ויקיפדיה:דלפק היעץ של הספרייה הלאומית/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דפי ארכיון של דלפק היעץ של הספרייה הלאומית: 1 • 2 • 3 • 4 • 5• 6

משכורת משפחתית

שלום.

עד תחילת שנות ה-50 הייתה נהוגה בארץ משכורת משפחתית. היכן ניתן למצוא

1. נתונים מספריים, מה היה גובה משכורת כזו בגדלי משפחה שונים בתקופת העלייה ההמונית או מעט אחרי כן
2. האידיאולוגיה שעמדה מאחרי הגישה (ומי היו מובילי הרעיון)
3. הסיבות למעבר ממשכורת משפחתית למבנה השכר לפי מקצוע (השכלה) ווותק

כמובן שאני לא מצפה להסבר אלא למקורות

תודה מראש

84.109.15.74 22:13, 3 ביולי 2013 (IDT)

באתר תנועת העבודה יש הסבר קצר על המשכורת המשפחתית וההיגיון שמאחוריה משכורת משפחתית. גם באתר של חברת חילן יש משהו קצר על זה דרגה משפחתית.

אני לא נמצא בספרייה עכשיו. אני מניח שבספרים של ההסתדרות שיזמה את הסוג הזה של משכורת אפשר יהיה למצוא עוד חומר. אני, או מישהו אחר ננסה במהלך השבוע הבא. חיים לוי - שיחה 14:02, 4 ביולי 2013 (IDT)

תודה, הכרתי את שני האתרים. לצורך עבודה אקדמית (שאני מקווה שתניב גם ערך לויקיפדיה) אני צריך להסתמך על מקורות מודפסים ולא חשוב האם זה ספר, חוברת, פרטיכל, או דוחות למ"ס. --84.109.15.74 16:31, 4 ביולי 2013 (IDT)

הנה מאמר שדן בנושא המשכורת המשפחתית

יצחק גרינברג, שכר שוויוני בהסתדרות : גלגולי דרגת המשכורת המשפחתית בשנים 1924-1954. רמת אפעל : יד טבנקין, 1988. משכורת משפחתית אני משער שיש שם ביבליוגרפיה. בנוסף יש חומר גם בעיתון דבר באתר עיתונות יהודית היסטורית. חיים לוי - שיחה 00:05, 8 ביולי 2013 (IDT)

תודה, הזמנתי ואני מקווה שיעזור (אגב, הקישור לא עובד) 84.109.15.74 16:15, 8 ביולי 2013 (IDT)

הנה עוד משהו: בספר תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל מאת צבי אבן שושן, עם עובד תשכ"ו, ספר ב, עמ' 194-‏195 יש פרק קצר העוסק בדרגה המשפחתית. חיים לוי - שיחה 09:04, 10 ביולי 2013 (IDT)

תודה, אלך לחפש אותו 84.109.15.74 09:25, 10 ביולי 2013 (IDT)

שביתת האקדמאים בשנות ה-50

בערך על אבי בראלי נתקלתי במשפט: ”בראלי כתב יחד עם ד"ר אורי כהן ארבעה מאמרים על שביתת האקדמאים של שנות החמישים ותחילת ההתגבשות של המעמד הבינוני הישראלי. זהו חלק ממחקר רחב יותר שהם כותבים ומתעתדים לפרסמו בספר עיון. אחד המאמרים התפרסם ברבעון קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה 143 (תשעב) עמ' 153-184.”

חיפשתי מידע נוסף על אותה שביתת אקדמאים, בספרים המדברים על העשור הראשון למדינת ישראל - ולא מצאתי דבר.

האם יש דרך היעץ מקורות נוספים על אותה שביתה? מניעיה? הדרך שבה הסתיימה? --84.109.15.74 20:51, 4 ביולי 2013 (IDT)

אני אמנם לא מהספרייה הלאומית אבל חפש בגוגל ספרים על "שביתת האקדמאים" ותמצא כמה וכמה ספרים המתארים את הסיבות לכך ואת התוצאות. Shannen - שיחה 07:41, 6 ביולי 2013 (IDT)

אתה כנראה מוכשר ממני, כי חיפשתי בגוגל ספרים ומצאתי שם רק מאמרי דיעה בעיתון המפלגה הקומוניסטית (מאיר וילנר) זיכרונות (לבון, לנדאו) וספר אחד של אורי יזהר שמזכיר את הנושא , אבל לא מדבר על מה שאני צריך.

