ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/ברכת בתולים
ברכת בתולים
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹהֵינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר צָג אֱגוֹז בְּגַן עֵדֶן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים בַּל יִמְשֹׁל זָר בְּמַעְיָן חָתוּם, עַל כֵּן אַיֶּלֶת אֲהָבִים שָׁמְרָה בְּטָהֳרָה וְחֹק לֹא הֵפֵרָה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם |
ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה. ברכה זו לא הוזכרה בתלמוד, ומופיעה בפוסקים; הרא"ש מביא את הברכה, ומציין שייתכן שתוקנה בידי הגאונים. חלק מהאחרונים פסקו שיש לברך אותה ללא שם ומלכות וללא כוס, ורוב הפוסקים כתבו שאין לברך אותה כלל.
מקור הברכה[עריכת קוד מקור]
ברכה זו הוזכרה כבר בחיבורי הגאונים כדוגמת בעל הלכות גדולות, תחילת הלכות כתובות ועוד. וכן הביאה רבנו תם בספר הישר[1] בשם רבי יהודאי גאון.
מתשובות הרמב"ם עולה שבחלק מהמקומות המנהג היה שהחתן אינו יוצא מביתו במשך שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, ובשבת הציבור היה נאסף לשם להתפלל או לברכו, ואחד מהם היה מברך ברכה זו על כוס יין ועל בשמים.
גדר הברכה[עריכת קוד מקור]
בשולחן ערוך כתב שיש לברך ברכה זו רק לאחר שראה הבתולים, ובספר חלקת מחוקק[2]כתב שהטעם שלא מברכים קודם כדין כל ברכות המצוות שיש לברך עובר לעשייתן, הוא מטעם שאינו יודע האם אכן שמרה בתוליה.
ביאור נוסח הברכה[עריכת קוד מקור]
נוסח הברכה מורכב מהשוואה לעם ישראל (שנמשל לכלה, ביחס לה' שנמשל לחתן[3]) ולבתולים:
- ”צָג אֱגוֹז בְּגַן עֵדֶן” - על שם הפסוק ”אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי”[4], שנמשלו בו ישראל לאגוז[5], וכן על שכלה נמשלה לאגוז, בכך ששומרת על בתוליה עד נישואיה, כאגוז שנשמר בקליפתו עד זמן אכילתו[6].
- ”שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים” - על שנמשלו ישראל לשושנה[7], וכן כרמז לנאמר בפסוק ”סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים”[8], שדורשים ממנו את מעלת ישראל ששומרים דיני נידה[9].
- ”בַּל יִמְשֹׁל זָר בְּמַעְיָן חָתוּם” - על שם הפסוק ”גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם”[10] (שנדרש על שמירת הבתולים וקיום שמירת איסור עריות בכלל[11]).
- ”אַיֶּלֶת אֲהָבִים” - משל לישראל[12] (שנמשלו לאיילת אהבים[13]), ורמז לבתולים, שאיילה - הרחם שלה צר[14], והיא באופן קבוע עם בתולים, שבתוליה מתחדשים שוב ושוב, וכך גם בנות ישראל שהן תמיד עם בתוליהן עד שנישאות[15].
- ”שָׁמְרָה בְּטָהֳרָה” - שמירת הבתולים[3].
- ”וְחֹק לֹא הֵפֵרָה” - את החוק של בני ישראל, הקדושים[3].
- ”הַבּוֹחֵר בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם” - על שם קדושתם של בני ישראל[3], ומוזכרים כצאצאי אברהם, על שמרוב אהבתו לה' קיים את כל התורה עוד לפני שניתנה[16], ובפרט דיני נידה[17].
הברכה בימינו[עריכת קוד מקור]
הרמב"ם והרי"ף לא הזכירו בחיבוריהם ההלכתיים את ברכה זו. יש שכתבו שטעם הדבר הוא משום שהברכה לא נזכרה בתלמוד, ואין לנו לחדש ברכות מעצמנו[18]. בשולחן ערוך מובאת ברכה זו בשם יש אומרים: ”ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך: 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם, אשר צג אגוז בגן עדן”[19].
הרמב"ם אף ביקרה בשל האזכור הפומבי של הבתולים[20] ואף כתב שיש לבטלה[21]:
"ברכה הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאוד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר אותה התקהלות מגונה שקוראים קידוש בתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים"
מחמת חשש זה, יש שכתבו לברך ברכה זו בין בני הזוג לאחר שמצא בתולים[22], כדי למנוע את בעיית הצניעות.
