ויקיפדיה:ציטוט יומי/כל הציטוטים 2

היום
9 במאי 2024	המלחמה נגד היהודים הייתה תמיד סימן לרוע לב, לקנאה ולפחדנות. — פרידריך ניטשה על האנטישמיות (מקור)	עריכה - תבנית - שיחה

יולי
1 ביולי 2014	שמענו על הפיכת המים ליין בחתונה בקנה כמעשה נסים. אבל תמורה זו, בחסד האלוהים, מתחוללת למול עינינו בכל יום. הבט בגשם היורד מהשמים על הכרמים, שם הוא נכנס לשרשי הגפנים כדי להפוך ליין; עדות מתמדת לכך שאלוהים אוהב אותנו ואוהב לראותנו שמחים. — בנג'מין פרנקלין, 1779	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2014	משל לאדם שהיה מהלך בדרך: פגע בו ארי ונוצל (ניצל) ממנו – היה מספר והולך מעשה ארי; פגע בו דוב ונוצל ממנו – שכח מעשה ארי והיה מספר והולך מעשה דוב; פגע בו נחש ונוצל ממנו – שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה נחש. אף כך ישראל – צרות אחרונות משכחות את הראשונות. — תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ג, עמוד א', כהסבר לכך שיציאת מצרים והגאולה משאר הגלויות צפויות להיות טפלות ביחס למלחמת גוג ומגוג	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2014	גדרות טובות יוצרות שכנים טובים. — השיר "mending walls" ("תיקון חומה"), מאת רוברט פרוסט	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2014	אנו בוחרים להגיע לירח בעשור זה ולעשות דברים נוספים, לא משום שהם קלים, אלא מפני שהם קשים. — נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי בנאום באוניברסיטת רייס ביוסטון ב-12 בספטמבר 1962, שהכריז על השקעת ארצות הברית במרוץ לחלל.	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2014	זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים, בְּמַלְכוּת עַל יָם עַרְפַּלִּי. שָׁם דָּרָה יַלְדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע; קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי. מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה לֹא הָיָה גַּם לָהּ וְגַם לִי. — אנבל לי, מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2014	הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2014	אַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים - יִמָּשְׁכוּ הַלְּבָבוֹת. — רבנו בחיי אבן פקודה	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2014	אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי? — הלל הזקן, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ד	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2014	אֵין נֶקֶב הַמַּחַט צַר לִשְׁנֵי אוֹהֲבִים, וְאֵין רֹחַב הָעוֹלָם מֵכִיל שְׁנֵי שׂוֹנְאִים. — שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2014	הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם — רבי אלעזר הקפר, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"א	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2014	אִם הִרְחַקְתִּי לִרְאוֹת מִקוֹדְמַי, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁעָמַדְתִּי עַל כִּתְפֵיהֶם שֶׁל עֲנָקִים. — אייזק ניוטון	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2014	חֹסֶר הֶעָזָה אֵינוֹ נוֹבֵעַ מִקִּיּוּמָם שֶׁל קְשָׁיִים, אֶלָּא קְשָׁיִים נוֹבְעִים מֵחֹסֶר הֶעָזָה. — סנקה, פילוסוף ומדינאי רומאי, מתוך החיבור "על שלוות הנפש" (63 לספירה), בתרגומו של אברהם ארואטי.	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2014	גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. — משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ד הרמב"ם מסביר מדוע פסק שנר ביתו קודם לנר חנוכה - כי נר ביתו מביא שלום בין איש לאשתו	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2014	וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת. — ספר צפניה, פרק א', פסוק י"ב כמו שמחפש אדם הדבר בנר, שהוא חופש יפה, כן אחפש את ירושלם לבער כל הפושעים שבה. וכן אמר: נֵר ה' – נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. (משלי, כ', כ"ז) — רד"ק על הפסוק	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2014	חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז; נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. — משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ו' .	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2014	מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ — ספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ז נבואתו של ישעיהו הנביא על ממלכת יהודה.	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2014	אמרו על חכם אחד שהיה מאריך בדבריו יותר מדאי, ושאלו לו מדוע אתה עובר הגבול להאריך כל כך? ואמר להם "כדי שיבינו הפתאים". אמרו לו "בעוד שיבינו הפתאים, המשכילים יקוצו". — רבי מנחם המאירי בשם "משלי הערב" (פירוש המשנה אבות א א)	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2014	הכול זורם. דבר אינו נשאר במקום. — הרקליטוס, במקור - Πάντα ῥεῖ καὶ οὐδὲν μένει	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2014	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2014	יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת. — ניל ארמסטרונג לאחר נחיתת אפולו 11 על הירח, 20 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2014	זֶהוּ צַעַד קָטָן לְאָדָם, צַעַד גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת. — ניל ארמסטרונג כאשר דרך לראשונה על פני הירח במשימת אפולו 11, 21 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2014	הָרַעְיוֹן שֶׁעָלָיו אֲדַבֵּר בְּסִפְרִי זֶה הוּא יָשָׁן נוֹשָׁן: לְכוֹנֵן אֶרֶץ מוֹשָׁב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. — מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2014	עם הננו, עם אחד! — מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2014	מכאוביך יָחֵלו כפרי האהוב, דרך שטנות וזיופים תסול לך א ֹרח, כמו דרך יער אפלה.