ז'אן מישל סלנקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן מישל סלנקיס
Jean-Michel Salanskis
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 באפריל 1951 (בן 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Hervé Barreau עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Michel Olivier, Pierre Cassou-Noguès עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה קונטיננטלית
עיסוק מתמטיקאי, פילוסוף עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ז'אן-פרנסואה ליוטר, ז'אק דרידה, עמנואל לוינס, אדמונד הוסרל, מרטין היידגר, ז'יל דלז
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן מישל עמנואל סלנקיסצרפתית: Jean-Michel Emmanuel Salanskis ; נולד ב-5 באפריל 1951) הוא פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי, פרופסור למדע ופילוסופיה באוניברסיטת פריז X: נאנטר (סורבון). סלנקיס כתב על נושאים רבים ומגוונים ביניהם הפילוסופיה של המתמטיקה (והקשר בין מתמטיקה והרמנויטיקה), זמן וסובייקטיביות, סוגיות פוליטיות, ופילוסופיה יהודית.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה למד מתמטיקה וקיבל תואר שני (DEA) במתמטיקה עיונית. בין השנים 19741983 למד פילוסופיה אצל ז'אן-פרנסואה ליוטר. בשנת 1986 השלים עבודת דוקטורט תחת הכותרת Le continu et le discret (המתמשך והדיסקרטי).

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלנקיס הוא פרשן חשוב של פילוסופיה קונטיננטלית כמו ז'אק דרידה, עמנואל לוינס, אדמונד הוסרל, מרטין היידגר,[1] וז'יל דלז. הוא פרסם רבות באנגלית ובצרפתית. סלניקס כתב בין היתר על יהדות ועל פילוסופיה של המתמטיקה.[2][3]

בספרו La gauche et l'égalité (השמאל והשוויון) בוחן את השמאל הפוליטי נוכח האמירה הרווחת "השמאל אבוד".[4] לטענתו, כדי "לגלות מחדש" או "להמציא" את המשמעות של השמאל ובו בזמן להצדיקו כדי להחזיר את האחדות לקשת הפוליטית הדמוקרטית, יש לנסות להבהיר את מערכת היחסים הרדיקלית שמקיים השמאל עם העולם. החיבור מחולק לשלושה חלקים: ניתוח מהות השמאל, לפי מה ובמה הוא מוגדר (שוויון); בחינת המימד האתי שעל פיו מושתת ומוצדק. ולבסוף, ניסיון להגדיר את הדרכים שבהן השאיפה לשיפור העולם עוברת או לא.

בספרו "דרידה" משנת 2010, הוא מציג את הפילוסופיה של ז'אק דרידה בצורה נגישה עבור הקורא ההדיוט, ומראה את הזיקות בין עבודתו של דרידה לפסיכואנליזה, פוליטיקה-רדיקלית וספרות.[5]

בספרו Les temps du sens (זמנים של משמעות) הוא מתחיל בפרויקט של יסוד הרמנויטיקה מתמטית שניתן ליישם בתחומים כמו פילוסופיה של המדע, מדעי הקוגניציה ופילוסופיה של הדת.[6]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996 - "Heidegger" Belles Lettres.
  • 1997 - "Le Temps du Sens" (English: The times of the senses). Hyx.
  • 1998 - "Husserl". Belles Lettres.
  • 1999 - "Le constructivisme non standard" Presses universitaires du Septentrion.
  • 2001 - "Sens et philosophie du sens"(Paris : Desclée de Brouwer).
  • 2003 - 'Extermination, loi, Israël. Ethanalyse du fait juif" (English: Extermination, law, Israel: Eth-Analysis of the Jewish fate) Belles Lettres.
  • 2004 - "Talmud, science et philosophie (English: Talmud, science and philosophy) Belles Lettres.
  • 2006 - "Lévinas vivant" (English: Lévinas alive) Belles Lettres.
  • 2007 - "Territoires de sens" (English: Territories of the senses) Librairie Philosophique Vrin
  • 2008 - "Philosophie des mathématiques" (English: Philosophy of Mathematics) Librairie Philosophique Vrin
  • 2009 - "Vivre avec les mathématiques" (English: Life with Mathematics) Seuil.
  • 2009 - "La Gauche et L'égalité. (English: The Left and Equality) Presses Universitaires de France.
  • 2010 - "Derrida". Belles Lettres.
  • 2011 - "Le monde computationnel" (English: the Computational World) Editions Les Belles Lettres.

מאמרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 - "Continuity, cognition, linguistics", in The Continuum in Semantical Linguistics, C. Fuchs and B. Victorri (Ed.), Amsterdam/Philadelphia, J. Benjamins, 127-153.
  • 1995 - "Die Wissenchaft denkt nicht", in Tekhnema n° 2, trad. G. Collins, Paris, 60-84.
  • 1996 - "Idea and Destination" in Deleuze : A Critical Reader, P. Patton ed., Oxford-Cambridge, Blackwell, 1996, 57-80.
  • 1997 - "Analysis, Hermeneutics, Mathematics", in Otte, M., & Panza, M. (eds), Analysis and Synthesis in Mathematics, Kluwer Academic Publishers, 227-241.
  • 2000- "Sense and Continuum in Husserl", in Petitot, J., Varela, F.J., Pachoud, B., & Roy, J.-M., Naturalizing Phenomenology, Standford, Stanford University Press, 490-507.
  • 2002 - "Some Figures of Matter", in What is Materialism ?, Plì The Warwick Journal of Philosophy, Brassier, R. & Toscano, A. eds, vol. 12, Warwick, 2001, 5-13.
  • 2006- "Mathematics, Metaphysics, Philosophy", in Duffy, S., (ed.)Virtual Mathematics, Manchester, Clinamen Press, 46-64.
  • 2010- "The Early Levinas and Heidegger", in Levinas Studies, vol. 5, Pittsburgh, Duquenne University Press, pp. 43–64.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר רשמי (בצרפתית)
  • דף המרצה הרשמי באתר אוניברסיטת פריז X: נאנטר (בצרפתית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Derbyshire, Jonathan (2013-12-13). "Heidegger in France: Nazism and philosophy". Prospect Magazine (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-03-17.
  2. ^ Personal Website
  3. ^ "At Paris X Nanterre". אורכב מ-המקור ב-2012-06-07. נבדק ב-2020-02-01.
  4. ^ https://www.puf.com/content/La_gauche_et_légalité
  5. ^ Dan.com, frenchpubagency.com - Domain Name For Sale, Dan.com
  6. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-07-19. נבדק ב-2012-03-24. {{cite web}}: (עזרה)