ונסה ספרינגורה

ונסה ספרינגורה
Vanessa Springora
לידה	16 במרץ 1972 (בת 52); פריז, צרפת
מדינה	צרפת
מקום לימודים	Lycée Fénelon, Paris, אוניברסיטת פריז-סורבון, Escuela Internacional de Cine y Televisión
שפות היצירה	צרפתית
סוגה	רומן
יצירות בולטות	Le Consentement
פרסים והוקרה	פרס ז'אן-ז'אק רוסו (2020); Elle (2020) ;

ונסה ספרינגורה (בצרפתית: Vanessa Springora, נולדה ב-16 במרץ 1972 בפריז, צרפת) היא במאית, סופרת והעורכת הראשית של הוצאת הספרים ז'ולייאר. התפרסמה מאוד בעקבות ספרה "ההסכמה" (Le Consentement), המתאר את הפגיעה המינית שחוותה החל מגיל 14 על ידי הסופר גבריאל מצנף (אנ'), שהיה אז בן 49. הספר הפך לרב-מכר, השפיע עמוקות על השיח על אלימות מינית בצרפת ותרם לשינויים בחוק הצרפתי בנוגע לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרינגורה נולדה בשנת 1972 בפריז. הוריה התגרשו כאשר הייתה בת 13, אביה האלים עזב את הבית, והיא נותרה עם אם חד-הורית. היא בעלת תואר ראשון בספרות מודרנית מהסורבון בפריז.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 החלה לעבוד ב-Institut national de l'audiovisue (אנ') כסופרת ומנהלת. בשנת 2006 החלה לעבוד כעוזרת עורכת בהוצאת הספרים ז'ולייאר. היא כתבה וביימה סרטי טלוויזיה ביניהם הסרט Dérive ב־2006 וסדרת הטלוויזיה Quotidien בשנת 2016. בשנת 2019 מונתה לעורכת הראשית של הוצאת הספרים. בשנת 2021 הופיעה בפסטיבל הסופרים בירושלים.^[1] בספטמבר 2021 עזבה ספרינגורה את ההוצאה לאור.

הספר "ההסכמה" - Le Consentement[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2020 פרסמה ספרינגורה את ספר הזכרונות שלה "ההסכמה", שבו תיארה כיצד החל מגיל 13 היא פותתה, נוצלה מינית ונאנסה על ידי הסופר הנודע גבריאל מצנף, שהיה אז בן 49.

בספר היא מתארת כיצד נותרה במצב רגיש לאחר שהוריה התגרשו זמן קצר לפני שהגיעה לגיל 13, אביה האלים עזב את הבית, ואמה התפרנסה בדוחק בעבודתה בהוצאת ספרים. היא התלוותה לאמה לארוחת ערב, שם פגשה לראשונה את מצנף. בספר מתואר איך מצנף כתב לה מכתבים, חיכה לה מחוץ לבית הספר, ועקב אחריה ברחוב. בשלב מסוים הוא עבר לגור איתה בבית מלון על מנת להתחמק מהמשטרה. למשטרה דווח על האונס המתמשך שהוא ביצע, היא חקרה אותו לבסוף אבל החליטה לא לפתוח בחקירה.^[2]^[3]^[4]^[5]

פרסומו הימם את עולם ההוצאות לאור בצרפת כאשר יצא בגלוי נגד היסטוריה שלמה של פדופיליה ופגיעות מיניות אשר מצנף כתב עליהם בספריו ללא הסתרה לאורך כמה עשורים.^[6]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצנף היה סופר מוערך בשנות ה-70 וה- 80 אשר מרבית ספריו תיארו את יחסיו עם נערות צעירות מאוד. הוא כתב על כך בגלוי, וגם על נסיעותיו לפיליפינים שבהן שכב עם ילדים בני 10–11, במסגרת תיירות מין.^[7]

לדוגמה, כבר בשנת 1975 הוא הוציא לאור מאמר שלם שנקרא "מתחת לגיל 16" שבו כתב בפתיחות על יחסי מין עם ילדים, ועל זכותם של מבוגרים לקיים יחסי מין עם ילדים. בשנת 1977 הוא כתב מאמר שלם שבו הוא קורא לשחרר שלושה גברים שהואשמו בקיום יחסי מין עם קטינים בני 13 ו-14 על המכתב חתמו אינטלקטואלים, פסיכואנליטיקאים, פילוסופים נודעים, וסופרים מפורסמים וביניהם – רולאן בארת', סימון דה בובואר, וז'אן פול סארטר.

בשנת 1995 הוא כתב ספר שלם בשם בדוי על יחסיו עם ספרינגורה בשם "La Prunelle de mes yeux" בספר הוא מתאר את מערכת היחסים ביניהם ואיך הוא היתל במשטרה שחקרה אותו.

השפעת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר, "ההסכמה" התקבל באהדה, גם על ידי המבקרים וגם על ידי הקהל והפך לרב מכר במהירות.^[8]

ההשפעה על מצנף בן ה-83 הייתה מיידית. שלושת המוציאים לאור שלו הפסיקו לעבוד איתו, והוא נחקר במשטרה תחת חקירה פלילית.^[9] השערורייה של העבירות הפליליות הללו השפיעה על עוד דמויות ידועות בצרפת שתמכו והיו בחוג החברתי של מצנף. ביניהם הפוליטיקאי הצרפתי כריסטופר ג'רארד אשר טען כי לא היה מודע לפדופיליה של מצנף, אף על פי שהשניים היו חברים קרובים. חברים נוספים שהכחישו כל מידע על מעשיו הם ז'אן מרי לה פן, פרנסיס מיטרנד, איב סן לורן ובן זוגו פייר ברגה.^[10]^[3] שנתיים לאחר מכן מצנף ברח לאיטליה.

בעקבות פרסום הספר הממשלה הצרפתית הכריזה כי היא תשנה את החוק שגיל ההסכמה יהיה מעל 15.

הספר פורסם באנגלית בשם Consent על ידי הרפר קולינס בשנת 2021 וזכה לביקורות חיוביות בניו יורק טיימס ובגארדיאן ולאהדה רבה. מאז תורגם ל-30 שפות כולל לעברית.^[11]