ֹ [...] אין החלום כה נבדל מן המעשה, כמו שיחשבו רבים. כל מעשה בני האדם היה לפנים חלום, ואחרי כן היה גם כן לחלום. — חתימת ספרו של בנימין זאב הרצל, אַלְטְנוֹיְלַנְד (ארץ ישנה-חדשה), 1902, בתרגומו של נחום סוקולוב	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2014	כל המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו וכל המגביה עצמו הקב"ה משפילו, כל המחזר על הגדולה גדולה בורחת ממנו וכל הבורח מן הגדולה גדולה מחזרת אחריו. — תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף י"ג, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2014	וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ! !Eppur si muove — מיוחס לגלילאו גליליי. על פי המסופר, גלילאו מלמל את האמרה לאחר שנאלץ לוותר בפני האינקוויזיציה, במהלך משפטו, על חלק מתפיסותיו המדעיות, ובכללן אמונתו כי כדור הארץ סובב את השמש (המודל ההליוצנטרי).	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2014	וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. — בראשית, כ"ט, כ'	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2014	מזכויות היסוד של האזרח היא שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים. — שופט בית המשפט העליון חיים כהן, ע"פ 224/63, בן עמי נגד היועץ המשפטי לממשלה, פד"י י"ח (3) 225, 1964. פסק דין זה קבע למעשה כי המדינה לא תנקוט בהליכים פליליים נגד הומוסקסואליות, אף שזו הייתה עבירה על פי חוק העונשין.	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2014	דע את עצמך. — תאלס ממילטוס	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2014	הצִיוִילִיזַצְיָה הֵחֵלָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ אָדָם כּוֹעֵס זָרַק מִלָּה בִּמְקוֹם אֶבֶן. — זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בספרו "משה האיש ואמונת הייחוד" (1938)	עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2014	ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער. — משנה, מסכת בבא קמא, פרק א', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה

אוגוסט
1 באוגוסט 2014	אדם מועד לעולם: בין שוגג, בין מזיד, בין ער, בין ישן. — משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו'. אדם אחראי לנזקים שגרם, בין בשוגג, בין במזיד, ואף מתוך שינה.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2014	אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2014	אם למלא תוכל כל רגע לא סולח במלוא שישים שניות של יזע ושל דם, לך תהיה הארץ וכל אשר עליה, ועוד יותר מזה, בני - תהיה אדם! — הסיום של השיר "אם" מאת רודיארד קיפלינג, בתרגומו משה הנעמי. בשיר הדובר מסביר לבנו כיצד עליו להתנהג על מנת להיות בן אדם.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2014	לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ. — רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מן הקינות לתשעה באב. הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור", בשירה ירושלים של זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2014	אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. — ספר תהלים, פרק קל"ז, פסוקים ה'–ו'	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2014	"אָבִי, אֵל חַי שִׁמְךָ, לָמָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ לֹא יָבֹא?" "דְּעוּ מֵאֲבִיכֶם כִּי לֹא בּוֹשׁ אֱבוֹש, שׁוּב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם כִּי בָא מוֹעֵד!" — דו-שיח כביכול בין עם ישראל לאביהם שבשמים אודות הגאולה, הנקרא ישר והפוך - מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2014	ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. — תיאור מצב הגאולה ע"פ הרמב"ם בהלכה החותמת את ספרו: משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה ה'	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2014	בקש מה שאתה צריך לו, ועזוב מה שאינך צריך לו, כי בעזיבת מה שאינך צריך לו - השגת מה שאתה צריך לו. — ספר מבחר הפנינים מ"ד (שער הפרישות), מיוחס לרבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2014	מר גורבצ'וב, הרוס את החומה! — נאום נשיא ארצות הברית רונלד רייגן מול חומת ברלין, יוני 1987	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2014	הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. — (תהילים, ל', י"ב, חלק ממזמור שיר חנוכת הבית הדן בהתמודדות עם משבר).	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2014	לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2014	אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד, אֲנִי כִנּוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים. — "אני השר", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2014	וכל אידיאל שאין השגת ההמון תופסתו – הבל וריק הוא. — "הגיעה השעה!" - מכתב ראשון לעורכי ה"עומר", אחד העם.	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2014	בזמן מלחמה נאלמים החוקים Inter arma enim silent leges — מרקוס טוליוס קיקרו בנאומו Pro Milone, 52 לפניה"ס, כשסינגר על טיטוס אניוס מילו. ככל הנראה המקור הראשון לביטוי כשהתותחים רועמים המוזות שותקות.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2014	בְּזַנַּאדוּ, קוּבְּלָא חָאן עַל הֵיכַל־תַּעֲנוּגוֹת נֶאְדָּר צִוָּה: שָׁם אַלְף, נְהַר הַקֹּדֶשׁ, זָרַם בֵּין מְעָרוֹת לֹא כָל אָדָם מַטָּה, אֶל יָם נְטוּל־שֶׁמֶשׁ. — הפואמה "קובלא חאן" מאת סמואל טיילור קולרידג', בתרגומו של נחום ונגרוב, פורסם לראשונה בוויקיטקסט	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2014	"אָבִי, אֵל חַי שִׁמְךָ, לָמָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ לֹא יָבֹא?" "דְּעוּ מֵאֲבִיכֶם כִּי לֹא בּוֹשׁ אֱבוֹש, שׁוּב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם כִּי בָא מוֹעֵד!" — דו-שיח כביכול בין עם ישראל לאביהם שבשמים אודות הגאולה, הנקרא ישר והפוך - מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2014	ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. — תיאור מצב הגאולה ע"פ הרמב"ם בהלכה החותמת את ספרו: משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה ה'	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2014	אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד, אֲנִי כִנּוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים. — "אני השר", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2014	הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. — (תהילים, ל', י"ב, חלק ממזמור שיר חנוכת הבית הדן בהתמודדות עם משבר).	