חורבת ענים העליונה
חורבת ענים העליונה (בערבית: ח'רבת ע'ווין אל פוקא) הוא אתר ארכאולוגי מצפון-מזרח להתנחלות שני בדרום הר חברון, שמנציח את קיומו של יישוב נוצרי מתקופת המשנה והתלמוד. האתר קרוי על שמו של יישוב קדום מתקופת ההתנחלות בשם ענים. חלק מהאתר מצוי בתחום תוכנית בניין העיר של שני.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבת החורבה נמצאים מתקנים חקלאיים, בורות מים, גדרות צאן, בית קברות ושרידי בית כנסת. בראש הגבעה נמצאו שרידי מצודה מתקופת הברזל. מיקומה הגאוגרפי והממצא הקרמי שנתגלה בה הביאו לזיהויה עם עָנִים המקראית. "ענים" כלולה בתחום נחלת שבט יהודה לפי ספר יהושע: ”וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים”[1].
אוסביוס מקיסריה בן המאה ה-4 כלל את "ענים" בין יישובי דרומא, והבחין בין שני חלקיה של העיר: האחד מכונה "כפר גדול של יהודים", ומיקומו המשוער הוא "ח'רבת ע'ווין א-תחתא" (התחתונה); והשני מתואר כ"כפר אחר עניא סמוך לראשון, היום הוא כולו נוצרים הוא למזרח הראשון", ומיקומו המשוער הוא "ח'רבת ע'ווין אל-פוקא (העליונה), צפונית מזרחית ליישוב לשני. חלוקה זו, בין ענים התחתונה והעליונה, התקיימה גם בתקופת המקרא, ועדות לכך נמצאת בחרסי ערד, שם נזכרים (בכתיב חסר): ענים תחתנם ועלינם[2].
בנייה פלסטינית בלתי חוקית באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 הוקמו באתר בית ספר ומסגד בתוך הפוליגון של האתר הארכאולוגי, על אדמות מדינה שבשטח "הקו הכחול" של ההתנחלות שני. הפלסטינים הגישו בקשה לקבלת היתר, אך זו נדחתה. באוקטובר 2016 הוציאו רשויות האכיפה צו הריסה למבנה בית הספר. הם הגישו ערר על דחיית הבקשה להיתר, והערר נדחה.
לאחר מכן הגישו בקשה לקבלת פטור מהיתר, וגם בקשה זו נדחתה. הפלסטינים הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה למנוע את הריסת המבנה. בג"ץ נתן צו ארעי המונע את ההריסה. בספטמבר 2018 נמחקה העתירה בהסכמה, ונכון לשנת 2021 בית הספר הבלתי חוקי עומד על תילו[3].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוטי היימן, סקר היישוב ענים העליונה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ'.
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, הוצאת מוסד ביאליק, 1992, עמ' 82-81.
- ^ מתוך דו"ח בתי ספר בלתי חוקיים של הרשות הפלסטינית. עמ' 43-46