ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שמואל שמלקה הורוביץ
 | |
| קברו של רבי שמואל שמלקה הורוביץ | |
| לידה |
ה'תפ"ו תבנית:עיר ודגל |
|---|---|
| פטירה |
א' באייר ה'תקל"ח (בגיל 52 בערך) תבנית:עיר ודגל |
| כינוי | הרבי מניקלשבורג |
| מקום מגורים | תבנית:עיר ודגל |
| מקום פעילות | מוראביה |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| חיבוריו | דברי שמואל, אמרי שמואל, שמן הטוב ונזיר השם |
| בת זוג | שיינדל בונה |
| אב | רבי צבי הירש הורוביץ |
|
| |
רבי שמואל שמלקה הלוי הורוויץ (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות, כיהן ברבנות בערים ריטשוואל, שינובה, ניקלשבורג ושל המחוז מוראביה. אחיו היה רבי פנחס הורוביץ "בעל ההפלאה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תפ"ו (1726) בצ'ורטקוב שבגליציה, בן בכור לרב העיר רבי צבי הירש הורוביץ (בנו של רבי מאיר מטיקטין) ולרעייתו מלכה. יש הטוענים כי הוא ואחיו רבי פנחס הורוויץ למדו יחד אצל הגר"א, גדול מתנגדי החסידות[1]. על פי דעה אחרת למד אצל רבי אברהם אביש מפרנקפורט דמיין[2].
נשא את שיינדל בונה[3] בִתו של פרנס קהילת ריישא רבי יהושע הלוי[4].
בשנת ה'תקי"ד (1754) לערך, מונה לרב בעיר ריטשוואל[5]. והקים בה ישיבה. מקרב תלמידיו קמו גדולי וראשי החסידות בהם רבי רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין")[6].
רבי שמואל שמלקה יחד עם אחיו בעל ההפלאה היו מגדולי תלמידיו ומפיצי תורתו של המגיד ממז'יריץ, יש אומרים שהדבר היה בהשפעת רבי אברהם מקאליסק[דרוש מקור]. בהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו: המגיד מקוז'ניץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי יעקב יצחק מלובלין[7]. עמד בקשרים גם עם רבי משולם זושא מאניפולי, אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק.
בשנת ה'תקכ"ג (1763) בערך[8], התקבל לאב"ד בעיר שינובה, ולשם העתיק גם את ישיבתו, באותה תקופה למד אצלו החוזה מלובלין. בשנת ה'תקל"ב כשאר החלה ההתנגדות לחסידות, יצא רבי שמואל שמלקה במכתב בו תקף וסתר את טענותיהם של המתנגדים[9].
בשנת ה'תקל"ג עבר לכהן כרב העיר ניקלשבורג שבמחוז מוראביה. גם לשם העתיק את ישיבתו, בה למדו רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יצחק אייזיק מקאליב ורבי מרדכי בנעט (אשר כיהן אחר כך כרבה של העיר). בתקופת כהונתו כרב העיר ניקלשבורג התפתחו מאבקים בינו לבין חלק מהקהילה היהודית בעיר, על רקע התנגדות אנשי הקהילה לחסידות. מסופר כי נצרכו לתיווכו של רבי אלימלך מליז'נסק, על מנת לפתור את המחלוקת. רבי שמואל שמלקה נלחם נגד תנועת ההשכלה שהחלה להתפשט אז. בשל כך הלשינו עליו המשכילים לשלטונות, וטענו שאינו ראוי לשרת ברבנות. על מנת להפריך את טענותיהם, הוצרך רבי שמואל שמלקה לנסוע לווינה[10]. בשנת ה'תקל"ה מונה מטעם השלטונות לרבה הראשי של מוראביה[11].
הנהגתו האישית הייתה בקדושה, ריבוי סיגופים, וטהרה עליונה ובפרישות קיצונית[12]. צדיקים רבים הפליגו בשבחו, מהם - כמו בעל התניא ורבי חיים מצאנז - שאמרו עליו כי בכוחו להחיות מתים.
נפטר בא' באייר תקל"ח (1778) ונקבר בניקלשבורג.