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2014	נֶאֱסַף חוֹבֵל בְּלֵב יָם – מִי יְנַהֵל הַסְּפִינָה? — מתוך הקינה על רב האי גאון "נגדעה קרן עדינה", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2014	כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. — "כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2014	המגביה ידו על חברו, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2014	לפתע משנים את החוקים באמצע המשחק. — ספירו אגניו, סגן הנשיא ריצ'רד ניקסון, בריאיון לוושינגטון פוסט על פרשת ווטרגייט, פורסם ב-29 ביולי 1973	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2014	קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. — ציטוט הדן בכללים הוגנים של ביקורת. ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2014	כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא – חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, אִם נָבִיא הוּא – נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2014	המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון כאלו נטע אשרה בישראל. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2014	לא עוד הנער הרץ ביערות אנגליים, לא עוד התהלכות בכרי המרעה ובגבעות הטרשים, לא עוד התעמקות בפירמידות ובערים, לא עוד מעקב אחר מחשבות האדם מתקופות קדומות, לא עוד, לא עוד. — שיר שכתב פלינדרס פיטרי בערוב ימיו. בשנת 1940 אושפז פיטרי בבית החולים הממשלתי בירושלים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא הבין שחייו המקצועיים הסתיימו ובעקבות כך כתב את השיר.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2014	הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. — רבי חנינא סגן הכהנים במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2014	לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ – חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים, רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת. — אהבת הארץ, על פי רחל המשוררת, בשירהּ "אל ארצי".	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2014	רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה. — ספר משלי, פרק ד', פסוק ז'.	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2014	לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ. — ספר משלי, פרק ו', פסוק ו'.	עריכה - תבנית - שיחה

ספטמבר
1 בספטמבר 2014	לעולם אין אדם מַעֲנִי מן הצדקה ואין דבר רע ולא היזק נִגְלָל בשביל הצדקה, שנאמר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיהו לב יז) — משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י', הלכה ב'	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2014	אמר רבי אלעאי: בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, ובכיסו ובכעסו. ואמרי ליה: אף בשחקו. — תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ה, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2014	אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. — תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2014	אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים [...] וחכם עדיף מנביא. — תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2014	על כן, מי שרצונו בשלום, יתכונן למלחמה. (לטינית: Igitur qui desiderat pacem, praeparet bellum) — וגטיוס, בהקדמה לחלק השלישי של ספרו Epitoma rei Militaris	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2014	מאה ניצחונות במאה קרבות הוא לא הטוב שבטוב. ניצחון ללא קרב הוא הטוב שבטוב. — סון דזה, אמנות המלחמה (בתרגום אפרים ברוידא, הוצאת מערכות, תש"י)	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2014	אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר: "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי־מָה" (איוב, כ"ו, ז'). — רבי אילעא, תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ט, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2014	שקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות; עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים. — יומא ט ב	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2014	לא עוד הנער הרץ ביערות אנגליים, לא עוד התהלכות בכרי המרעה ובגבעות הטרשים, לא עוד התעמקות בפירמידות ובערים, לא עוד מעקב אחר מחשבות האדם מתקופות קדומות, לא עוד, לא עוד. — שיר שכתב פלינדרס פיטרי בערוב ימיו. בשנת 1940 אושפז פיטרי בבית החולים הממשלתי בירושלים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא הבין שחייו המקצועיים הסתיימו ובעקבות כך כתב את השיר.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2014	הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. — רבי חנינא סגן הכהנים במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2014	לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ – חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים, רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת. — אהבת הארץ, על פי רחל המשוררת, בשירהּ "אל ארצי".	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2014	רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה. — ספר משלי, פרק ד', פסוק ז'.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2014	יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ. — ספר משלי, פרק י"ב, פסוק י'.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2014	לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ. — ספר משלי, פרק ו', פסוק ו'.