ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רבי אברהם דה קולוניה

**רבי אברהם חי ויטה דה קולוניה**
	רבי אברהם דה קולוניה
	רבי אברהם דה קולוניה
לידה	25 בספטמבר 1755; כ' בתשרי ה'תקט"ז; מנטובה, איטליה
פטירה	24 במרץ 1832 (בגיל 76); כ"ב באדר ב' ה'תקצ"ב; טריאסטה, איטליה
מקום פעילות	איטליה, צרפת
תחומי עיסוק	פסיקת הלכה
תפקידים נוספים	מראשי "הסנהדרין של פריז", נשיא הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, הרב הראשי של צרפת
רבותיו	רבי ישראל גדליה קאזיס
בני דורו	רבי יוסף דוד זינצהיים

קובץ:כתב ר"א דה קולוניא.PNG

"הפטרות כל השנה כפי כל קהילה וקהילה": הסכם בין ר"א דה קולוניה לבין המדפיסים להוצאת ההפטרות עם תרגום איטלקי, עם חתימתו וחותמת השעווה שלו

רבי אברהם חי ויטה דה קולוניה (בספרות הרבנית: די קולוניא; בצרפתית: Abraham (Vita) de Cologna‏) (25 בספטמבר 1755, כ' בתשרי ה'תקט"ז – 24 במרץ 1832, כ"ב באדר ב' ה'תקצ"ב) היה רב באיטליה במאה ה-18, מראשי הסנהדרין של פריז, נשיא הקונסיסטואר והרב הראשי של צרפת. פסיקתו ההלכתית התאפיינה במגמת נטייה להקל, והוא ספג על כך ביקורות, אך מאידך גם נקט קו שמרני במקרים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד במנטובה לשמואל (סמואל), שהיה ממנהיגי קהילת מנטובה בין השנים 1758 עד 1788. למד בצעירותו אצל רבי ישראל גדליה קאזיס.

מונה לרב הקהילה היהודית במנטובה. מתוקף תפקידו היה חבר הפרלמנט של ממלכת איטליה הנפוליאונית. בשנת 1806 נשלח כציר לאסיפת הנכבדים בפריז, בה נבחר לאחר מארבעת הרבנים שהיו חברי הוועדה שעליה הוטל להכין תשובות ל-12 השאלות שהוצגו בפניהם על ידי הקיסר. הוא עוטר באות אביר המסדר המלכותי "כתר הברזל" (אנ').

קובץ:זמרת הארץ - שיר הלל לר"'א די קולוניא.PNG

עמוד השער של "זמרת הארץ": שיר הלל לר"א די קולוניא לכבוד מינויו לרבנות טרייסט, תקפ"ז

עם כינון הסנהדרין בשנת 1807, הוא מונה לסגן נשיא (מקביל לתפקיד ה"חכם" בסנהדרין המקורית). בטקס הפתיחה שלה שנערך בבית כנסת בפריז, נשא נאום באיטלקית שהותיר רושם רב^[א]^[2]. בשנת 1808 מונה לחבר במרכז הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, ובמקביל גם לרב הקונסיסטואר של טורינו. עם פטירת רבי יוסף דוד זינצהיים בשנת 1812, מונה לממלא מקומו בנשיאות הקונסיסטואר, ולרב הראשי של צרפת.

על פי מקורות קנאיים, בשנת 1825 (ה'תקפ"ה) שלח מרדכי מנואל נח בקשה למספר רבנים שיבואו לכהן כרבנים ראשיים ומפקחי דת במדינת המקלט שייסד ליהודים: אררט. הצעת הרבנות שנשלחה לר"א דה קולוניה, לרב הראשי של בריטניה רבי שלמה הירשל ברלינר, ולרב הקהילה הספרדית בלונדון רבי רפאל מילדולה - נתקלה בסירוב, ור"א דה קולוניה עונה לו במכתב בשם כל השלושה כי הם מודיעים שהדבר אסור לפי עיקרי האמונה היהודית, וכל ניסיון לקיבוץ גלויות נחשב כמרידה במלכות שמים^[3].

ב-28 בנובמבר 1826 התפטר ממשרתו שבנשיאות הקונסיסטואר ופרש לטרייסט שבארץ הולדתו, איטליה, שם מונה לרב העיר^[1]^[4].

מופיע בהסכמות רבות לספרים, כרב הקונסיסטואר, ויחד עם רבי מנחם עמנואל דייץ (אנ') שהיה גם הוא חבר בקונסיסטוריה^[ב].

נפטר בטריאסטה ב-24 במרץ 1832 (כ"ב באדר ב' ה'תקצ"ב). הספדים לכבודו נערכו בערים רבות באיטליה ובצרפת^[1]^[ג].

הוא מתואר כ"חכם בחכמות שונות"^[1], או לפי הגדרתו של צבי היינריך גרץ: "למדן וטוב תואר ובעל מדע"^[5].