מה למשל היו הסיבות להתפטרותו של פנחס רוזן ב-1956 ולמה התחרט אחרי שבועיים. האם יש או אין קשר בין התפטרות זו והביטול שלה לבין עיסקת הנשק של מצרים 84.109.15.74 23:17, 6 ביולי 2013 (IDT)

אני מניח שעברת על המאמר הנ"ל מקתדרה. אם פורסם חומר בנושא, הוא אמור להיות מצוטט שם בסקירת המחקר, הלא כן? (הבהרה: אני לא קשור לספרייה הלאומית) ‏nevuer‏ • שיחה 23:27, 6 ביולי 2013 (IDT)

המאמר לפני, ולא - זה לא מספיק לי 84.109.15.74 14:38, 7 ביולי 2013 (IDT)

מבלי להפוך את דף זה ל"הכה את המומחה 2". אם אני מבין נכון: רוזן כנציג המפלגה הפרוגרסיבית תמך בשביתה וכשזאת הסתיימה הוא חזר לממשלה. בכלל כל השביתה הייתה בצל "מצב החרום" שהתווה ב-56. אבל שוב, לא התעמקתי בעניין ורק קראתי ברפרוף. (וגילוי נאות2: אני לא קשור לספרייה הלאומית) Shannen - שיחה 08:20, 7 ביולי 2013 (IDT)

אין לי כוונה להפוך את הדף ל"הכה את המומחה" כי גם אם יבואו מר Shannen או מר nevuer ויכתבו מידע נכון ומדוייק, לא אוכל להסתמך על מידע זה. אני צריך מקורות (רצוי ראשוניים) ואני לא מצליח למצוא אותם לבד. 84.109.15.74 14:38, 7 ביולי 2013 (IDT)

ואגב, יש גם אפשרות שמצב החרום נועד לשבור את השביתה. 84.109.15.74 14:38, 7 ביולי 2013 (IDT)

כאן יש מאמר על שביתת האקדמאים שביתת האקדמאים. בנוסף תמצא חומר ראשוני בעיתונות יהודית היסטורית במיוחד בעיתון דבר משנת 1956 חיים לוי - שיחה 00:24, 8 ביולי 2013 (IDT)

תודה, קראתי את המאמר, הוא אמנם מזכיר את השביתה אבל מתייחס אליה די בריפרוף במסגרת סקירה כללית ובעיקר מנקודת המבט של המהנדסים 84.109.15.74 16:29, 8 ביולי 2013 (IDT)

באמת לא נמצא הרבה חומר. בכתב העת קשר עין, גליון 72 (1997) מוזכרת השתתפות מורי תיכון באותה שביתה. המקור הפתוח המקיף ביותר, כמו שחיים כתב, הוא אתר עיתונות יהודית היסטורית, שבו יש סקירות נרחבות לפני, בתוך ואחרי השביתה. ניתן לחפש שם או לדפדף לפי תאריכים.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 16:25, 14 ביולי 2013 (IDT)

שוב תודה. החלטתי לעזוב את הנושא מפאת חוסר מקורות נגישים עבורי. הגעתי לנושא במקרה (תוך קריאה של ערך) ואשאר בבורותי. 84.109.15.74 00:56, 17 ביולי 2013 (IDT)

חיים ורדי (מתרגם)

אני מחפש מידע ביוגרפי על מתרגם מאיטלקית (ואולי משפות נוספות) בשם חיים ורדי. תרגם בין היתר את "תולדות אירופה במאה ה-19" מאת בנדטו קרוצ'ה. תודה! Ijon - שיחה 21:30, 10 ביולי 2013 (IDT)

חיים ורדי:

כתבה הכוללת ראיון עם חיים ורדי בעיתון חרות: יצחק דיש, שיחה עם ד"ר חיים ורדי, חרות, 10 באוגוסט 1962. לפיו הוא נולד בפולין ב-1901, ומופיעים בו פרטים ביוגרפיים רבים. חיים ורדי תרגם מספר ספרים, וביניהם מדריך לאסתטיקה, קצור תולדות הפילוסופיה, בחללה של אדריכלות ותולדות אירופה במאה התשע-עשרה. הוא התכתב עם מרטין בובר על אודות תרגומים, וכן עם מאיר בניהו ויצחק בן צבי. ההתכתבויות בארכיון הספרייה הלאומית. הוא מוזכר גם כמנהל מחלקת היחסים עם הנצרות ב-1956. הוא גם כתב את Christians in Israel :‎ A survey במסגרת תפקידו. הוא ערך ערכים באנציקלופדיה העברית בתחום מומחיותו, נצרות. ב-who's who in Israel 1965 הוא מופיע עם פרטים נוספים: נולד ב-4 באפריל 1901, הרצה באוניברסיטה העברית בשנות ה-30 ובאוניברסיטת תל אביב בשנות ה-60 . התגורר במקומות שונים. כדאי לקרוא את המסמך המלא – לא ניתן להעלותו בגלל זכויות יוצרים. באתר העיתונות היהודית ההיסטורית מופיעות מודעות אבל שונות, צריך לבדוק איזה מהם מתאים לתיאור האדם. יש כתבות עליו גם בדבר ומעריב באותה תקופה. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 13:42, 14 ביולי 2013 (IDT)

תודה רבה! Ijon - שיחה 01:47, 15 ביולי 2013 (IDT)

בבקשה: חיים ורדי.

כדאי לתקן בקטלוג ב"תולדות אירופה במאה התשע-עשרה" (כרגע: "ורד, חיים"). אביעדוס • שיחה ט' באב ה'תשע"ג, 20:14, 15 ביולי 2013 (IDT)

תוקן ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 07:15, 17 ביולי 2013 (IDT)

העלאת ערך מטיוטה לערך פעיל בויקיפדיה

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#העלאת ערך מטיוטה לערך פעיל בויקיפדיה

מי תרגם ציטוט זה לעברית?

אנא, באיזה מהתרגומים של המלט לשייקפיר מופיע הנוסח הזה "יכולתי להיכלא בקליפת אגוז ולחוש מלך המרחבים האינסופיים, אלמלא חלומותי"? תודה, --שרעטל - שיחה 07:36, 9 באוגוסט 2013 (IDT)

בדקתי במספר תרגומים והניסוחים שונים: בתרגום של אברהם שלונסקי מופיע בעמוד 89: "הלא גם בתוך קלפת אגוז יכלתי להיות בנפשי מלך על על מרחבי אין קץ, לולא חלומותי הרעים". בתרגום של דוידוביץ בעמוד נט "בקליפת אגוז אוכל להתכנס ולראות עצמי למלך על מרחבי ארץ, לולא חלמתי חלומות רעים". בתרגום חדש יותר, של כרמי, מופיע בעמוד 80 "יכולתי להסתגר הבתוך קלפת אגוז ולדמות שאני מלך על תבל ומלואה, לולא היו לי חלומות רעים". יש כעשרה תרגומים נוספים, לפי הניסוח בציטוט נראה שהוא ממתרגם חדש או שתורגם באופן אישי על ידי המעלה לויקיציטוט. נשמח לשמוע תגובות נוספות.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 14:31, 18 באוגוסט 2013 (IDT)

דר קראל

בערך על אלזה לסקר-שילר כתוב שהיא יזמה וניהלה במשך כמה שנים את מועדון התרבות "דר קראל" בירושלים. אשמח אם תוכלו לעזור לי למצוא עליו מידע. בתודה מראש, אבנר - שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

בספר Else Lasker-Schuler: A life מוזכר כי הוא החל לפעול ב-1941, במרכז לתרבות צרפת ברחוב בן יהודה, בשעה 20:30. היו שם קריאות בספרות וכן הרצאות בפילוסופיה ודת. היו כ-30 משתתפים שנבחרו והוזמנו באופן אישי על ידה. הספר מזכיר שהיא הייתה מרכז הפעילות, והשקיעה רבות בתכנון הערבים, תיאום המרצים, חלוקת ההזמנות ועוד.באתר עיתונות יהודית היסטורית יש מספר כתבות ופרסומות להרצאות, ביניהם כתבה על הרצאה שלה.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 13:10, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