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2014	שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגּוֹלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם; הֶחָכָם: אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת; וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגּוֹלֶם. — משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז'	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2014	אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִין, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי - עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי - רָשָׁע. — משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קי"ט, צ"ט): מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2014	בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2014	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2014	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2014	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2014	בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן... וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. — תפילת ונתנה תוקף	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2014	בָּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִין וְלַיוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. — משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2014	עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2014	עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. — יהושע בן פרחיה, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2014	וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. — נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2014	מִלְּבַד זֹאת אֲנִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת קַרְתָּגוֹ במקור בלטינית: Ceterum censeo Carthaginem esse delendam — קאטו הזקן נהג לסיים כל נאום שלו (גם נאומים שלא עסקו כלל בקרתגו) במשפט זה, על מנת לדרבן את הסנאט הרומאי להכריז מלחמה על קרתגו	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2014	יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּפֻרְסֶמֶת בְּיוֹתֵר בֵּין עָרֵי הַמִּזְרָח — פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.70	עריכה - תבנית - שיחה

אוקטובר
1 באוקטובר 2014	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2014	אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֲנָשִׁים רַבִּים הַמְּדַבְּרִים עַל חֵרוּת, אַךְ אָנוּ רוֹאִים מְעַטִּים שֶׁהִקְדִּישׁוּ חַיֵּיהֶם כְּדֵי לְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים. — גוסטב לה בון, פסיכולוג וסוציולוג צרפתי, שחקר את תחום הפסיכולוגיה החברתית, ובמיוחד את השפעות הלאומיות והפסיכולוגיה של ההמון.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2014	עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֵת חֲבֵרוֹ. — משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ט'	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2014	לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2014	אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בְּשָׁעַת הַנְּעִילָה. — השורות הראשונות בפיוט אל נורא עלילה הפותח את תפילת נעילה ביום הכיפורים.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2014	במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. — ממאמרי הלל, משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2014	לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. — ממאמרי הלל (כנראה הלל נשיאה), משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2014	וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. — ספר דברים, פרק י', פסוק י"ט - מצווה הדנה ביחס לזרים. אחת מהמצוות המעטות שניתן טעם לקיומן.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2014	וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. — מצוות ארבעת המינים, ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ'	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2014	בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. — ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ"ב	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2014	המלחמה אינה אלא המשכה של המדיניות באמצעים אחרים. — קרל פון קלאוזביץ, "על המלחמה", ספר ראשון, פרק 1, תת-פרק 24	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2014	אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו; שאם תזוח דעתו עליו – אומרים לו: חזור לאחוריך. — תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ב, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2014	אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה. — רבי ישמעאל בן רבי יוסי, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2014	בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. — ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"ד	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2014	אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. — ספר משלי, פרק י"ב, פסוק א'	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2014	דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים — מגילת קהלת, פרק ט', פסוק י"ז	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2014	קרפה דיים — מלטינית: Carpe diem – ביטוי הלקוח מתוך שיר של הורטיוס, שפירושו המקובל הוא "נצל את היום"	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2014	אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָׁמָיִם. — תחילת "הדרשה על ההר", מתוך הברית החדשה, מתי, ה'	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2014	עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב. — ספר משלי, פרק י"ז, פסוק כ'	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2014	טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. — ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2014	כשהייתי בצבא, קיבלתי מדליה על שהרגתי שני גברים. והודחתי, משום שאהבתי אחד. — כיתוב על גבי מצבת קברו של החייל לאונרד מטלוביץ', שנלחם בווייטנאם וזכה בעיטורים, ולבסוף הודח מהצבא האמריקאי ב-1975 אחרי שיצא מהארון. ההדחה היתה בהתאם למדיניות שהתקיימה לפני החלת המדיניות מ-1993 "אל תשאל, אל תספר". מטלוביץ' נפטר מסיבוכים של מחלת האיידס ב-22 ביוני 1988.