הערכה[עריכת קוד מקור]
צדיקים רבים הפליגו בשבחו, אחיו רבי פנחס הורוביץ התבטא אודותיו שהוא צדיק גדול ויחיד בדורו[13], רבי אהרן מקרלין כאשר שמע שישנם מתנגדים לרבי שמואל שמלקא מבני קהילתו, נסע לעירו של רבי שמואל ומחה נגד המתנגדים עד שגרם להם לחזור בתשובה[14].
תלמידו החוזה מלובלין העיד שכאשר למד איתו את השולחן ערוך, הרגיש ריח כריח גן עדן[15].
משפחתו[עריכת קוד מקור]
ר' שמעלקא היה נשוי לשיינדל בת ר' יהושע הלוי (מנהיג ופרנס ק"ק רישא), בן מרדכי הלוי (מטיסמניץ), בן משה הלוי (אב"ד טורבין), בן שמואל הלוי (אב"ד פודהייץ), נכד ר' שכנא (אב"ד וינה), נכד ר' שכנא (אב"ד לובלין חותן הרמ"א)
- בנם רבי צבי יהושע הורוויץ (יהושעל'ה חריף), אב"ד טרייביטש, חתנו של דודו הרב פנחס הורוויץ.
- בתם טויבא, אשת רבי יעקב הורוויץ, אב"ד קאטלבורג הסמוכה לפרשבורג
- בנם יעקב הורוויץ, שעבר להונגריה.
ספריו[עריכת קוד מקור]
- דרכי ישרים - הנהגות שרשם רבי שמואל שמלקא, יצא לראשונה בשנת ה'תק"פ[16].
- דברי שמואל על התורה, נדפס לראשונה בלמברג בשנת ה'תרכ"ב על ידי רבי משה הכהן אונגר.
- אמרי שמואל.
- נזיר השם על שולחן ערוך אבן העזר, לבוב תרכ"ט. מהדורה חדשה עם מפתחות, ירושלים תשמ"ט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- יצחק אלפסי, מדור לדור, כרך א, עמ' 143.
- אברהם חיים בונם מיכלסון, שמן הטוב, גדליה נגאל מהדיר, ירושלים תשנ"ט, עמ' 9–16.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- נזיר השם וסמיכת משה, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי שמואל שמלקי הלוי הורוויץ מניקלשבורג, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ על פי המסורת, הערכתו של הגר"א אליו הייתה גדולה אף לאחר שהתקרב לחסידות ונעשה לאחד מראשיה, ודרש עליו את דברי הגמרא (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד א') "לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל". ראו: אהרן מרכוס, החסידות, תל אביב תשי"ד, עמ' 98; אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, שמן הטוב, סיפורים, אות ל"ד, פיוטרקוב תרס"ה, דף ל"ה, עמ' ב', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ יצחק הלוי בעלדי, שנות נעוריו, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
- ^ נפטרה בא' בטבת ה'תקס"ד.
- ^ רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, עמ' 43 - 46.
- ^ יצחק הלוי בעלדי, הרבנות בריטשוואל, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 18, באתר אוצר החכמה.
- ^ יצחק הלוי בעלדי, הרבנות בריטשוואל, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 18 - 20, באתר אוצר החכמה.
- ^ יצחק הלוי בעלדי, בהיכלו של המגיד ממזריטש, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 24, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ יצחק הלוי בעלדי, הרבנות בשינאווי, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 25, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון, שמן הטוב, סיפורים, אות נ"ה, פיוטרקוב תרס"ה, דף מ', עמוד ב' – דף מ"ב, עמוד א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אז נדברו, שבט ה'תשמ"ו, עמ' 34.
- ^ ערים ואמהות בישראל - ניקלשבורג , עמ' 279.
- ^ מהסכמתו של רבי יוסף שאול נאטנזון לספר "נזיר השם".
- ^ יצחק הלוי בעלדי, הרבנות בשינאווי, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 61, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ יצחק הלוי בעלדי, הרבנות בשינאווי, בתוך "ספרי רבי שמעלקא", עמ' 63, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אברהם חיים מיכלזון, אהל אלימלך, עמ' 135, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מאורי גיליציא, עמ' 357.
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שמואל שמלקה הורוביץ על ציר הזמן |
|---|
 |
קטגוריה:אדמו"רים
קטגוריה:רבנים פולנים
קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש
קטגוריה:ניקלשבורג: רבנים
קטגוריה:אבות בתי דין
קטגוריה:ילידי 1726
קטגוריה:נפטרים ב-1778