המון תודה על הבדיקה ועל המידע. אני מתכוון לכתוב ערך על בסיס זה. גמר חתימה טובה! אבנר - שיחה 14:37, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

עין הנעורים:אגדות מאת מרדכי מיכאלי

שלום, הספר הנ"ל ([1]) נמצא בסטטוס של ספרים נדירים ולכן אני לא יכול להזמין אותו. האם ניתן לכתוב לי את רשימת הסיפורים שמופיעים בקובץ? תודה, Yoav Nachtailer - שיחה 15:27, 9 בספטמבר 2013 (IST)

רשימת הסיפורים בקובץ: עין הנעורים, בת המלך והענק, שתי הכוסות, פחמי הזהב, דב הדב. במהלך 1943, לאחר הדפסה זו חמשת הסיפורים יצאו כל אחד בנפרד בסדרה שנקראה ספורים לילדים מאת מרדכי מיכאלי. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 13:52, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

תודה רבה. Yoav Nachtailer - שיחה 15:25, 11 בספטמבר 2013 (IDT)

שאלה בנוגע למיזם

שלום ויישר כח על המיזם. האם אםשר בבקשה להסביר יותר על המיזם, כלומר האם שואלים על ספרים מסויימים או מידע ספציפי שאנו יודעים היכן הוא מופיע אך אינו לפנינו בלבד, או שניתן לשאול גם שאלות כלליות ? כמו האם התפרסמו על ידי פלוני מאמרים,כתבות,תשובות,ספרים או שנכתב בשמו או אודתיו? מי-נהר - שיחה 02:15, 7 באוקטובר 2013 (IDT)

המיזם בא כחלק מגלא"ם. ניתן לשאול שאלות על כל דבר הקשור ליהדות או ישראל. הדגש הוא על חיפושים שמטרתם כתיבה בויקיפדיה, לאיתור חומרים למטרות אישיות או מקצועיות עדיף לפנות ליצירת קשר לספרייה. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 16:55, 16 באוקטובר 2013 (IDT)

"העתיד"

האם יש תחת ידכם עותק של אחת מחוברות "העתיד" ותוכלו לצלם את עמוד השער ולהעלותו. הערך העתיד כמעט נמחק מחוסר מקורות, אני מניח שצילום עמוד שער או צילום הכריכה הפנימית בה מופיע שם ההוצאה יעזור. 84.109.15.74 14:40, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

אני אשתדל לסרוק מחר ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 20:26, 7 בספטמבר 2013 (IDT)

קפטן סטיב

שלום, חיפשתי מידע על "קפטן סטיב" שיש על שמו רחוב בחיפה.קוראים לו אסטבן הרננדורנה (1965-1905) ויצאה חוברת על זכרו בשם "סטיב" על ידי הועדה הציבורית להנצחת זכרו של קפטן-סטיב . האם יש לכם עותק? האם יהיה אפשר לסרוק תמונה של הקפטן מחוברת זו לשימוש חופשי? אמא של גולן - שיחה 15:08, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

החוברת לא נמצאת בספרייה הלאומית. העותק היחיד שמצאתי נמצא בספריית אוניברסיטת חיפה

   כותר: סטיב 

   נושאים: Hernandorah, Estaban, -- 1905-1965 {ש}}
   מוציא לאור: חיפה? : הועדה הציבורית להנצחת זכרו של "קפטן סטיב" {ש}}
   שנת פרסום: תש"ך?] 1960 {ש}}
   תיאור: 35 ע' : איורים ; 24 ס"מ. {ש}}
   מספר מיון: DS126.6.H45 S8

ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 12:02, 11 בנובמבר 2013 (IST)

קובץ:EranLaor.jpg

תמונתו של ערן לאור נלקחה מאוסף הספרייה הלאומית והועלתה ברישיון בשימוש הוגן. אני מבקשת שתשחררו אותה ברישיון חופשי {{Cc-by-sa-3.0}} לויקיפדיה. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 10:34, 12 בנובמבר 2013 (IST)

אנו בודקים את מידת ההרשאות שיש לנו, נפעל בהתאם בהקדם. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 14:43, 24 בנובמבר 2013 (IST)