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2014	רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ז	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2014	אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2014	מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. — ספר משלי, פרק י"ח, פסוק כ"א	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2014	גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו - נָבוֹן. — ספר משלי, פרק י"ז, פסוק כ"ח	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2014	גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית. — ספר משלי, פרק י"ח, פסוק ט'	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2014	פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. — ספר משלי, פרק י"ד, פסוק ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2014	שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שַׂח. שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין, כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ. — אני מאמין, שאול טשרניחובסקי, נכתב באודיסה, ב-1892.	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2014	טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. — ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק י"ז	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2014	טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. — ספר משלי, פרק י"ז, פסוק א'	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2014	בְּרֵכָה עַתִּיקָה צְפַרְדֵּעַ קוֹפֶצֶת - צְלִיל מַיִם. — שיר האיקו מאת המשורר היפני באשו.	עריכה - תבנית - שיחה

נובמבר
1 בנובמבר 2014	אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה, לְאוֹם מִלְּאוֹם. — אני מאמין, שאול טשרניחובסקי, נכתב באודסה, ב-1892.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2014	זה לא הסוף. זה אפילו לא ההתחלה של הסוף, אבל זה הסוף של ההתחלה. — וינסטון צ'רצ'יל, נובמבר 1942, אחרי קרב אל-עלמיין השלישי.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2014	בְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה. — ספר משלי, פרק כ', פסוק י"ח.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2014	שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותי, הרשו לי רק לומר: "שלום, חבר". — ביל קלינטון, 4 בנובמבר 1995	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2014	טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה. — ספר משלי, פרק י"ט, פסוק כ"ד. בגנות העצלות.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2014	אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם. — ספר משלי, פרק כ', פסוק י"ג. בגנות העצלות, ושינה יתרה.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2014	שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. — ספר משלי, פרק כ"א, פסוק כ"ג.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2014	שִׁירִי, בַּת-הָאֱלֹהִים, חֲרוֹן אַף אֲכִילֵס בֶּן-פֵּלֵס, אַף הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהֵמִיט מַתְּלָאוֹת בְּלִי-קֵץ עַל-אֲכַיִּים, רַבּוֹת נְפָשׁוֹת עֲצוּמוֹת הִשְׁלִיךְ אֶל-יַרְכְּתֵי הָדֵס, נַפְשׁוֹת גִּבּוֹרִים, וְאוֹתָם נָתַן טֶרֶף לִכְלָבִים. — הפתיחה של האיליאדה בתרגום שאול טשרניחובסקי.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2014	מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב? וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? – לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! — שִׁיר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה, חיים נחמן ביאליק.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2014	יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נָכְרִי וְאַל-שְׂפָתֶיךָ. — ספר משלי, פרק כ"ז, פסוק ב'	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2014	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2014	דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. — מגילת קהלת, פרק א', פסוק ד'	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2014	הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. — מגילת קהלת, פרק א', פסוק ב'	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2014	כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם - וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים - שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת. — מגילת קהלת, פרק א', פסוק ז'	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2014	כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, אַךְ קָשָׁה מֵהֶן הִיא הַהַתְמָדָה. — חיים נחמן ביאליק	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2014	לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֵּן חוֹרִין לִיבָּטֵל מִמֶּנָּה — רבי טרפון, משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט"ז	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2014	הַדּוֹאֵג לְיָמִים - זוֹרֵעַ חִטָּה; הַדּוֹאֵג לְשָׁנִים - נוֹטֵעַ עֵצִים; הַדּוֹאֵג לְדוֹרוֹת - מְחַנֵּךְ אֲנָשִׁים. — יאנוש קורצ'אק	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2014	הָאֵין לַיְּהוּדִי עֵינַיִם? הָאֵין לַיְּהוּדִי יָדַיִם, אֵבָרִים, מְמַדִּים, חוּשִׁים, מַכְאוֹבִים, תְּשׁוּקוֹת? אוֹכֵל אֵת אוֹתוֹ אֹכֶל, נִפְצַע בְּאוֹתָם כְּלֵי נֶשֶׁק, נִפְגַּע בְּאוֹתָן מַחֲלוֹת, מִתְרַפֵּא בְּאוֹתָם אֶמְצָעִים, מִתְחַמֵם בְּאוֹתוֹ קַיִץ, וּבְאוֹתוֹ חֹרֶף מִתְקָרֵר, כְּמוֹ הַנּוֹצְרִי? אִם תִּדְקְרוּ אוֹתָנוּ - לֹא