ולטר פולק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר פולק
Walter Polak
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1913
הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1989 (בגיל 76 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולטר (זאב) פולקגרמנית: Walter Polak‏; 19131989) היה אדריכל נוף שפעל בישראל במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20.

אנדרטת יד לבנים לחללי קריית טבעון, פסל: יחיאל ערד, אדריכלות נוף: פולק ופרוכטר
גן בית־החולים סורוקה בשנותיו הראשונות
גינון בבית החולים קפלן, 1960
בריכת־נוי בגן הים־תיכוני בקלן, גרמניה

פולק נולד בגרמניה, בה החל לימודי רפואה באוניברסיטת בון. לאחר שנתיים נאלץ להפסיקם עקב חוקי נירנברג שנחקקו בספטמבר 1935. לאחר תקופת "הכשרה“ בקרבת המבורג, עלה לארץ ישראל ב-1935, במסגרת העלייה החמישית והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב. הוא החל לעסוק בגננות נוי, מעבר לעבודות השוטפות בקיבוץ.

ב-1942 התקבל לעבודה בתחום הגננות במסגרת קופת חולים - מחוז השרון. בתחילת שנות ה-50 התמנה לאדריכל גנים ונוף של קופת חולים. במסגרת זו החל לעסוק בתכנון וביצוע גנים של בתי־חולים ובתי־הבראה שהיו מאד פופולריים בשנים ההן.

ב-1964 הקים יחד עם חיים פרוכטר, משרד לתכנון אדריכלות נוף - "פולק את פרוכטר", שבו פעל פולק עד שנות ה-80.

עמיתו וידידו, שמריהו מרכס, הספידו בביטאון הארגון לגננות ולנוף בישראל: "הגנים שפולק תכנן ופיקח על ביצועם המדוקדק הם עד היום מן הגנים היפים ביותר בארץ". וכן "המיוחד בגנים שתוכננו על ידו היה פשטותם ושילובם בנוף הקיים מבחינה גיאובוטנית". פולק נהג לשלב בגנים אזורים מוצלים ובהם בריכות דגים שנועדו להשרות רוגע.[1]

המצבה על קברו של ולטר פולק בקריית טבעון, המשקיף על נוף העמק שכה אהב, נושאת את הכיתוב: "חייו היו קודש ליפי הנוף".

עבודות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, הוא עסק בגינון ופיתוח שכונות חדשות ב:שכונת רמות בירושלים, ערד, ימית, רביבים, ניצנים, מלכיה, גלעד, שובל, קריית ארבע, מגדל העמק, ועוד.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו מחוץ לישראל, נבעה מהמוניטין שצבר במשך השנים (ובמיוחד הגן בבית־ההבראה “שפרינצק” בנצרת, שזיכה אותו בהכרה מקצועית כחבר בארגון הבין־לאומי של אדריכלי נוף):

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה גוטר, המלה האחרונה בענף ההארחה, דבר, 9 באוקטובר 1968
  2. ^ מיכאל יעקובסון, הורסים יצירת מופת: בית ההבראה הנודע יוחרב לטובת שכונה בנצרת, באתר Xnet‏, 28 באפריל 2019
  3. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, היסטוריים, חדשניים, מקומיים - 13 המבנים הכי יפים בישראל, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2022
  4. ^ בתגובה על כתבה שעסקה ב-"13 המבנים היפים ביותר בישראל",[3] התפרסם בעיתון "הארץ" מכתב למערכת מאת בנו, מיכה פולק, שמיצר על כך ששמו של אדריכל הנוף שתכנן את הגן בבית ההבראה בזיכרון יעקב, ולטר פולק, נעדר מהכתבה
  5. ^ אתר למנויים בלבד מיכה פולק, ושמו של אדריכל הנוף?, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2022
  6. ^ מיכאל יעקובסון, סיבוב בחדר האוכל הנטוש בקיבוץ יפעת, 11 בספטמבר 2023
  7. ^ אנדרטה לזכר החללים תוקם בקרית־טבעון, למרחב, 15 במאי 1969
  8. ^ יוסף גילת, תכנון מרכז אזרחי בערד, על המשמר, 5 במרץ 1975
  9. ^ שלמה גבעון, הרואים את הנולד, מעריב, 20 במרץ 1975
  10. ^ הזוכים בפרס קרוון עד כה, אתר עיריית תל אביב - יפו
  11. ^ H. Weller, Schau-Kasten, RCH Koln Germany 10.8.1971