היכל הספר בסרט מדע בדיוני

באמצע שנות השמונים ראיתי סרט קולנוע מדע בדיוני, כנראה של גולן גלובוס. באחת בסצנות התנהל מרדף יריות ליזרים בסגנון מלחמת הכוכבים, כאשר המיקום שבו צולם המרדף היה על גג היכל הספר. מה שם הסרט? דרור - שיחה 16:54, 13 בנובמבר 2013 (IST)

ככל הנראה מדובר באחד מסרטי המתיחה שלו, דוגמת המתיחה הגדולה. ראה כאן רשימה מלאה של סרטי גולן גלובוס. אולי מישהו ירצה ליצור ערך למידע זה.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 10:42, 25 בנובמבר 2013 (IST)

פוליטיקה של ארה"ב

שלום, במסגרת שכתוב הערך דווייט אייזנהאואר נתקלתי במושגים רבים מעולם הפוליטיקה האמריקני. האם יש ספר בעברית שעוסק בפוליטיקה של ארה"ב במאה ה-20 שיוכל לעזור לי? אם מישהו מכיר ספר מקוון זה יהיה אפילו טוב יותר. תודה. 22:14, 21 בנובמבר 2013 (IST)

יש ספרים רבים (יותר מאלף) בספרייה על היסטוריה פוליטית של ארצות הברית, יותר מ-100 בעברית. יש מספר ספרים טובים, בהם: ההיסטוריה של ארצות הברית ומבוא למימשל ארצות הברית וברמה פשוטה יותר תולדות ארצות הברית : חזון, משברים וצמיחה ועוד. בתחום זה יש גם אוטוביוגרפיה של הנשיא שנותי בבית הלבן: מנדט לתמורה. לספרות באנגלית אני ממליץ על The Glory and the Dream. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 17:17, 24 בנובמבר 2013 (IST)

תודה רבה. מתן י - שיחה 16:10, 28 בנובמבר 2013 (IST)

גרטי הדינוזאור

אני מחפש ספר בעברית שקשור לגרטי הדינוזאור על מנת לכתוב את הערך. אשמח לעזרה. The Turtle Ninja - בר המשקאות של מו סיזלאק - בואו לצטט את האנימציה! 13:47, 26 בנובמבר 2013 (IST)

תעמולה במלחמת גאליה

שלום,

אני מחפש ספר באנגלית אודות התעמולה הקשורה למלחמת גאליה בתקופתו של יוליוס קיסר. גילגמש • שיחה 14:04, 26 בנובמבר 2013 (IST)

במקום לחכות לתשובה כאן תוכל לקבל עזרה מיידית כאן כמו שאני קיבלתי לגרטי הדינוזאור. The Turtle Ninja - בר המשקאות של מו סיזלאק - בואו לצטט את האנימציה! 19:49, 7 בדצמבר 2013 (IST)

ספר/כתב עת JJS

חיפשתי באתר של הספרייה ולא מצאתי, האם תוכלו לתת לי קישור ל-JJS כרך 1954. תודה. ציון הלוי • שיחה • י"א באדר א' ה'תשע"ד 22:41, 11 בפברואר 2014 (IST)

אם התכוונת ל -Journal of Jewish Studies הנה הלינק

תודה, אני מקוה שזה באמת זה, תודה ציון הלוי • שיחה • י"ב באדר א' ה'תשע"ד 23:11, 12 בפברואר 2014 (IST)

אסתר מויאל

האם יש ברשותכם חומרים שנכתבו על ידה: ספרים/כתבי יד/קטעי עיתון? בתודה מראש, אבנר - שיחה 20:44, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

מכיוון שאסתר מויאל כתבה בערבית, הבקשה נמסרה לספרנים דוברי ערבית לבדוק. אני מקווה כי בקרוב נמצא מענה.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 09:48, 9 בספטמבר 2013 (IST)

עברו 7 חודשים, האם נערכה בדיקה? מקורות אפשריים הם "חיבורי יהודים בלשון ערבית" ו"ביבליוגרפיה של ספרים וכתבי עת בערבית שהופיעו בישראל". אבנר - שיחה 13:03, 9 במרץ 2014 (IST)

אבנר שלום

ראשית, אני מתנצלת על הזמן שעבר. ייתכן והייתה תקלה בתהליך מתן התשובה

הספר היחיד הקיים בספרייה שכתבה אסתר מויאל הוא : رواية الاسم المغتصب / تأليف هنرى كيرويل، مترجمة بقلم استير مويال.

