרת ואלישבע כבר יצאה.
תיקי ונעמי רוכשות כרטיסים לפריז ומשתכנות במלון מול ביתה של אפרת. תיקי פונה לשלטונות לבצע בדיקת DNA ומסתבר שאפרת היא אכן האמא הביולוגית של הילדה. מסתבר שאפרת הייתה חולה במניה דיפרסיה וויתרה על בתה מחוסר ברירה. האימוץ לא היה רשמי וגם בקהילה החרדית לא ידעו על כך. בישראל סורבה נעמי לאימוץ רשמי בגלל שהיא עיוורת.
תיקי ונעמי מגיעות לדירת אפרת. היא מרשה לנעמי לגעת באלישבע שנקראת כעת חנה. הן נפגשות שוב בבית המשפט בתל אביב ואפרת מרשה לנעמי לשאת את חנה/אלישבע בידיה בפעם האחרונה.
כעבור זמן - נעמי נכנסת להיריון ויולדת את אלימלך אבל עדיין מתגעגעת לאלישבע שלה.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| זוהר כהנוב | נעמי כץ | אמא עיוורת |
| חני פרץ | תיקי | חוקרת פרטית |
| ענבל גלאם | חיה | עוזרת לנעמי |
| הדס קלדרון | אפרת קופר | האם הביולוגית |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"טאקע מאמע", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "טאקע מאמע", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- טאקע מאמא, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קדימון לטאקע מאמע, באתר יוטיוב
- אריאל כהן וזוהר כהנוב מתראיינים על טאקע מאמע בערב חדש, באתר יוטיוב
- סצנה מהסרט, באתר יוטיוב
- טאקע מאמע, בספר הקולנוע הישראלי
- טאקע מאמע, באתר אידיבי
- טאקע מאמע, באתר קרן רבינוביץ
- כתבה על אריאל כהן והסרט החרדי, באתר ישראל היום
