חנן שי

חנן שי

מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
עיטורים
צל"ש הרמטכ"ל
תפקידים אזרחיים
מרצה

חנן שי-שוורץ הוא אלוף-משנה במילואים ומומחה בחשיבה ותכנון אסטרטגי צבאי ומדיני, פיתוח מנהיגות, וקבלת החלטות ועבודת מטה.

שי-שוורץ הוא דוקטור למדע המדינה, ומשמש כמרצה בכיר לאסטרטגיה צבאית ומדינית במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ובמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

בן למקימי חניתה ויליד הקיבוץ, גדל והתחנך בקריות. הוסמך לקצונה ב-1966 וב-1967, כעוזר קצין הקשר של חטיבה 8 השתתף במלחמת ששת הימים בקרבות החטיבה בסיני וברמת הגולן. במלחמת ההתשה בסיני ואחריה היה מפקד פלוגת קשר במפקדת גייסות השריון וקצין אג"ם קשר באוגדת סיני.

במלחמת יום הכיפורים שימש כקצין קשר חטיבתי בדרגת רס"ן בחטיבה 188. ארגן צוותי טנקים למערכה, ונטל חלק בקרבות הבלימה וההבקעה ברמת הגולן. על כך עוטר בצל"ש רמטכ"ל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה עמד בראש מחלקת פיקוד ושליטה במטכ"ל. יזם והקים מספר תוכניות להכשרה מקצועית של מפקדי צה"ל.

בשלהי שנות ה-80 הקים ביחד עם בנימין עמידרור את תוכנית "ברק" במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), שיזם האלוף יוסי פלד. התוכנית עסקה בלימוד מעמיק של היסטוריה צבאית, בניתוח קרבות ומערכות ובביקורת אקדמית של תהליכים צבאיים.

בנוסף הגה ועיצב את המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק), וייזם תוכנית "בני חיל", תואר שני בלימודי צבא וביטחון מטעם צה"ל באוניברסיטת בר-אילן למג"דים ומ"פים במילואים.

עבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה באוניברסיטה העברית בהדרכת יהושפט הרכבי, עסקה בתפקוד המנהיגות הישראלית במלחמות ושימשה בסיס לזינוק של מדריכי הכשרה מקצועיים למערכת הביטחון, ומשרדי ממשלה וסוכנויות אחרות^{[דרוש מקור]}.

שי מתמקד בחקר שורשי המתח המוסרי הגובר בדמוקרטיות מערביות ובהשפעותיו של מתח זה על יכולתן להתמודד עם איומים ומשברים. מאמרו "האתגר האינטלקטואלי במאבק נגד טרור פצצות אדם וטרור בלתי אנושי אחר" שראה אור ב-2006 בקובץ המאמרים "פצצה מתקתקת – המחבלים המתאבדים וההתמודדות איתם" (בעריכת חגי גולן ושאול שי, הוצאת משרד הבטחון), הוא מאמר יסוד המבטא את ההיבט הרעיוני-מוסרי של הנושא.

שימש כחבר בוועדת הבדיקה של רב-אלוף במיל' דן שומרון שבדקה את תפקוד המטכ"ל במלחמת לבנון השנייה.

ב-2020 פרסם דף עמדה בו הסביר את הבעייתיות המוסרית-חברתית ולכן הפוליטית הכרוכה בהתמודדות הגלובלית עם מגיפת הקורונה. לדבריו:

הגלובליזם בתפיסתו הנוכחי כשל וקרס, כשם שכשלו וקרסו לפניו הקומוניזם ותפיסות חברתיות אחרות. הסיבה לקריסתן הייתה שכולן התבססו על רעיונות כזב אוטופיים. רעיונות אוטופיים אלה נעוצים בדיסציפלינה ליברלית אירופית דומיננטית שמייסדיה "קפצו" מעגלת המהפכה המדעית בראשית דרכה, ויתרו על חשיבה תבונית והמשיכו, כמו הכנסיה, לדבוק בחשיבה מבוססת אמונה, רגשות לב ותעתועי דמיון. דיסציפלינה ליברלית אחרת, ידועה פחות, היא זו התבונית, המחויבת לאמת ולחוקיו האבסולוטיים של הטבע, שאומצה בדמוקרטיות האנגלוסקסיות, ואשר הודות לערכיה הן חוו תקופות ארוכות של צמיחה ושגשוג. הדיסציפלינה יכלה להתגייס לסייע לאירופה שלוש פעמים להיחלץ מהאסונות שגרמו תפיסותיה האוטופיות. בחינת הגלובליזם שקרס, לאור ערכיו התבוניים של הליברליזם התבוני, מובילה למסקנה שיש להיפטר ממנו לאלתר ולהחליפו בתפיסה גלובלית עדכנית וריאלית שתבסס על ערכיו של הליברליזם התבוני. מצער שבעשורים האחרונים חדר הליברליזם האמוני אף לדמוקרטיות אלה והפך מרכזים הומניים, בעיקר בארה"ב, לנושאי הדגל של ה"נאורות" "הליברלית" האמונית ההרסנית.

תפיסה עקרונית זו, המבוססת על התבוננות היסטורית מקיפה, שימשה לחנן שי גם בביקורתו על התנהלות ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. לשיטתו התמודדות עם האיומים הבטחוניים של ישראל (ושל מדינות בעלות מערכת ערכית דומה), לא יכולה להסתפק בהיבטים טקטיים, אסטרטגיים וגיאו-פוליטיים, אלא קודם כל עליה להישען על הבנת עומק של המימד המוסרי, מבלי שהדבר יבוא על חשבון יישום תובנות צבאיות מקצועיות. טיעונו המרכזי בהקשרה של המלחמה הוא שמפקדי צה"ל לא מילאו את הנדרש מהם על פי תורת המלחמה המוכרת בצה"ל מראשיתו, במרכזה חשיבות ההכרעה "הפיזית" על פני 'הרתעה' בכלל ואשליית "ההכרעה התודעתית" בפרט.

כאות הוקרה על תרומתו המקצועית ארוכת השנים לצה"ל, הוענקה לשי תעודת הוקרה על מפעל חיים על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי.

קישורים חיצוניים

• שַׁי חוֹשֵׁב שֶׁ... - הבלוג של חנן שי
• הדף של ד"ר חנן שי, מכון משגב
• חנן שי, באתר אוניברסיטת בר-אילן (באנגלית)
• מידע על חנן שי בקטלוג הספרייה הלאומית
• חנן שי, הרצאה על מחדל 2023, בערוץ של אורי מילשטיין, אתר יוטיוב
• חנן שי, שיחה על המגננה בגבול הדרום, בערוץ על המשמעות, אתר יוטיוב