יָזוּב דָּמֵנוּ? אִם תְּדַגְדְּגוּ אוֹתָנוּ - לֹא נִצְחַק? אִם תַּרְעִילוּ אוֹתָנוּ - לֹא נָמוּת? וְאִם תְּעָוְלוּ בָּנוּ - הַאִם לֹא נִתְנַקֵּם? — מתוך המחזה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2014	מַה שֶּׁמַּטְרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים אֵינָם הַדְּבָרִים עַצְמָם, אֶלָּא דַּעְתָּם עַל הַדְּבָרִים. — אֶפּיקטֵטוס, פילוסוף יווני מהאסכולה הסטואית	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2014	הַתַּצְפִּיּוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת שׁוֹלְלוֹת אֶת הַכּוֹתְבִים הַקּוֹדְמִים מִכָּל סַמְכוּת שֶׁהִיא, מִשּׁוּם שֶׁלּוּ רָאוּ אֶת שֶׁאָנוּ רוֹאִים, מַסְקְנוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּמַסְקְנוֹתֵינוּ. — גלילאו גליליי	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2014	כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר, בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר, בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת – יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר. "זֶה אוֹרֵח" – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר – זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר". — פתיחת הפואמה הגותית "העורב", מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2014	אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך. — ג'ון פיצג'רלד קנדי	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2014	הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ? — רחל המשוררת, מתוך "זמר נוגה"	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2014	זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים, בְּמַלְכוּת עַל יָם עַרְפַּלִּי. שָׁם דָּרָה יַלְדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע; קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי. מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה לֹא הָיָה גַּם לָהּ וְגַם לִי. — אנבל לי, מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2014	וְאִם יֵשׁ צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! — חיים נחמן ביאליק בשירו על השחיטה	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2014	כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. — רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ד', א	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2014	תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים. — הברית החדשה, הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ב	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2014	הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵירַי – יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַלְמִידַי – יוֹתֵר מִכֻּלָּן. — רבי חנינא, תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2014	גם מסע בן אלף לי מתחיל בצעד אחד. — לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה ה-6 לפנה"ס, דאו דה ג'ינג, פרק 64	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2014	שְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. — רבי יהושע, משנה, מסכת ברכות, פרק ה', משנה ה'. עיקרון משפטי זה התקבל על ידי המחוקק הישראלי, ומופיע בסעיף 2 לחוק השליחות.	עריכה - תבנית - שיחה

דצמבר
1 בדצמבר 2014	אם נתן אדם לחבירו כל מתנות טובות שבעולם ופניו זעומות וכבושות בארץ מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. — אבות דרבי נתן יג ד	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2014	על שלושה דברים העולם עומד - על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים. — שמעון הצדיק (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ב')	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2014	אַשְׁכִּים לבית השר - אומרים כבר רכב; אבוא לעת ערב - אומרים כבר שכב; או יעלה מרכב או יעלה משכב; אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב! — רבי אברהם אבן עזרא בשירו 'אַשְׁכִּים לבית השר'	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2014	תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם; אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "בִּרְכַּת עָם" (תחזקנה)	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2014	"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל" — רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא מח.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2014	עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי. עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ "חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי. — רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2014	אילמלא לא ניתנה תורה - היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול. — תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק', עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2014	כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, ואילו כל משפחה אומללה, אומללה היא בדרכה שלה. — משפט הפתיחה בספר "אנה קארנינה" מאת לב טולסטוי	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2014	רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה. אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע! אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה, לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם"	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2014	לְפִיכָךְ מַכְרִיזָה הָעֲצֶרֶת בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֶת הַהַכְרָזָה הַזֹּאת בִּדְבַר זְכוּיוֹת הָאָדָם כְּרָמַת הֶשֵּׂגִים כְּלָלִית לְכָל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת. כְּדֵי שֶׁכָּל יָחִיד וְכָל גּוּף חֶבְרָתִי יְשַּׁוֶּה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו וְיִשְׁאַף לְטַפֵּחַ, דֶּרֶךְ לִמּוּד וְחִנּוּךְ, יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לַזְּכוּיוֹת