זעקת הנפטר

זעקת הנפטר
	כרזת הסרט בעברית
מבוסס על	החוש השישי
בימוי	אריאל כהן
הופק בידי	ניסים ורטה; ערן איבגי (ניהול הפקה)
תסריט	ניסים ורטה
עריכה	שאול חיון
שחקנים ראשיים	ניסים ורטה, אבי הורוביץ
מוזיקה	יהודה קונסמן (מוזיקה מקורית); איתי עמרן (שיר נושא, סיום - "נשמת כל חי")
צילום	רון ברברסקי
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	גרינטק
שיטת הפצה	CD, DVD, סטרימינג
הקרנת בכורה	2004
משך הקרנה	כ-51 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	אימה, דרמה, מסתורין, מיסטי, קולנוע חרדי
תקציב	כ-10,000 דולר

זעקת הנפטר (באנגלית: "Cry Of The Dead") הוא סרט אימה ודרמה ישראלי, מסוגת קולנוע חרדי שיצר ניסים ורטה בשנת 2004, הנחשב לסרט האימה החרדי הראשון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסים, סופר סת"ם ותלמיד כולל המתאכזר לחבריו, מוצא עצמו רדוף על ידי רוח רפאים לאחר מותו הטראגי של אחד מחבריו לספסל הלימודים.

רקע והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מבוסס על המותחן האמריקאי "החוש השישי" שיצא בשנת 1999. אמנם, אין דמיון ממשי בין שני הסרטים. העלילה הייתה חריגה במושגים החרדיים ועל הדיסק נכתב "מומלץ מגיל 14 בלבד".^[1] את הסרט כתב והפיק ניסים ורטה שאף שיחק בו בתפקיד ראשי, ובוים על ידי אריאל כהן.

יהי רצון מלפניך מלך רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד שלא יארע חס ושלום דבר תקלה על ידי (ניסים ורטה)

— מתוך פתיח הסרט

בהתייחס לתקציב הדל אמר ורטה בראיון לחדשות ערוץ 2: "הסרט הזה נעשה בעשרת אלפים דולר, תן לשפילברג תקציב כזה הוא לא מוציא סרט כזה".^[2]

לא עוד סרטים על ייצור שופר וכיבוד אב ואם, את העולם החרדי משגעים בימים אלה סרטי האימה. "זעקת הנפטר" של נסים ורטה, המבוסס על הלהיט ההוליוודי "החוש השישי", כבש את שוק הקולנוע החרדי בסערה, ושבר את שיאי המכירות.

— אלי אשד, גלובס

הסרט נחל הצלחה בקופות ועל כך תכנן להרחיב את ז'אנר סרטי האימה במגזר ואמר: "יש לי חזון של תעשייה שלמה של סרטי אימה לחרדים".^[3] ב-2005 התחיל לעבוד על יצירת שני סרטי אימה נוספים: "עולם התוהו" (2005) – שבאופן יחסי לקודמו, לא נחל הצלחה משמעותית ו-"תרפים" שלא יצא לאור.

אם כבר חשבתם שראיתם הכל אז יש לכם טעות חמורה. ניסים ורטה לא מסתפק בקומדיות ובדרמות המשפחתיות שבהם השתתף עד עתה, אלא מחליט לשבור את הכלים. ואכן לא רק הכלים נשברים כאן אלא גם הכללים, כמו הכלל הבסיסי שמי שמת - נקבר ונחתם, עד להודעה חדשה, או יותר נכון עד לתחיית המתים.

— אמציה האיתן, ערוץ 7