השקפתו ופסקיו[עריכת קוד מקור]

רבי אברהם נמנה על הזרם המתון שברבני איטליה, ונטה להקל בפסיקת הלכה. באלול ה'תקס"ט נדרש להיתר גילוח בחול המועד (היתר שרבי יחזקאל לנדא, אחד מגדולי הפוסקים בדור שלפניו, ספג עליו ביקורות חריפות), ועל אף התנגדותו של נשיא הקונסיסטואר רבי יוסף דוד זינצהיים, התיר את הגילוח בערב יום טוב האחרון של חג (שבסוף ימי חול המועד). מתחילה התיר זאת "להלכה ולא למעשה", אך לאחר מכן הרחיב את ההיתר גם למעשה, בטענה כי זוהי "חומרא דאתי לידי קלקולא". ר"א דה קולוניה טען גם כי עקב "השתנות העתים" צריך להתיר את הדבר^[6]. על כך ספג ביקורות חריפות מרבנים רבים. חלקם אף חשדו בו בנטייה לרפורמה. אחד התוקפים החריפים היה רבי חיים שלום הכהן, שהאשים אותו בביזוי סמכותו של "הנשיא", והטיח כלפיו ש"אין דעתו צלולה לעבודת השי"ת". אמירה נפיצה נוספת של ר"א דה קולוניה הייתה שכיסוי ראש לגברים הוא מידת חסידות בלבד^[7]. לעומת זאת ביקר את שד"ל שהחליף את נוסח התפילה (בנפילת אפיים) מ"מתרצה ברחמים" ל"הרוצה ברחמים"^[8].

לפי ההיסטוריון צבי היינריך גרץ, רבי אברהם נטה לזרם המודרני ביהדות, אולם בפועל לא עשה צעדים מעשיים בכיוון זה, משום שלא גיבש משנה סדורה בנושא^[5]. מאיר בניהו טוען כי רבי אברהם רצה לחזק את מוסד הרבנות באמצעות ההיתרים, ולהקטין את החיכוך בין ההלכה ליהדות המודרנית, ובסוף ימיו אף הוכר כסמכות רבנית חשובה באיטליה^[9].

פסקי הלכה ממנו מצוטטים גם אצל פוסקים מפורסמים בדורות שאחריו^[10], ונותרו ממנו תשובות בתוך ספרות השו"ת של רבנים אחרים^[11].

משפחתו[עריכת קוד מקור]

אחיו רבי יצחק דה קולוניה - מילא את מקומו של רבי רפאל נתן אשכנזי ברבנות טריאסטה לאחר כשנה מפטירתו, עד מינויו של רבי אברהם אליעזר הלוי בהמשך אותה השנה (תקס"א).

ביאורים והרחבות[עריכת קוד מקור]

^ ראו תיאור של בן הדור שאחריו: "וקדש את השם בו בפרק על ידי דרשותיו ומאמריו הנשגבים שנדפסו שם באותו מעמד, והוא נכנס לראש ולקצין בכל מלכות רבני צרפת"^[1].
^ בין הספרים שהסכמתם מופיעה בהם: הגדה של פסח כמנהג האשכנזים והספרדים, מץ התקע"ט; "תבואת יקב" מרבי אברהם בלעיש, ליוורנו תקפ"ו. הסכמות נוספות שכתב ר"א דה קולוניה, הן על סדור כמנהג הספרדים, פריז ה'תקפ"ו; "ישועות משיחו" מרבי יצחק אברבנאל, קרלסרוהה (למעשה מקום הדפסה זה משמש כהטעיה לצנזורה, ומקום ההדפסה האמיתי של הספר הוא אוסטרוה) ה'תקפ"ח; רבי אברהם בלעיש, יד אבישלום, ליוורנו ה'תקפ"ט, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
^ קיים גם חיבור קינות עליו בשם "לזכר עולם יהיה צדיק", טריאסטה ה'תקצ"ב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

בן ציון דינור, ספר היובל לכבוד יעקב נחום הלוי אפשטיין, הוצאת מאגנס, ירושלים תש"י, עמ' 250–251
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מאיר בניהו, תגלחת בחולו של מועד, ירושלים תשנ"ה, עמ' ע"ח-פ"ה, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

אברהם ויטה דה קולוניה, בוויקיפדיה הצרפתית
אברהם ויטה דה קולוניה באנציקלופדיה היהודית האנגלית.
אייב מוראט, הרב אברהם דה קולוניה, באתר GenAmi.
אברהם ויטה דה קולוניה, באתר napoleon.
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שמעון ואנונו, אנציקלופדיה לחכמי איטליה, ירושלים תשע"ח, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