וְלַחֵרוּיוֹת הַלָּלוּ, וּלְהַבְטִיחַ בְּאֶמְצָעִים הַדְרָגָתִיִּים, לְאֻמִּיִּים וּבֵין-לְאֻמִּיִּים, שֶׁהַהַכָּרָה בְּעֶקְרוֹנוֹת אֵלֶּה וְהַהַקְפָּדָה עֲלֵיהֶם תְּהֵא כְּלָלִית וִיעִילָה בְּקֶרֶב אֻכְלוּסֵי הַמְּדִינוֹת הַחֲבֵרוֹת וּבְקֶרֶב הָאֻכְלוּסִים שֶׁבְּאַרְצוֹת שִׁפּוּטָם. — מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח, שאומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2014	הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2014	הכול זורם. דבר אינו נשאר במקום. — הרקליטוס, במקור - Πάντα ῥεῖ καὶ οὐδὲν μένει	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2014	בשם האל הרחמן והרחום השבח לאל רבון העולמים הרחמן והרחום אדון יום הדין אותך אנו עובדים ובך אנו נעזרים הנחנו בדרך הישר דרכם של אלה שהיטבת עמם, לא אלה הכועסים עליהם ולא התועים — סורת אל-פאתחה, הקוראן	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2014	בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד. — משנה אבות ו ט	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2014	דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. — מגילת קהלת, פרק י"ב, פסוק י"א	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2014	אושר אינו אידאל של ההיגיון, אלא של הדמיון. — הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות, עמנואל קאנט	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2014	"ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם." — ספר מקבים א, פרק ד', פסוק נ"ד	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2014	"ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'." — ספר חשמונאים א' פרק ד נז, על־פי תרגומו של יצחק זעקיל פרנקל	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2014	הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים — הנרות הללו, קטע הנאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2014	וירא אלעזר החורני והנה חיה אחת חגורה ביתר שאת וגדולה מן האחרות ויאמר בלבו אכן המלך עליה. וישלך את נפשו מנגד למען הציל את עמו ולעשות לו שם עולם בארץ. וירוץ כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו. — מותו של אלעזר במרד החשמונאים בקרב בית זכריה, לפי ספר מקבים א, ו', 45-48	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2014	ביום ההוא היה טִהוּר המִקדש, ביום עשרים וחמִשה לחֹדֶש ההוא, הוא כִּסְלֵו, חגגו בשמחה שמונה ימים כחג הַסֻכּוֹת, בְּזָכרם כי לפני זמן־מה בִּלוּ את [ימי] חג הַסֻכּוֹת בהרים ובמערות... וקבעו בפקֻדָּה ובגזרה על דעת כֻּלם לכל עם היהודים לחֹג את הימים האלה בכל־שנה. — ספר חשמונאים ב', פרק י, פסוקים ה-ח.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2014	לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב — רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2014	אֲנִי חוֹשֵׁב, מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם. — רנה דקארט	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2014	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2014	מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי וֶאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ — מתוך הפיוט עת שערי רצון להפתח, יהודה בן-שמואל אבן-עבאס הפיוט עוסק בעקידת יצחק ונאמר בראש השנה	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2014	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2014	גם מסע בן אלף לי מתחיל בצעד אחד. — לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה ה-6 לפנה"ס, דאו דה ג'ינג, פרק 64	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2014	כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר, בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר, בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת – יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר. "זֶה אוֹרֵח" – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר – זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר". — פתיחת הפואמה הגותית "העורב", מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2014	וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ! !Eppur si muove — מיוחס לגלילאו גליליי. על פי המסופר, גלילאו מלמל את האמרה לאחר שנאלץ לוותר בפני האינקוויזיציה, במהלך משפטו, על חלק מתפיסותיו המדעיות, ובכללן אמונתו כי כדור הארץ סובב את השמש (המודל ההליוצנטרי).	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2014	וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. — בראשית, כ"ט, כ'	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2014	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.	עריכה - תבנית - שיחה

ינואר
1 בינואר 2015	גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. — משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ד הרמב"ם מסביר מדוע פסק שנר ביתו קודם לנר חנוכה - כי נר ביתו מביא שלום בין איש לאשתו	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2015	משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו 'צא והבא לי דג מן השוק'. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו 'בגזירה או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה'. אמר לו 'הריני אוכל'. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר 'הריני לוקה'. לקה שישים, לא הספיק לגמור עד שאמר 'הריני נותן מאה מנה'. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה. — מכילתא על שמות י"ד, פסוק ה', דיון על פרעה והמצרים ביציאת מצרים, כאשר גם לקו בעשר המכות, גם שילחו את עם ישראל, וגם ניטל ממונם.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2015	וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. — בראשית, כ"ט, כ'	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2015	מזכויות היסוד של האזרח היא שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים. — שופט בית המשפט העליון חיים כהן, ע"פ 224/63, בן עמי נגד היועץ המשפטי לממשלה, פד"י י"ח (3) 225, 1964. פסק דין זה קבע למעשה כי המדינה לא תנקוט בהליכים פליליים נגד הומוסקסואליות, אף שזו הייתה עבירה על פי חוק העונשין.