חנה רוסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנה רוסין
Hanna Rosin
לידה 1970 (בת 54 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק סופרת ועיתונאית
מעסיק כתב העת האטלנטיק
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג דוד פלוץ
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנה רוסין (באנגלית: Hanna Rosin; נולדה ב-1970) היא סופרת ועיתונאית אמריקאית ומנהלת העריכה לשמע של ניו יורק המגזין.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסין, יהודייה[2] שנולדה בישראל, היגרה עם משפחתה לארצות הברית בשנת 1976. המשפחה התגוררה בשכונה, מגוונת מבחינה אתנית, בריארווד (אנ'), קווינס, אביה היה נהג מונית.[3][4][5] היא סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון סטיובסנט בשנת 1987, שם זכתה במספר תחרויות בצוות הדיבייט עם בן זוגה לדיבייט דייוויד קולמן.[6] היא למדה באוניברסיטת סטנפורד.[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסין הייתה מייסדת שותפה של "דאבל X", אתר הנשים שנסגר וכעת מחובר למגזין המקוון סלייט, ושל הפודקאסט של דאבל X (כיום ה-גלים).[4] היא גם כותבת בכתב העת "האטלנטיק". היא כתבה עבור הוושינגטון פוסט, הניו יורקר, GQ וניו יורק לאחר שהחלה את הקריירה שלה ככותבת בניו ריפבליק. רוסין הופיעה גם בדיילי שואו ובהקולבר ריפור בערוץ הקומדי סנטרל.

בעבר, הייתה המארחת המשותפת של הפודקאסט "בלתי נראה" ברשת NPR עם אליקס שפיגל.[8]

דמות שתוארה על ידי השחקנית קלואי סוויני בסרט "זכוכית מנופצת'" משנת 2003 על עמיתה של רוסין ב"ניו ריפבליק", סטיבן גלאס, הייתה מבוססת באופן חלקי על דמותה של רוסין.[9]

רוסין התמחתה גם בכתיבה על נושאים דתיים-פוליטיים, במיוחד השפעתם של נוצרים אוונגליסטים על הקמפיין לנשיאות ארצות הברית ב-2004.[10] היא המחברת של הספר "הרווארד של אלוהים: מכללה נוצרית במשימה להציל את אמריקה", שפורסם בספטמבר 2007. הספר מבוסס על סיפור ניו יורקי, העוקב אחר מספר צעירים נוצרים בפטריק הנרי קולג', מוסד אוונגליסטי חדש המלמד את תלמידיו "להנהיג [את] האומה ולעצב [את] התרבות".

ב-2009 היא פרסמה מאמר שנוי במחלוקת בכתב העת האטלנטיק בשם "התיק נגד הנקה", ושאלה האם הלחצים החברתיים הנוכחיים לטובת הנקה מתאימים, והאם המדע התומך בכך, הוכיח העדפה זו באופן חד משמעי.[11] ב-2009 הייתה מועמדת לפרס המגזין הלאומי על הספר "חיי הבן",[12] סיפור על נערה טרנסג'נדרית צעירה. ב-2010 היא זכתה בפרס על תרומתה לחבילת סיפורים במגזין ניו יורק על ברית מילה. סיפוריה נכללו גם באנתולוגיות של "כתיבת המגזין האמריקאי הטוב ביותר 2007" וב"דיווח הפשע האמריקאי הטוב ביותר 2009".[13][14]

בשנת 2012 פרסמה רוסין את הספר "סוף הגברים: ועלייתן של הנשים" על היפוך התפקידים חסר התקדים בין גברים לנשים.[15] היא העבירה הרצאת TED בנושא בשנת 2010.[16] בהרצאה היא מפרטת את הופעתן של נשים ככוח רב עוצמה במקום העבודה האמריקאי. לדעתה של רוסין, הכלכלה המשתנה הזו אפשרה לנשים להשתמש בחוזקות הסטריאוטיפיות המגדריות ביותר שלהן כדי להצליח.[17]

