ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/טעמא דקרא
טעמא דקרא (בעברית - טעמו של המקרא) הוא מושג תלמודי, ופירושו הסבר לציווי מקראי שטעמו אינו מופיע במקרא. ההסבר ניתן על פי סברה.
האם מוציאים הלכה על פי "טעמא דקרא"[עריכת קוד מקור]
בתלמוד מובאת מחלוקת תנאים האם אנו יכולים לדון על פי הטעם שנראה לנו מסברה ולחדש הלכות על פיו, או שאין לחלק דינים ללא מקור מן המקרא. דעת רבי שמעון שאנו רשאים לדון מסברא מהו "טעמא דקרא" ולחדש על פיו דינים, ואילו דעת רבי יהודה שאין דורשים "טעמא דקרא" אלא במקרה בו הטעם מפורש בפסוק[1].
מחלוקת התנאים אינה נוגעת לשאלה אם יש לאדם לפרש טעמים בפסוק, אלא רק בשאלה האם אפשר להוציא על פי זה הלכות למעשה.
טעמים במקרא[עריכת קוד מקור]
במקרא לא מופיעים טעמים לציוויי התורה, פרט לשני מקומות - האחד בציווי "לא ירבה לו נשים", והשני בציווי "לא ירבה לו סוסים". הטעם שהסתירה התורה בשאר המקומות את הטעם פירש התלמוד כדי שלא יבוא האדם להתיר לעצמו מתוך הנחה שהטעם לא שייך במקרה שלו.