ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/סימן תאנה

סימן תאנה

סימן תאנה במבט מגב היד

סימן תאנה (בספרות מהמאה ה-20 מכונה אצבע משולשת; ביידיש: פַֿיִיג [פייגא], או גם "פַֿיִיג [ביי] די נאָז": "תאנה באף") הוא מחווה הנוצרת מהנחת האגודל מהודק בין האצבע לאמה.

המחווה מתפרשת באופנים המשתנים בין תרבויות, בהם: מחווה מגונה , העלבה, דחיית בקשה, הגנה מעין הרע וקנאה, סימן למזל טוב ולהצלחה.

היסטוריה, מוצא ותפוצה

המחווה משמשת לפחות מאז התקופה הרומית באיטליה ודרום אירופה ובאזורים הסמוכים לים התיכון, כולל בתרבות הטורקית, והיא אומצה גם על ידי תרבויות סלאביות. בגלל מוצאה בדרום אירופה או אירופה הלטינית, המחווה יובאה לאמריקה הלטינית.

בתקופה הקלאסית העתיקה נחשבו התאנים כתכונות של אל היין והפוריות, דיוניסוס או בכחוס (גר'). ברומא העתיקה סימן התאנה נעשה על ידי פטר פמילייס כדי להדוף את הרוחות הרעות של המתים כחלק מטקס הלמוריה , והוא שימש בה סמל נפוץ לפוריות ומזל, וכן כקמע המגן מפני רוחות רעות. סימן זה שימש גם כסמל בקרב השבטים הגרמאניים. ייתכן שמקור המחווה הוא מהתרבות ההודית העתיקה כדי לתאר את הלינגאם ויוני.

בקרב הנוצרים הראשונים, המחווה הייתה ידועה בשם "יד מגונה" (manus obscena).

שימושים בינלאומיים כיום

משמעויות המחווה משתנות בין תרבויות ומדינות:

• באיטליה, ביוון, באיים היוניים, ביפן, בסין, באינדונזיה, במדגסקר ובדרום אפריקה - המחווה נחשבת למחווה מגונה ופוגענית, כשהיא מרמזת לאיברי הרבייה או מציגה אותם, בפרשנויות שונות. בחלק מהן היא מקבילה לאצבע משולשת.
• ברוסיה ובפולין המחווה משמש בעת דחיית בקשה, במשמעות של "לא תקבל את זה" (או "תשכח מזה"). מצוי גם שמחווה זו מוצגת תוך כדי קירוב האגרוף לאפו של המסורב. משמעות דומה קיימת גם בטורקיה. בליטא משמעות זו כבר פחות קיימת החל מדור ה-Y ואילך. משמעות זו רווחת בקרב יהדות מזרח אירופה, וקיימת בשימוש גם כיום.
• בקרואטיה ובסרביה המחווה משמש כדחיית בקשה, וגם בשבועת שווא (מצוי כי הנשבע מחווה את התנועה כשידו בכיסו בעודו נשבע לשקר.
• במדינות רבות, כמו ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, צרפת, ספרד, דנמרק, צ'כיה, ארגנטינה ואורוגווי השימוש במחווה זו נהוג בעיקר במשחק "יש לי את האף שלך" (ראו להלן: שימושים נוספים. קיימות מדינות בהן קיימת משמעות זו לצד משמעות מגונה, כמו בגרמניה.
• בפורטוגל משמשת המחווה לסימן או לאיחול מזל טוב.
• בברזיל המחווה משמשת כהגנה מעין הרע ונגד קנאה.

שימושים נוספים

תנועה זו משמשת גם למשחק ילדים המכונה "יש לי את האף שלך" , בו אדם אחד מתיימר לנתק את האף מהפנים של האחר (בדרך כלל ילד). המשחק מתבצע על ידי הנחת האצבע ואמה משני עברי האף של האחר, בעוד היד קמוצה. עם הרחקת האגרוף מפני האחר, נכנס האגודל בין האצבע לאמה, ומשמש כביכול הוא האף ש"נתלש". זו דוגמה ללמד ילדים קטנים על תרגילי רמייה.

סימן התאנה משמש גם בשפת הסימנים. ב-ASL (שפת האצבעות האמריקאית) הוא מסמן את האות T.

בפולקלור ובמנהג היהודי

עץ מגולף בצורת סימן תאנה. מופיע במקורות יהודיים קדומים (המאה ה-17) כסגולה לשמירה על התינוק

השימוש בחיווי סימן תאנה מופיע באופן מובהק בפולקלור היהודי בעת החדשה, ובייחוד בעת החדשה המאוחרת (בסביבות המאה ה-19 ואילך). הנחת עץ מגולף בצורת סימן תאנה שימשה כסגולה לשמירה על התינוק. רבי מנשה בן ישראל מציין את סימן התאנה כרומז "למקום התורפה ולאיברי המשגל, והוא כמו זכרות בתוך נקבות", ושהוא כסגולה נגד עין הרע. הוא מציין גם כי יש לכך שורשים ממנהגים גויים קדומים. את דברי התלמוד הנותנים עצה נגד עין הרע לאחוז את שני אגודלי ידיו - כל אגודל בתוך היד האחרת, וכן את ביאור הביטוי התלמודי "גירא בעיני דשיטנא", וכן את דברי רבי יהודה החסיד בספרו ספר חסידים המציע לכפוף את האגודל בתוך האצבעות במצבים כמו היתקלות בשדים, הוא מבאר שכוונת כל אלו לתנועה זו של סימן התאנה.

קובץ:האמרי אמת מגור מחווה פייג.jpg

האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר, מחווה בידו "פייג" (סימן תאנה) לעבר הצלם; בני משפחתו ומלוויו נראים מחויכים לנוכח הסצנה

השימוש בסימן התאנה רווח בקרב יהדות מזרח אירופה עד היום, והוא היה מצוי גם בתפוצות אחרות כמו ביהדות כורדיסטאן. בעיירה מיקולינץ היו נוהגים לעשות סימן תאנה מאחורי גבה של אורחת חשודה העלולה לעשות עין הרע. בסאנוק השתמשו בסימן תאנה כסגולה נגד עין הרע, כאשר חיוו זאת תוך שהיד תחובה בכיס הבגד. בפולקלור בשאולאי, מי שפגש כלב שאינו שחור, עליו היה לעשות סימן תאנה בתוך כיסו ולומר לחש מסוים.

הסימן היה בשימוש גם אצל רבנים גדולים שחיוו אותו בעצמם או שהורו לאחרים לעשותו, אם כסימן של כלום, דחייה וסירוב, ואם כסגולה נגד עין הרע.

קיימת אמירה מפורסמת מרבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש") כי רק מי שעושה לעצמו סימן תאנה (במקור: אצבע משולשת), רשאי הוא לעשות כן לכל העולם. כלומר, שמי שאינו מחשיב את עצמו, אינו צריך לחשוש מאחרים. אמירה אחרת קיימת מרבי יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), לפיה ”מי שרוצה להגיע לאיזו מדריגה, עליו להצטייד בשלש אצבעות משולשות: אחת - כלפי העולם, אחת - כלפי ביתו, אחת - כלפי עצמו, והאחרונה קשה מכולן”.

ראו גם

• אצבע משולשת
• מאנו קורנוטה

קישורים חיצוניים

• סימן תאנה, בוויקיפדיה האנגלית