^ ¹ ² ³ ⁴ הרב מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טרייסט תרי"ג, אות ק"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ צבי היינריך גרץ, דברי ימי ישראל, כרך שישי, הוצאת יזרעאל, בתרגום א. בן אורי, תל אביב תשי"ט, עמ' 194.
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תלמידי וחסידי סאטמאר, כתב עת גינת ורדים, גיליון ד', ניו יורק תשס"ט, עמ' רמ"ב, באתר אוצר החכמה;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אביעד נייגר, ילקוט השבעתי אתכם, חלק י', ירושלים תשע"ו, עמ' 138-139, באתר אוצר החכמה.
^ ראו מכתב מפקידי אמסטרדם, אגרות הפקידים והאמרכלים (תקפ"ו-תקפ"ז), ירושלים תשכ"ה, חלק א', אגרת 90, עמ' 193, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); מכתב אליו מיהודי טבריה, חשוון ה'תקפ"ט, אצל: אהרן סורסקי, יסוד המעלה, בני ברק תשמ"ב, חלק א', סוף פרק שמיני, עמ' רמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
^ ¹ ² צבי היינריך גרץ, דברי ימי ישראל, כרך שישי, הוצאת יזרעאל, בתרגום א. בן אורי, תל אביב תשי"ט, עמ' 191.
^ בניהו, עמ' רל"ח.
^ בניהו, עמ' רס"ה.
^ שאלתיאל אייזיק גרבר (מו"ל), אגרות שד"ל, חלק א', פשמישל ה'תרמ"ב, עמ' 142.
^ בניהו, עמ' פ"ה.
^ ראו לדוגמה: רבי חיים פאלאג'י, מועד לכל חי, שלוניקי תרכ"א-תרכ"ב, חודש אב, סימן י', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
^ ראו לדוגמה תשובתו אצל רבי יעקב מאיר, אמת ליעקב, ירושלים תשס"ו, סימן ס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); וכן שתי תשובות ממנו אצל רבי אברהם בלעיש, יד אבישלום, ליוורנו תקפ"ט, באתר אוצר החכמה.

קטגוריה:רבנים צרפתים קטגוריה:רבנים ראשיים של צרפת קטגוריה:רבנים איטלקים קטגוריה:מנטובה: רבנים קטגוריה:נפטרים ב-1832 קטגוריה:ילידי 1755 קטגוריה:חברי פרלמנטים קטגוריה:חברי הסנהדרין של פריז

[2] ראו תיאור של בן הדור שאחריו: "וקדש את השם בו בפרק על ידי דרשותיו ומאמריו הנשגבים שנדפסו שם באותו מעמד, והוא נכנס לראש ולקצין בכל מלכות רבני צרפת"^[1].

[6] בין הספרים שהסכמתם מופיעה בהם: הגדה של פסח כמנהג האשכנזים והספרדים, מץ התקע"ט; "תבואת יקב" מרבי אברהם בלעיש, ליוורנו תקפ"ו. הסכמות נוספות שכתב ר"א דה קולוניה, הן על סדור כמנהג הספרדים, פריז ה'תקפ"ו; "ישועות משיחו" מרבי יצחק אברבנאל, קרלסרוהה (למעשה מקום הדפסה זה משמש כהטעיה לצנזורה, ומקום ההדפסה האמיתי של הספר הוא אוסטרוה) ה'תקפ"ח; רבי אברהם בלעיש, יד אבישלום, ליוורנו ה'תקפ"ט, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.

[7] קיים גם חיבור קינות עליו בשם "לזכר עולם יהיה צדיק", טריאסטה ה'תקצ"ב.

[גירונדי-1] ¹ ² ³ ⁴ הרב מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, טרייסט תרי"ג, אות ק"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[3] צבי היינריך גרץ, דברי ימי ישראל, כרך שישי, הוצאת יזרעאל, בתרגום א. בן אורי, תל אביב תשי"ט, עמ' 194.

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תלמידי וחסידי סאטמאר, כתב עת גינת ורדים, גיליון ד', ניו יורק תשס"ט, עמ' רמ"ב, באתר אוצר החכמה;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אביעד נייגר, ילקוט השבעתי אתכם, חלק י', ירושלים תשע"ו, עמ' 138-139, באתר אוצר החכמה.

[5] ראו מכתב מפקידי אמסטרדם, אגרות הפקידים והאמרכלים (תקפ"ו-תקפ"ז), ירושלים תשכ"ה, חלק א', אגרת 90, עמ' 193, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); מכתב אליו מיהודי טבריה, חשוון ה'תקפ"ט, אצל: אהרן סורסקי, יסוד המעלה, בני ברק תשמ"ב, חלק א', סוף פרק שמיני, עמ' רמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

[גרץ-8] ¹ ² צבי היינריך גרץ, דברי ימי ישראל, כרך שישי, הוצאת יזרעאל, בתרגום א. בן אורי, תל אביב תשי"ט, עמ' 191.

[9] בניהו, עמ' רל"ח.

[10] בניהו, עמ' רס"ה.

[11] שאלתיאל אייזיק גרבר (מו"ל), אגרות שד"ל, חלק א', פשמישל ה'תרמ"ב, עמ' 142.

[12] בניהו, עמ' פ"ה.

[13] ראו לדוגמה: רבי חיים פאלאג'י, מועד לכל חי, שלוניקי תרכ"א-תרכ"ב, חודש אב, סימן י', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).

[14] ראו לדוגמה תשובתו אצל רבי יעקב מאיר, אמת ליעקב, ירושלים תשס"ו, סימן ס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); וכן שתי תשובות ממנו אצל רבי אברהם בלעיש, יד אבישלום, ליוורנו תקפ"ט, באתר אוצר החכמה.

[א]

[2]

[3]

[1]

[4]

[ב]

[ג]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]