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2015	וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת. — ספר צפניה, פרק א', פסוק י"ב כמו שמחפש אדם הדבר בנר, שהוא חופש יפה, כן אחפש את ירושלם לבער כל הפושעים שבה. וכן אמר: נֵר ה' – נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. (משלי, כ', כ"ז) — רד"ק על הפסוק	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2015	חלמתי כת של אמנים בעלי רוח הקודש, בני-חורין הרחוקים מעולם הבורסה ומהכנופיה של מבקרי-האמנות שמלאכתם בכך, אמנים שאהבתם טבעית וטבעם 'טבעי'. — בוריס שץ על "בצלאל", "בצלאל, תולדותיו, מהותו ועתידו" (1910).	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2015	דע את עצמך. — תאלס ממילטוס	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2015	לֹא אוֹשִׁיט אֶת יָדִי – הֲתָבִין? לֹא אֹחַז בְּיָדְךָ לְהַנְחוֹת. אֶחֱשֶׁה וְאַמְתִּין – לְאוֹת. אֶחֱשֶׁה, אַמְתִּין. — על אהבה שאינה ממומשת, מתוך השיר "אני ואתה" מאת רחל המשוררת.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2015	אישה לא נולדת אישה, אלא נעשית אישה. — סימון דה בובואר, מתוך "המין השני"	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2015	עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2015	הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2015	הצִיוִילִיזַצְיָה הֵחֵלָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ אָדָם כּוֹעֵס זָרַק מִלָּה בִּמְקוֹם אֶבֶן. — זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בספרו "משה האיש ואמונת הייחוד" (1938)	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2015	אדם מועד לעולם: בין שוגג, בין מזיד, בין ער, בין ישן. — משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו'. אדם אחראי לנזקים שגרם, בין בשוגג, בין במזיד, ואף מתוך שינה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2015	ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער. — משנה, מסכת בבא קמא, פרק א', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2015	אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2015	פטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל. — סמואל ג'ונסון	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2015	המגביה ידו על חברו, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2015	בְּזַנַּאדוּ, קוּבְּלָא חָאן עַל הֵיכַל־תַּעֲנוּגוֹת נֶאְדָּר צִוָּה: שָׁם אַלְף, נְהַר הַקֹּדֶשׁ, זָרַם בֵּין מְעָרוֹת לֹא כָל אָדָם מַטָּה, אֶל יָם נְטוּל־שֶׁמֶשׁ. — הפואמה "קובלא חאן" מאת סמואל טיילור קולרידג', בתרגומו של נחום ונגרוב, פורסם לראשונה בוויקיטקסט	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2015	אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד, אֲנִי כִנּוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים. — "אני השר", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2015	כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. — "כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2015	נֶאֱסַף חוֹבֵל בְּלֵב יָם – מִי יְנַהֵל הַסְּפִינָה? — מתוך הקינה על רב האי גאון "נגדעה קרן עדינה", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2015	הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. — (תהילים, ל', י"ב, חלק ממזמור שיר חנוכת הבית הדן בהתמודדות עם משבר).	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2015	"אָבִי, אֵל חַי שִׁמְךָ, לָמָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ לֹא יָבֹא?" "דְּעוּ מֵאֲבִיכֶם כִּי לֹא בּוֹשׁ אֱבוֹש, שׁוּב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם כִּי בָא מוֹעֵד!" — דו-שיח כביכול בין עם ישראל לאביהם שבשמים אודות הגאולה, הנקרא ישר והפוך - מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2015	בְּעֵת בָּשָׁק וּשְׁלֵי פַחְזָר, / בְּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ, / אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר, / וּמְתֵי עָרָן כָּרְדוּ. — בית מתוך שיר האיגיון "ג'ברווקי" שכתב לואיס קרול בספר "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם". הספר תורגם לעברית על ידי אהרן אמיר.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2015	גזזיני ואגרשך והעדיפיני במילייך. — חיים נחמן ביאליק בפנייה אל מוכרת בקיוסק בבקשה לקנות גזוז בגרוש ולקבל עודף במטבעות מיל.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2015	אם למלא תוכל כל רגע לא סולח במלוא שישים שניות של יזע ושל דם, לך תהיה הארץ וכל אשר עליה, ועוד יותר מזה, בני - תהיה אדם! — הסיום של השיר "אם" מאת רודיארד קיפלינג, בתרגומו משה הנעמי. בשיר הדובר מסביר לבנו כיצד עליו להתנהג על מנת להיות בן אדם.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2015	כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא – חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, אִם נָבִיא הוּא – נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2015	קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. — ציטוט הדן בכללים הוגנים של ביקורת. ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2015	לפתע משנים את החוקים באמצע המשחק. — ספירו אגניו, סגן הנשיא ריצ'רד ניקסון, בריאיון לוושינגטון פוסט על פרשת ווטרגייט, פורסם ב-29 ביולי 1973	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2015	המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון כאלו נטע אשרה בישראל. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2015	הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. — רבי חנינא סגן הכהנים במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'	עריכה - תבנית - שיחה

תבנית:ציטוט יומי חודש תבנית:ציטוט יומי חודש תבנית:ציטוט יומי חודש תבנית:ציטוט יומי חודש