זולטאן באנדה
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1883 ראצקווה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 60 בערך) |
| מדינה |
ממלכת הונגריה |
| השכלה |
|
  | |
זולטאן באנדה[1] (בהונגרית: Bánde Zoltán; ראצקווה, 27 באוקטובר, 1883 – כנראה אושוויץ, 1944) היה רב, הרב הראשי של העיר קישפשט (משנת 1950 רובע 19 של בודפשט, 60,000 תושבים), תאולוג.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ד"ר זולטאן באנדה הוא בנם של אליהו באנדה (נפטר ב-1940) ושל פאולינה גולדנר. בין השנים 1897–1907 היה תלמיד בית המדרש לרבנים בבודפשט. בשנת 1906 קיבל את הדוקטורט במדעי הרוח באוניברסיטת בודפשט (כיום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד), וב-1908 את הסמיכה לרבנות. בשנים 1908 עד 1912 היה הרב של צ'ונגראד, ומשנת 1912 כיהן כרב הראשי של העיר קישפשט שהייתה אז עיר עצמאית בגבול של בודפשט. חיו בה בשנת 1944 כ-3600 יהודים, שהשתייכו לזרם הניאולוגי. ב-1939 נעצרו הרב ד"ר זולטן בנדה (Zoltan Bande) והכומר הפרוטסטנטי המקומי משום שסיפקו לפליטים יהודים מפולין מסמכים מזויפים שהיו עשויים לסייע להם להישאר בעיר.[2] הרב באנדה היה דרשן ונואם בולט שעסק רבות גם בחינוך היהודי ובכתיבה. הוא גורש לאושוויץ ביולי 1944 ומת בשנת 1944 במקום לא ידוע (ככל הנראה עם הגעתו למחנה ההשמדה).
אשתו הייתה אולגה טאפלר (1886–?), בתם של דוד טאפלר ושל צילי אדלר, אותה נשא לאישה ב-26 בדצמבר 1909 בשורוקשאר (כיום רובע 23 של בודפשט, עיר של כ-25 אלף תושבים).[3]
ילדיהם:
- בתו ז'וז'נה באנדה (1913–1944),[4] נישאה לאיזידור רוזנברג. ונספתה בשואה.
- בתו אוה באנדה רעייתו של פטר גונצלר הרב של לורינץ. שניהם ניספו בשואה.
- בנו אנדראש (בנדי) באנדה (1915) נספה באושוויץ.
- בתו שארי באנדה (1921) נספתה באושוויץ.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסוף אל בסיר קיטאב אל מוכתבי. בודפשט, 1906.[5]
- מאמרים רבים בסקירה היהודית-הונגרית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף בן אברהם הכהן[6] (בערבית: Yusuf al-Basir) שהיה פילוסוף ותאולוג קראי שפעל בבבל או בפרס במחצית הראשונה של המאה האחת עשרה:
Al-Kitab Al-Muhtawi De Yusuf Al-Basir (Etudes Sur Le Judaisme Medieval, 12) (French and English Edition): Vajda, Georges:
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. זולטאן באנדה
- ידיעות יהדות סגד 2017
- דר' זולטאן באנדה באתר ההנצחה של אוניברסיטת אטווש לוראנד