ניתן להזמין הספר לעיון באולמות.

קודם, עליך להירשם בספרייה כדאי שתוכל להזמין אותו לעיון. ההרשמה בחינם דרך דף הבית של הספרייה הלאומית

בנוסף, ישנו חומר באתר עיתונות יהודית היסטורית שלנו הנוגע אליה. מומלץ להיכנס ולחפש חומר לגביה. אתר עיתונות יהודית היסטורית

שולחת 2 קישור ל2 כתבות שמצאתי שם לגביה

קטע מעיתונות יהודית היסטורית אחד

קטע מעיתונות יומית היסטורית שני

ד.א. הספר שכתבה, נכתב יחד עם كيرويل، هنرى. ישנם 7 ספרים נוספים שכתב ושנמצאים בספרייה. לפי ההערות שקטלוג הספרים, הם יצאו יחד עם הספר שלעיל.

אם תרצה לעיין בהם, היכנס לדף הבית של הספר והדבק בתיבת החיפוש את השם הנ"ל בערבית.

בברכה

ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 16:55, 9 במרץ 2014 (IST)

תודה. כל המידע הנ"ל כבר מופיע בערך שכתבתי. האם ידוע היכן נשמר הארכיון שלה? אבנר - שיחה 18:46, 9 במרץ 2014 (IST)

לא הצלחנו לאתר את הארכיון. צר לי. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 13:16, 11 במרץ 2014 (IST)

מילון העברית המקראית - אוצר לשון המקרא מאלף עד תיו

שלום, אני זקוק לערך מתוך המילון הנ"ל, ולא הצלחתי לאתר את המילון. האם אפשר לבקש סריקה של הערך המדובר? אם כן, לאיזו כתובת אפשר לשלוח את הבקשה? תודה רבה!

המילון נמצא בספריה הלאומית, אולם קריאה יהדות במיקום ז 68.5. אם ברצונך להזמין צילום של הספר תוכל לפנות למחלקת אספקת עותקים בספריה הלאומית.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 14:37, 9 במרץ 2014 (IST)

סלעית

שלום,

האם יש בספריה עותק של סלעית, א' [6], 1972, עמ' 283 (אפרת, אלישע, "מגדל המים הראשון בראשון לציון אתרים נשכחים")?

אכן יש בספריה עותק מכתב העת סלעית, והמאמר הספציפי בעמוד 283. הוא עומד באופן קבוע במחסן הספרים ויש להזמינו לאולמות הקריאה לעיון.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 15:19, 9 במרץ 2014 (IST)

חיידקים

אני יודעת שזה נכון שיש גם חיידקים טובים בגוף שלנו אבל רוב החיידקים שנמצאים בגופינו הם חיידקים רעים זאת אומרת שהשאלה שלי היא איך אנחנו שורדים עם כל החיידקים האלה ולמה אנחנו לא נהינו חולים למשל יצא קצת מזמן חיידק חדש פוליו ואיך כל התרופות האלה והזריקות משפיעות ומבריאות אותנו מה ישמבזה חומרים כל כך מיוחדים?

רוב החיידקים הקיימים אינם משפיעים על בני אדם. רק אחוזים בודדים גורמים לנזק לבני אדם, אלו הם החיידקים רעים. החיידקים הטובים מסייעים לנו בשלל דרכים. תוכלי לקרוא עוד על הנושא בערך חיידקים. מערכת החיסון של בני אדם מורכבת מכמה סוגים של תאים וחומרים, על מנת לאפשר לגוף להלחם בכמה שיותר סוגי תקיפות. תוכלי לקרוא עוד על עמידות הגוף נגד מחלות בערך מערכת החיסון, ועל חיסונים בערך חיסון.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 13:14, 9 במרץ 2014 (IST)

דר קראל

האם ברשותכם הזמנות מקוריות לדר קראל? אבנר - שיחה 13:09, 9 במרץ 2014 (IST)

אני מעבירה את שאלתך לספרן המתמחה בתחום. אני מקווה שהוא יוכל לספק תשובה. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 15:27, 9 במרץ 2014 (IST)

