חסידות מרקישוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוהל מרקישוב בבית הקברות היהודי בוורשה

חסידות מרקישוב הייתה חצר חסידית שהתקיימה בארבעת העשורים שטרם מלחמת העולם השנייה, ענף מבית איזביצה והמשך ישיר לרבי צדוק הכהן מלובלין. אדמו"רי החסידות התגוררו בלובלין, מרקישוב (ומשם נגזר שם החסידות) וורשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם משה ויינטרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי החסידות, רבי אברהם משה ויינטרוב, נולד בסביבות שנת ה'תרט"ו בז'ליחוב[דרוש מקור], והיה חסידם ותלמידם המובהק של האדמורי"ם רבי יהודה לייב איגר ורבי צדוק הכהן מלובלין, ממשיכי דרכו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה. לאחר פטירתו של רבי צדוק ללא צאצאים הוכתר רבי אברהם משה לממשיכו.

כרבו רבי יהודה לייב מלובלין, היה גם רבי אברהם משה מאחר בתפילתו ועוסק בהכנות שעות רבות. דברי התורה שהשמיע נחשבו לעמוקים ביותר.

תחילה ישב באחד מפרוורי לובלין, מאוחר יותר עבר לזליחוב ומשם למרקישוב על שמה נקרא "הרבי ממרקישוב", ומשם לוורשה, בה נפטר ונקבר בי"ח בשבט תרע"ה או תרע"ח.

רבי יהושע עוזיאל ויינטרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי יהושע עוזיאל מילא את מקומו.

כאביו היה מאחר בתפילתו, ושיחותיו לחסידיו נמשכו שעות ארוכות.

מספר חסידיו היה מועט. לפי מחקר שערך החוקר מרצ'ין וודזינסקי (פול') בשיתוף אוניברסיטת פרינסטון עולה כי למרקישוב היו שני שטיבלך בלבד בפולין[1]. מסופר עליו כי היה שולח את חסידיו לנסוע לחצרות אחרות.

רבי יהושע עוזיאל מיעט להביע את דעתו בנושאים ציבוריים, אך תמך בהקמת אגודת ישראל והשתתף באחת מהאסֵפות הראשונות שלה בפולין. בשנת תרצ"ה היה בין החותמים על קריאה לתיקון בנושאי הסת"ם בפולין.

נפטר בגטו ורשה בשנת תש"ג ונקבר באוהל אביו. המקום נהרס במהלך מלחמת העולם השנייה, ומקום האוהל זוהה בשנת ה'תשנ"ט ושופץ מחדש.

אישים בחצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין חסידי מרקישוב:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי מושקוביץ, מלאכי עליון, ירושלים ה'תשכ"ו, עמ' ל"ו-ל"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. המחקר בתרגום לעברית מובא כאן וכאן
  2. ^ נכדו שנקרא על שם רבי יהושע עוזיאל ממרקישוב הוא הסופר החסידי יהושע עוזיאל זילברברג.