זכות אבות

זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.

אף שבמקור נזכר המושג כלפי שלושת האבות 'אברהם יצחק ויעקב', לעיתים משמש המושג 'זכות אבות' בכוונה לדורות האחרונים שבזכות מעשיהם זכה הבן למה שזכה.

מקור

המושג זכות אבות נזכר רבות בספרות חז"ל, הן במדרשים והן בתלמוד וכן בראשונים.

וכך כתב הרמב"ן על הפסוק "זה זכרי לדור דור":

וזה זכרי לדור דור - יחזור אל אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו אלהי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם...

— ספר שמות, פרק ג', פסוק ט"ו

במחקר, מחלוקת סביב קיומם ההיסטורי של האבות מעלה טענות שנוגעות גם למושג זכות האבות, ויש הרואים במסורת זכות האבות מיתוס שנועד לשרת אינטרסים פוליטיים מאמצע האלף הראשון לפני הספירה. ממצאים ארכאולוגים רבים שנמצאו מין המזרח הקדום ומקומות נוספים מצביעים על עדויות אפשריות למושגים המזכירים את רעיון זכות האבות, ויש הרואים במסורות אלו מאפיין בחברות המבססות את המעבר מחיי נדודים למושבות קבע חקלאיות.

עד מתי קיימת זכות האבות

בתלמוד ישנה מחלוקת אמוראים עד איזו תקופה הייתה קיימת אותה זכות אבות שבגינה אפשר היה לבקש חסדים וטובות מאת הקב"ה:

מאימתי תמה זכות אבות, אמר רב מימות הושע בן בארי... ושמואל אמר מימי חזאל... רבי יהושע בן לוי אמר מימי אליהו... ורבי יוחנן אמר מימי חזקיה

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ה, עמוד א'

במדרש לאחר שהובאו הדעות השונות אימתי תמה זכות אבות, הובאה דעת רבי אחא שסובר שלעולם זכות אבות קיימת

אמר ר' אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: "כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך

— ויקרא רבה פרשה לו, סימן ו

זכות אבות מוזכרת בברכת אבות שבתפילת העמידה: ”וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה”. לדעת הטור הטעם שנזכרה בברכה זו 'חסדי אבות', לומר שאף אם אכן תמה זכות אבות יש לקוות לגאולה מאחר שהבטיח הקב"ה לגאול את ישראל.

לדעת רש"י, לאחר שמשה רבנו ביקש מחילה עבור עם ישראל לאחר חטא העגל והזכיר בדבריו את זכות האבות, לימדו הקב"ה סדר תפילת "ג מידות של רחמים, על מנת ללמדו שאף אם תיכלה זכות אבות, יוכל עם ישראל להיוושע בזכות תפילה זו.

על מה סומכים היום

כאמור, על פי הדעות השונות בתלמוד (מלבד לדעת רב אחא, במדרש) היום תמה זכות אבות. בראשונים העירו מדוע אף היום בתפילות השונות אנו ממשיכים להזכיר ולהתפלל שנגאל בעבור 'זכות אבות' מאחר שכלתה.

לדעת בעלי התוספות אף שתמה 'זכות אבות', עדיין אפשר לבקש מחמת 'ברית אבות', כפי שנאמר בתורה ”וזכרתי את בריתי יעקב” (ספר ויקרא, פרק כ"ו) והכוונה אף לאחר גלות. ואף מה שאנו מזכירין בתפילות השונות, הכוונה לברית שנשבע אלוהים לאברהם יצחק ויעקב.

בתוספות הרא"ש כתב שנראה שכל דברי התלמוד שתמה זכות אבות הוא רק ביחס לרשעים שלא יוושעו בזכות אבות, אך כלפי הצדיקים עדיין זכות אבות קיימת, ולכך מובן מדוע נזכרת זכות אבות בתפילה.

קישורים חיצוניים

• זכות אבות באתר אספקלריה
• זכות אבות באתר מחלקי המים