יש מהאחרונים שכתבו לברך אותה בלא שם ומלכות[23], וכן בלא כוס של ברכה[24], אך רוב הפוסקים האחרונים כתבו שאין מברכים את ברכת בתולים כלל[25].
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- ענת קוטנר, ברכת אשר צג: גלגולי ברכה שנעלמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ סימן מה.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף ב'.
- ^ 1 2 3 4 רבי דוד אבודרהם, אבודרהם, ברכת אירוסין ונישואין, ד"ה ברכת בתולים.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק י"א.
- ^ רבי דוד אבודרהם, אבודרהם, ברכת אירוסין ונישואין, ד"ה ברכת בתולים; רבי יהושע פלק כץ, פרישה, אבן העזר, סימן ס"ג, ס"ק ב'. על משל ישראל לאגוז, ראו: שיר השירים רבה, פרשה ו', א (יא); מדרש זוטא, שיר השירים (בובר), פרשה ו', סימן י"א; פסיקתא זוטרתא (לקח טוב), שיר השירים, פרק ו', סימן י"א.
- ^ ראו רבי דוד אבודרהם, אבודרהם, ברכת אירוסין ונישואין, ד"ה ברכת בתולים; רבי יהושע פלק כץ, פרישה, אבן העזר, סימן ס"ג, ס"ק ב'; הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף י'.
- ^ ראו לדוגמה מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ב'. רבי יהושע פלק כץ, פרישה, אבן העזר, סימן ס"ג, ס"ק ג'.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ג'.
- ^ רבי יהושע פלק כץ, פרישה, אבן העזר, סימן ס"ג, ס"ק ג', על פי פירוש רש"י למקרא, שיר השירים, פרק ז', פסוק ג'; הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף י', על פי תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ז, עמוד א'.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ב. רבי דוד אבודרהם, אבודרהם, ברכת אירוסין ונישואין, ד"ה ברכת בתולים.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ה, עמוד א'; מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת בא - מסכתא דפסחא, פרשה ה'; ויקרא רבה, פרשה ל"ב, פסקה ה'; במדבר רבה, פרשה ג', פסקה ו'; ועוד.
- ^ רבי יהושע פלק כץ, פרישה, אבן העזר, סימן ס"ג, ס"ק ד'.
- ^ ראו ספר הזוהר, חלק ג', דף כ"א, עמוד ב'; רש"י, פירוש רש"י למקרא, תהילים, פרק כ"ב, פסוק א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ט, עמוד א'.
- ^ רבי יהושע פלק כץ, פרישה, אבן העזר, סימן ס"ג, ס"ק ד'.
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף י', על פי דברי חז"ל, ראו: תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כ"ח, עמוד ב'; מסכתות קטנות, אבות דרבי נתן, נוסחא ב', פרק ז'; ויקרא רבה, פרשה ב', פסקה י'; ועוד.
- ^ הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף י', על פי תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ז, עמוד א'.
- ^ רבי יהושע פלק כץ, דרישה, אבן העזר, סימן ס"ג.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף ב'.
- ^ תשובות הרמב"ם בפאר הדור, סי' קכ"ט, ואיגרות הרמב"ם (שילת), כרך ב', עמ' תקצ"ד.
- ^ שו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' רז.
- ^ רא"ש, מסכת כתובות, פרק א, סימן טו. שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ג.
- ^ רבי שלמה לוריא, ים של שלמה, מסכת כתובות, פרק א', סימן כ"ג (וראו עוד להלן); רבי יואל סירקיש, ב"ח, אבן העזר, סימן ס"ג, סוף אות א', ושם בדעת הרא"ש; רבי אברהם דנציג, חכמת אדם, שער בית הנשים, כלל קט"ו, סעיף י"ח; רבי יעקב לורברבוים, דרך החיים, סי' רכ"ו. וראו
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אריה ליב פרומקין, מגן האלף, על סדר רב עמרם גאון, סדר פסוקי דזמרה, סעיף ט', אות ב', ד"ה והנה, ירושלים תרע"ב, עמ' 140, באתר אוצר החכמה, שהרא"ש הביא את הברכה בלא שם ומלכות בפתיחת הברכה ובחתימתה. - ^ רבי יואל סירקיש, ב"ח, אבן העזר, סימן ס"ג, סוף אות א'; הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף י'.
- ^ רבי שלמה לוריא, חידושי המהרש"ל על הטור, אבן העזר, סימן ס"ב; הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אבן העזר, סימן ס"ג, סעיף י'.
