ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יקותיאל אריה קמלהאר
הרב יקותיאל אריה קמלהאר (י"ח בטבת ה'תרל"א, 7 בינואר 1874 - י"ט באלול ה'תרצ"ז, 26 באוגוסט 1937) היה ראש ישיבה, רב וסופר יהודי-פולני.
כיהן כרב בקהילות ריישא וקארטשין וכראש ישיבה בסטניסלב. חיבר ספרי הלכה ומונוגרפיות על חכמי ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד בקולושיץ לר' גרשון קמלהאר שהיה בן ביתו וקרובו של רבי צבי הירש מרימנוב. בשנת ה'תרפ"ז היגר לארצות הברית והתגורר בניו יורק. היה רב בקהילת רישא קראטשין[דרושה הבהרה] אך פוטר על ידי נשיא הקהילה. בחודש כסלו תרצ"ג התקבל לרב בקהילת "קשר אחים", אנשי ספרד [חסידים] באיסט ניו יורק. בכ"ג תמוז תרצ"ג עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים.[1]
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור]
הוא ערך וכתב מאמרים בכלי המבטא "קול מחזיקי הדת" שיצא לאור בלבוב.
במאמרו "שלום בפמליא של מעלה (תרס"ח) ובעוד מאמרים הוא יצא נגד הנוהג בגליציה של רכישת משרת הרבנות בכסף לכל המרבה במחיר, וקומם נגדו רבים. הוא חזה כי תופעה זו תהיה לדיראון כפי שמעשי ה"פאכטורים" (חוכרי האחוזות) נודעו כבר לשמצה.
הוא היה מראשוני הרבנים שהתריעו על הצורך בחינוך דתי לבנות[דרוש מקור].
בשנת תרס"ג הוציא לאור את "הבונה", כתב־עת ראשון מסוגו לענייני "הדת והחיים", ובו תעודות היסטוריות, סיפורים, שירים, משלים, פתגמים ומכתמים. בגלל התנגדות לרעיון הוא לא המשיך בהוצאתו.
חיבוריו[עריכת קוד מקור]
הרב קמלהאר חיבר ספרים במגוון תחומים: בהלכה, אגדה, דרוש, מוסר, פלפול, היסטוריה יהודית ופובליציסטיקה. מהם:
- אהבת הקדמונים, מונוגרפיה על הרמב"ם
- רבינו אלעזר מגרמיזא, מונוגרפיה
- חסידים הראשונים, רבי שמואל החסיד ורבי יהודה החסיד
- דור דעה - ת"ק-ת"ר, סקירה כללית על נושאי דגל התורה
- דור דעה - ת"ק-תר"כ, סקירה כללית על נושאי דגל החסידות, הוצאה חדשה ה'תשע"ו, הוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות
- מופת הדור, מונוגרפיה על הרב יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה"
- אם לבינה, תולדות רבי מנחם מנדל מרימנוב.
- מבשר טוב, תולדות רבי צבי הירש מרימנוב, כתב אביו הרב גרשון והוא ערך והו"ל.
- התלמוד ומדעי התבל
- נתיבות התלמוד, כללי התלמוד
- מקרא קודש, קריאה לעזור לתלמידי חכמים
- העבודה ואשי ישראל, תוכנית ללימוד "ונשלמה פרים שפתינו"
- חדותא דשמעתתא, להתיר ספקות וחקירות בהלכה
- ראש אריה - שאלות ותשובות
- שילוב המסורות - הגיונות והברקות
משפחתו[עריכת קוד מקור]
היה נשוי לחנה. בנו בכורו ישראל ובנותיו רחל, איטה ובילה ומשפחותיהם נספו בשואה. בניו גרשון ק' גרשוּני, משה קמלהאר (עורך ספרים), ישראל קמלהאר (עורך ספרים), צבי ק' אריאל (סופר) עלו לארץ.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- ביו-ביבליוגרפיה: הרב יקותיאל אריה קאמלהאר וכתביו: קונטרס זה מכיל כמו כן רשימה של כתבי-יד מעזבונו של המחבר המופקדים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. צבי ק' אריאל, הוצאת ביבליוגרפיה-בנימין, תל אביב 1981.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- בן-ציון אייזנשטט, קאממעלהאר, יקותיאל אריה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 60, באתר היברובוקס
- הצופה לדורו, קורות חייו וסקירה ביקורתית על כתביו, יהושע מונדשיין, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ז.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ קורות חייו בערך מבוססים על הספר "הצופה לדורו", יהושע מונדשיין, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשמ"ז.
קטגוריה:היסטוריונים יהודים אמריקאים
קטגוריה:עורכי כתבי עת תורניים
קטגוריה:היסטוריונים ארץ-ישראלים
קטגוריה:מהגרים מפולין לארצות הברית
קטגוריה:אנשי העלייה החמישית
קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת גליציה
קטגוריה:ז'שוב: רבנים