חנן אילתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנן אילתי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בינואר 1910
סופוצ'קיניה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בנובמבר 1992 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה חנן קלנבורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנן אילתי (קלנבורט) (21 בינואר 191015 בנובמבר 1992) היה סופר עברי ויידישאי. ביידיש נכתב שמו קלענבורט, וכינוי נכתב איאלטי.

תולדותיו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנן אילתי (קלנבורט) נולד בסופוצ'קיניה, שבבלארוס. את הלשון העברית ספג בביתו ובבית הספר. בעת מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה לרוסיה, וחנן למד בבית ספר רוסי. בשנת 1918 חזר לסופוצקין, למד בישיבה בגרודנה, ושנתיים בגימנסיה עברית בעיר ביאליסטוק. בשנת 1928 סיים את לימודיו והתכונן לעלות ארצה.

עלה לארץ ישראל בשנת 1929, בעקבות אחיו הגדול יהודה, שהיה ממייסדי קיבוץ איילת השחר. יהודה שינה את שם המשפחה לאילתי וחנן - חונקה - הצעיר קיבל את השם. היה בתנועת "השומר הצעיר" ובמסגרתה הצטרף לקיבוץ "בנימינה", לימים גן שמואל ועין שמר.

בארץ ישראל נתפס לרעיונות המהפכניים של המפלגה הקומוניסטית הפלסטינית, פק"פ, השתתף בכמה פעולות טרור שלה, נחשד ונרדף על ידי הבולשת הבריטית, ונמלט מישראל לפריז בשנת 1933. שם הצטרף לחוגי השמאל היידישאי, וכתב בעיתונות השמאל היהודי.

בשנת 1936 התנדב למלחמת ספרד, קודם כעיתונאי יידיש, ואחר כך כלוחם. לחם בחזיתות השונות עד כניעת הבריגדות הבינלאומיות ופינויין. בצבא הרפובליקאי עלה בדרגה עד למפקד של גדוד מתנדבים יהודים ופולנים. היה גם עיתונאי צבאי ופרסם כתבות ממלחמת ספרד בעיתוני יידיש בעולם.

בחודש יוני 1940, עם הכיבוש הנאצי ברח אילתי לצרפת הכבושה. שם נכלא לזמן קצר במחנה מעצר. ידידיו הקומוניסטים בצרפת וספרד סייעו לו לברוח מאירופה למונטוידאו, אורוגוואי שבדרום אמריקה. שם המשיך בכתיבת ספריו ביידיש ומאמריו בעיתונות היהודית. משנת 1946 עד מותו ישב בניו יורק.

ספרו העברי הראשון של חנן אילתי, "במחילות", רומן מחיי החלוצים, יצא בשנת תרצ"ד 1934. הספר עורר בשעתו עניין, כיוון שנידונו בו, בגילוי לב, יחסי המין בין צעירי החלוצים. חנן אילתי פרסם גם סיפורים עבריים קצרים בירחון "מולד". וכן כתב ביידיש. יצירותיו נתפרסמו בכל רחבי התפוצות, במונטוידאו ובבואנוס איירס, בפריז ובטורונטו, במונטריאול ובמקסיקו, בווילנה ובוורשה.

ספריו תורגמו לספרדית ולאנגלית, ומהן שוב לאחר שנים, לעברית. חנן אילתי נפטר בניו יורק בשנת 1988, וזכה להיכנס לאחד הרומנים של יוסל בירשטיין, בספרו "פנים בענן", בדמותו של סופר יידיש מזדקן. במותו היה בן 81.

לאחר מותו, נדפס בשנת 1997, ויצא לאור, קובץ סיפוריו האחרונים, באנגלית, על ידי בנו וכלתו. הספר נדפס במונטגומרי, במדינת אלבמה שבארצות הברית. הספר אינו מצוי בקטלוג של בית הספרים הלאומי.

עם העלאת היומון "דבר" לרשת, נמצא שחנן אילתי ניסה לחזור אל העיתונות העברית, בראשית שנות החמישים. הוא פרסם ב"דבר" כמה רשימות מסע מאירופה ההרוסה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בעיקר מגרמניה, מולדתה של אשתו.[1]

ספרי חנן אילתי בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במחילות, סיפור מחיי החלוצים בארץ, שטיבל, 1934. - תורגם ליידיש בכותרת בום און קייטן, פאלעסטינע ראמאן, חנן איאלטי, קלענבארט, וילנה, הוצאת קלעצקין, 1936.
  • כי תמול אנחנו, רומן, תרגם א"ד שפיר, ספרי גדיש, 1955.
  • אין מנוס מברוקלין, רומן, תורגם מיידיש, אות, 1960.
  • נדפס בארץ ספרו ביידיש : דער מאן פון לע מיל, און אנדערע דערציילונגען, חנן איאלטי, תל אביב, הוצאת י"ל פרץ, תשל"ד, 1974.
  • הצ'ק והנצח, קובץ סיפורים, עקד, 1986. - הכותרת ביידיש: דער טשעק און די אייביקייט, נאוועלן, ח’ איאלטי, קלענבארט, מאנטעווידעא, ב’ רעזניקאוויטש, 1950.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים לנדאו, היינו הלוחמים הראשונים נגד הנאצים, ראיון מקיף בעיתון על המשמר, 15 באוקטובר 1972. אילתי נזכר בדברי המרואיינים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: אליזבת יאנג-ברוהל, "חנה ארנדט, בשל אהבה לעולם, ביוגרפיה", בהוצאת רסלינג, 2010.