אכן יש לספריה הזמנות מקוריות. הם נמצאות בארכיון של אלזה לסקר שילר

• ARC. Ms. Var. 501 12 03 Else Lasker-Schüler Archive
• שם ‬ Der Kraal.‎
• ‫ תאריך ‬ 1943-1944
• ‫ תיאור ‬ ‫ בתיק: 13 פתקים והזמנות, לחוג ה-Kraal, וצילום אחד של הזמנה לערב קריאה; ההזמנות בתאריכים שונים, כתובות על גבי ניירות דקים ופסי נייר בכתב ידה של המשוררת אלזה לסקר-שילר, הרוב בעפרון, שתי הזמנות ::::מודפסות על גבי נייר, במכונת כתיבה. ‬
• ‫ סוג חומר ‬ ARCHIVE
• Uplink Series 12: Literary & artistic activities
• ‫ מספר מערכת ‬ 003510167

תוכל להגיע למחלקת הארכיונים בין השעות 9-15:30 בספריה הלאומית ולעיין בחומר. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 16:27, 9 במרץ 2014 (IST)

תודה על התשובה המהירה! להזמנות יש ערך היסטורי רב וככל הידוע לי אין תיעוד שלהן. האם יש אפשרות לסרוק ולשחרר את החומרים לציבור? אשמח להוסיפם לערך שכתבתי. בברכה, אבנר - שיחה 18:43, 9 במרץ 2014 (IST)

כיוון שמדובר בענין משפטי, העברתי את הבקשה לעיון על ידי עורך הדין המטפל בעניני זכויות יוצרים בספריה. אני מקווה לקבל תשובה בקרוב.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 11:11, 10 במרץ 2014 (IST)

על פי בדיקה של העניין- הזכויות בארכיון אלזה לסקר שילר יפקעו בסוף 2015. לכן אין אפשרות מקדמית למתן הרשאה של הספרייה. צר לי. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 18:18, 11 במרץ 2014 (IST)

תודה. אינני מבין אבל את הסוגיה המשפטית, אם המסמכים המקוריים בידיכם, האם אינכם בעלי הזכויות? אבנר - שיחה 18:38, 11 במרץ 2014 (IST)

הפריטים נמצאים בספריה, אך זכויות היוצרים אינם שלנו. נושא זכויות היוצרים מורכב מאוד. ישנם זכויות בעלות, ויש זכויות יוצרים. לא מדובר בזכויות זהות. תוכל לחכות עד לתפוגתם של זכויות היוצרים, בהתאם לחקיקה הישאלית וכללים הנהוגים בויקיפדיה עצמה. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 09:59, 12 במרץ 2014 (IST)

משפט שלמה - פרסקו מפומפיי

שלום. בפומפיי נמצא פרסקו המתאר סצנה הדומה למשפט שלמה. אני מחפש חומר בעברית או באנגלית על הפרסקו, ובייחוד על הקשר המשוער בינו לבין הסיפור המקראי. יש לי חומרים מלפני עשרות שנים, אני מחפש משהו עדכני יותר. תודה, ‏nevuer‏ • שיחה 12:39, 20 באוגוסט 2013 (IDT)

בכתבה המצורפת יש הפניות ביבליוגרפיות רבות. אני ממליצה לך לנסות לאתר את החומרים הכתובים שם בקטלוג הספרים המאוחד של ישראל- ULI. בכל מקרה נעביר את בקשת לבדיקת ספרן המתמקצע בתחום.ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 12:26, 9 במרץ 2014 (IST)

ערכנו בדיקה נוספת. כיוון שאמנות אינו נושא ליבה של הספריה לא מצאנו פריטים העוסקים בציור הספציפי. מצאנו מספר קישורים העוסקים בארכיאולוגיה הרלוונטית

• http://antiquitopia.blogspot.co.il/2008/10/solomon-socrates-and-aristotle-at.html
• http://paleojudaica.blogspot.co.il/search?q=pompeii
• http://paleojudaica.blogspot.co.il/2010_07_04_archive.html#2791129883471199156

אם ברצונך לקבל עוד חומר על הציור עצמו אני ממליצה לפנות לספריות אמנות. ספריה לאומית - דלפק היעץ - שיחה 13:30, 18 במרץ 2014 (IST)

תודה רבה לכם. ‏nevuer‏ • שיחה 18:18, 20 במרץ 2014 (IST)