ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:פולמוס הגילוח בחול המועד
גילוח בחול המועד היא שאלה הלכתית שעלתה לדיון בין פוסקי ההלכה פעמים רבות במשך הדורות. מספר פעמים היא אף עוררה פולמוס נרחב בין הפוסקים שגלש אל מעבר לשאלה ההלכתית הטהורה.
בשו"ת בשמים ראש מופיעה הקלה באיסור גילוח זקן בחול המועד למי שהסתפר לפני המועד[1]. קו דומה לפסק הלכה זה מופיע בדברי רבי יחזקאל לנדא, בשו"ת נודע ביהודה. על סיבת ההיתר כתב רבי יחזקאל לנדא כי ”הטעם כמוס בלבי ולא אוכל לגלותו אם יפציר לא אשיב”[2]. הוא ספג עליו ביקורות חריפות. ואף רבי חיים יוסף דוד אזולאי שמשבח אותו מאוד בספרו "שם הגדולים", כתב כי ”בעניין גלוח בחול המועד נטה קו”[3].
לעומת זאת, רבי משה סופר - אחר שמציג את עצמו כ”הולך רכיל ומגלה סוד” - טוען כי היתר זה מתבסס על הסברה המופיעה בשאלת רבי זאב וולף בוסקוביץ' בשו"ת נודע ביהודה (בתשובה אחרת, שבעניין גילוח זקן בתער אחר תספורת במספריים[4]), ומקורה בשו"ת בשמים ראש (אותו הוא מכנה "כזבי הרא"ש"). רבי משה סופר מזהה כי הגם שרבי יחזקאל לנדא שדחה את סברה זו (באותה התשובה שלעניין גילוח זקן בתער), מכל מקום עדיין הסברה תפסה אצלו מקום להקל מחמת כך לגלח בחול המועד, על מנת שלא יבואו לגלח בתער את השערות אחר שיגדלו יותר[5]. לפי עדותו של בנו רבי שמואל לנדא זו אכן הייתה סברת רבי יחזקאל לנדא, אך מכל מקום תשובתו של ר"י לנדא נכתבה מספר שנים לפני הדפסת הספר בשמים ראש[6]. לדעת שמואל אשכנזי ייתכן שהדברים היו לנגד עיני רבי יחזקאל לנדא בעודם בכתב יד טרם שהודפסו[7]. לעומתו, יש הסבורים כי ר"ש ברלין העתיק את סברתו משאלת רז"ו בוסקוביץ' שבשו"ת נודע ביהודה, וכן סבורים הם כי היתר הגילוח בחול המועד הנזכר בבשמים ראש, מקורו משו"ת נודע ביהודה הנ"ל (בתשובה שבעניין גילוח בחול המועד[8])[9]. למעשה – בעקבות הביקורת החריפה על הדברים – חזר בו מכך ר"ש ברלין, ובאותה השנה (ברלין תקנ"ג) פרסם "מודעא רבא": ”לעין הקורא בספרי כסא דהרסנא סי' מ', שכתבתי דעתי דבזקן יש להתיר אם גילח קודם המועד... הרי דעתי בטילה... ולא יקרא עוד שמי על הקולא הזאת, אפילו לסניף בעלמא”[10].
באלול ה'תקס"ט נדרש רבי אברהם דה קולונה להיתר גילוח בחול המועד, ועל אף התנגדותו של נשיא הקונסיסטואר רבי יוסף דוד זינצהיים, התיר את הגילוח בערב יום טוב האחרון של חג, בתחילה "להלכה ולא למעשה", ולאחר מכן גם למעשה, בטענה כי זוהי "חומרא דאתי לידי קלקולא". רבי אברהם טוען גם כי עקב "השתנות העתים" צריך להתיר את הדבר[11]. על כך ספג התקפות חריפות מרבנים רבים. חלקם אף חשדו בו בנטייה לרפורמה. אחד התוקפים החריפים היה רבי חיים שלום הכהן, שהאשים אותו בביזוי סמכותו של "הנשיא", ואף לא נמנע מלומר ש"אין דעתו צלולה לעבודת השי"ת"[12]. רבי אהרן ווירמש, שהיה אף הוא חבר בסנהדרין של פריז, עמד בדעת האוסרים[13].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מאיר בניהו, תגלחת בחולו שלמועד, ירושלים תשנ"ה, באתר אוצר החכמה
- הרב רוני ניסנוביץ', גילוח בחוה"מ – עיון בפסקו של הנודב"י.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ בשמים ראש, סימן מ', ברלין תקנ"ג, דף כ', טור ב'.
- ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אורח חיים, סימן צ"ט (וראו על כך עוד להלן).
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי חיים יוסף דוד אזולאי, "מערכת נ'" - שם הגדולים, ווילנה תרי"ג, עמ' 90, באתר אוצר החכמה. - ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת חתם סופר, מהדורא תניינא, יורה דעה, סימן פ'. הובא לעיל.
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, חלק א' (אורח חיים), סימן קנ"ד.
- ^ ראו אצל נועם פלאי, זיוף עם זקן, באתר צריך עיון, י"ד באב תשע"ט.
- ^ בהערותיו על הרב ראובן עמאר, "יפה לבשמים", ירושלים תשמ"ד.
- ^ רבי יחזקאל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא תניינא, אורח חיים, סימן צ"ט.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים אברהם בנדיקט, "תגובת ה'חתם סופר' לשאלת רבי וואלף בוסקוויץ", בתוך: צפונות - י"א, שנה ג', ג', בני ברק תשנ"א, עמ' ק', באתר אוצר החכמה. - ^ מודעא רבא, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ בניהו, עמ' רל"ח.
- ^ בניהו, עמ' רס"ה.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית משה סמט, "הלנת מתים" אות י"ג, בתוך: אסופות (עורך: מאיר בניהו), חלק ג', ירושלים תשמ"ט, עמ' תנ"ו, באתר אוצר החכמה.