ב-27 בפברואר 2012, לאחר מותה של סופרת הילדים ג'אן ברנשטיין (אנ'), רוסין כתבה מאמר ביקורתי על סדרת הספרים שלה. לאחר תגובות שליליות כלפיה רוסין פרסמה התנצלות.[18]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסין הייתה נשואה לדוד פלוץ (אנ'), עיתונאי אמריקאי ומנכ"ל אטלס אובסקורה לשעבר. הם גרו בוושינגטון הבירה עם שלושת ילדיהם לפני שהתגרשו.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרווארד של אלוהים: מכללה נוצרית במשימה להציל את אמריקה. אורלנדו, פלורידה: הארקורט. 2007.
  • "האם הנצרות גרמה להתרסקות?". האטלנטיק. 304 (5): 38–48. דצמבר 2009.
  • קץ הגברים: ועלייתן של נשים. ניו יורק, ניו יורק: ספרי ריברהד, 2012. מסת"ב 978-1-59448-804-7 מסת"ב 978-1-59448-804-7
  • הפטריארכיה מתה: פמיניסטיות, קבלו את זה. Slate.com (11 בספטמבר 2013).[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנה רוסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Hanna Rosin Joins 'New York' Magazine; Adrienne Green, Gazelle Emami, and Zak Cheney-Rice". New York Magazine. 8 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Weiss, Anthony (9 בדצמבר 2014). "What will New Republic exodus mean for American Jewish thought?". The Jewish Journal. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Rosin, Hanna. "Early Americans", The Washington Post,July 4, 2005. Accessed January 1, 2024. "For years they saved up their shekels and then, come July 4, 1976, they landed with the cork popping, ready to fete their new homeland on her 200th birthday.... The latest wave of immigrants to land in Briarwood are the Bukharan Jews, from the former Soviet Union."
  4. ^ 1 2 "Double X Profile: Hanna Rosin". אורכב מ-המקור ב-7 באוקטובר 2011. נבדק ב-2011-04-09. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Rosin, Hanna (2011-12-11). "Because There's Nothing Like a Great Old New York Hack - Reasons to Love New York 2011 - New York Magazine". Nymag.com. נבדק ב-2014-01-06.
  6. ^ "Stuyvesant Policy Debate Alumni". נבדק ב-2009-09-12.
  7. ^ "How David Plotz and Hanna Rosin make it work". Women's agenda. נבדק ב-2016-11-18.
  8. ^ "NPR's 'Invisibilia' Adds Third Host: Author Hanna Rosin". www.npr.org. נבדק ב-2016-04-06.
  9. ^ "Hanna Rosin, Washington Post staff writer, to discuss "religious right" on the campaign trail". Princeton University. אורכב מ-המקור ב-2007-06-10. נבדק ב-2007-09-12. Chloë Sevigny later portrayed her in "Shattered Glass" the movie about her New Republic colleague, Stephen Glass.
  10. ^ Julia Osellame (2005-11-05). "Right wing on rise, says writer". Daily Princetonian. אורכב מ-המקור ב-2007-11-06. נבדק ב-2007-09-12.
  11. ^ Hanna Rosin (באפריל 2009). "The Case Against Breast-Feeding". The Atlantic. נבדק ב-2009-09-18. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Leight, Elias. "A Boy's Life - Hanna Rosin". The Atlantic. נבדק ב-2014-01-06.
  13. ^ The best American magazine writing 2009, Columbia University Press: American Society of Magazine Editors, 1 לינואר 2010, ISBN 9780231147965. (באנגלית)
  14. ^ Toobin, Jeffrey; Penzler, Otto; Cook, Thomas H (2009-01-01). The best American crime reporting 2009 (באנגלית). New York: Ecco. ISBN 9780061490842.
  15. ^ Rosin, Hanna (8 ביוני 2010). "The End of Men". The Atlantic. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Hanna Rosin: New data on the rise of women, TED Conference, Dec 2010
  17. ^ Homans, Jennifer (2012-09-13). "A Woman's Place". The New York Times. נבדק ב-2012-09-20.
  18. ^ Rosin, Hanna (2012-02-27). "Jan Berenstain, co-creator of The Berenstain Bears, is dead. Good riddance to her books". Slate.com. נבדק ב-2014-01-06.
  19. ^ Rosin, Hanna (13 בספטמבר 2013). "The Patriarchy Is Dead: Feminists, accept it". Slate.com. The Slate Group. נבדק ב-5 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "חנה רוסין".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חנה_רוסין&oldid=38454824"