ז'אן-פייר רוסלו

ז'אן-פייר רוסלו
Jean Pierre Rousselot
לידה	14 באוקטובר 1846; Saint-Claud, צרפת
פטירה	16 בדצמבר 1924 (בגיל 78); פריז, צרפת
מקום קבורה	פר לשז
מוסדות	קולז' דה פראנס (1923–1924); המכון הקתולי של פריס (1887–1922) ;
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד

זַ'אן-פְּיֶיר רוּסְלוֹ (בצרפתית: Jean Pierre Rousselot; 14 באוקטובר 1846 – 16 בדצמבר 1924) היה כומר וחוקר צרפתי. הוא נחשב לאחד מהאבות המייסדים של הפונטיקה, הדיסציפלינה המדעית החוקרת את צלילי השפה האנושית.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום לימודיו בתיכון החל ז'אן רוסולו ללמוד בסמינר לכמרים ברישמון (Richemont) והוסמך לכומר בשנת 1870. ככומר הוא למד פילולוגיה ולמד ספרדית, אנגלית וגרמנית. ב-1873 החל ללמד לטינית, יוונית עתיקה וספרות במשך שש שנים בסמינר ברישמון. ב-1879 החל לחקור את השפה המדוברת - בתחילה לצורך הדוקטורט שלו, גם בהשראת הדיאלקטים הצרפתיים השונים שהוריו דיברו.

רוסלו עזב את עבודתו ונסע ברחבי צרפת כדי להמשיך בלימודיו. בין השאר שמע הרצאות מאת אנרי בקרל על חשמל וטלגרפיה ושל רודולף קניג (אנ') על אקוסטיקה.

בשנת 1886 הוא בנה את המכשיר הראשון שלו ל"רישום חשמלי של המילה". גם כאן, הוא התעניין בעיקר בווריאציות בהגייה בניבים שונים. ב-1889 הוא הגיע למכון הקתולי של פריז (אנ') שהוקם זה לא מכבר, שם הקים את המעבדה הראשונה בעולם לפונטיקה.

רק ב-1891 הוא קיבל את הדוקטורט שלו, בעיקר בספרות צרפתית, עם תזה על השינויים הפונטיים בשפה בהשפעת ניבים. לימוד הניבים הביא לו כמה משרות הוראה בגרמניה. בין היתר, הוא הוזמן לאוניברסיטת גרייפסוולד (אנ'), לאוניברסיטת הומבולדט של ברלין (לנאופילולוגים), לאוניברסיטת מרבורג (אנ') ולאוניברסיטת קניגסברג (אנ').

בשנת 1895 הוא נבחר לעמוד בראש Société Linguistique de Paris ("החברה הבלשנית של פריז"). בעזרתו הוקמה המעבדה לניסויים פונטיים בקולז' דה פראנס. בתקופה זו עסק גם בסוגיית אובדן השמיעה. ב-1911, יחד עם תלמידו אובר פרנו (אנ'), הקים את ה-Revue de phonétique ("סקירת הפונטיקה"), כתב-עת שהיה קיים עד 1914.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עבד על איכון מיקומם של תותחי אויב וצוללות גרמניות. על כך מונה לאביר לגיון הכבוד.

לאחר המלחמה הפך רוסלו למרצה במכון לפונטיקה ניסיונית בקולז' דה פראנס. הוא מת בדירתו בפריז בשנת 1924 ונקבר בבית הקברות פר לשז.